הנשיא טראמפ החליט על הטלת מכסים חדשים – וגורם שוב לסחרור כלכלי

נשיא ארצות-הברית הודיע לאחרונה על הטלת מכסים חדשים בשיעור של 25% עד 100% על תרופות, משאיות, ריהוט וארונות אמבטיה. המהלך מטלטל את השווקים דרמטית וצפוי להשפיע על עלויות הובלה, תעשיית הרהיטים ויחסי הסחר עם שותפות סחר שונות, ואף עלול להשפיע על חברות ישראליות בתחומים שונים.

הטלת המכסים החדשים 

בהמשך לעדכון קודם, נשיא ארצות הברית הודיע לאחרונה על הטלת מכסים חדשים, אשר ייכנסו לתוקף כבר בתחילת חודש אוקטובר. מדובר בצעד רחב היקף הכולל שיעורי מכס משתנים הנעים בין 25% ל-100% על מגוון רחב של מוצרים, ובראשם תרופות ממותגות ומוגנות בפטנט, ריהוט ביתי לרבות ארונות מטבח וכורסאות, משאיות כבדות וכיורים. כך, הנשיא הודיע כי ישית מכס של 100% על כל תרופה ממותגת או מוגנת בפטנט שמיוצרות מחוץ לארצות-הברית (אך לא על תרופות גנריות); 50% על ארונות מטבח ואמבטיה; 30% על ריהוט מרופד; ו-25% על משאיות כבדות.

נוסף על כך, הממשל פתח בחקירות נוספות בתחום המכשור הרפואי, הרובוטיקה והמכונות התעשייתיות, אשר עשויות להוביל בעתיד להטלת מכסים נוספים.

לצד זאת, הודגש כי חברות אשר מקיימות ייצור מקומי בארצות-הברית, או מקימות קווי ייצור חדשים במדינה, יוכלו ליהנות מפטורים או מתעריפי מכס מופחתים.

המהלך מרחיב משמעותית את מדיניות המכסים של טראמפ. כבר היום, ניתן לראות כי המדיניות הובילה לירידות חדות במניות של יצרניות בשווקים שונים בעולם ואם תמשיך להתרחב, היא אף עלולה להשפיע על מותגי ענק בתחום הריהוט, דוגמת איקאה, שמייבאת לארצות-הברית חלק גדול מהארונות, הרהיטים והאביזרים שלה מאירופה ומאסיה.

המטרה מאחורי הטלת המכסים

מאחורי המהלך עומדת מטרה ברורה – להחזיר את הייצור לגבולות ארצות-הברית, שירד באופן חד בעשורים האחרונים, ולמנוע תלות באספקה חיצונית בתחומים קריטיים, לרבות תרופות ותכשירים רפואיים. לדברי הממשל, החברות הגדולות, כמו אלי לילי, ג'ונסון אנד ג'ונסון, ואסטרה-זנקה, "התרגלו" לייצר תרופות במדינות אירופאיות, ובפרט שווייץ, דנמרק ואירלנד. לעמדת הנשיא, הן ייאלצו כעת להשקיע במתקני ייצור מקומיים אם ברצונן לשמור על נגישות לשוק האמריקאי.

הטלת מכסים בשיעור משמעותי של 100% עלולה, כמובן, לגרום לעלייה דרמטית במחירים – או ללחץ גובר על חברות התרופות להעתיק את הייצור לארצות-הברית.

טראמפ ביסס את המהלך הדרמטי על טעמים של "ביטחון לאומי", שעניינם מניעת הצפת השוק האמריקאי במוצרים מיובאים. המכסים שהטיל טראמפ הוטלו מכוח אותה רגולציה שאפשרה הטלת מכסים על פלדה, אלומיניום ונחושת, ומאפשרת לממשל לנמק את ההחלטה משיקולים ביטחוניים (סעיף 232 של ה Trade Expansion Act).

השפעת הטלת המכסים על חברות ישראליות ועל השוק הישראלי

למהלך בו נוקט טראמפ קיים פוטנציאל להשפעה משמעותית גם על השוק הישראלי. ארצות-הברית מהווה את יעד היצוא העיקרי של תעשיית התרופות הישראלית. טבע, חברת התרופות המובילה בישראל, מייצרת הכנסות של מיליארדי דולרים מדי שנה בשוק האמריקאי, בעיקר מתרופות גנריות. לצידה פועלות חברות נוספות כגון טארו, קמהדע וחברות ביוטכנולוגיה קטנות יותר, המסתמכות באופן חלקי על השוק האמריקאי להכנסותיהן.

מספר חברות ישראליות כבר הקימו מתקני ייצור או שותפויות ייצור בארצות-הברית, מה שעשוי להקנות להן יתרון בקבלת פטורים או הפחתות מכס. עם זאת, חברות אחרות עלולות להיאלץ לבצע שינויים מבניים במערך הייצור והאספקה שלהן כדי להתמודד עם המציאות החדשה של מכסים בשיעורים גבוהים.

אחד הגורמים המעניינים את גורמי שוק התרופות הוא ההבחנה בין תרופות ממותגות לגנריות; על-פי ההודעה, המכסים הגבוהים יחולו על תרופות ממותגות ומוגנות פטנט, בעוד שנראה שיחול פטור על תרופות גנריות. במידה והדבר יתממש, הדבר יהווה הקלה ניכרת עבור חברות פרמצבטיקה כמו טבע, טארו ואחרות, שפעילותן המרכזית מתבססת על תעשיית התכשירים הגנריים. מכסים אלה יוטלו חלף המכסים שנקבע שיוטלו על מוצרים המיובאים ממדינת ישראל.

המלצות לחברות ישראליות

הטלת המכסים השונים, ששיעורם משתנה מעת לעת, ופתיחת החקירות שעשויות להוביל להטלת מכסים נוספים, מהוות תזכורת לשותפות סחר כמו ישראל שעידן הגישה המועדפת לשוק האמריקאי מגיע לקיצו. המסחר הופך לכלי מנוף פוליטי וכלכלי, שבו הכללים נקבעים על ידי גורם יחיד.

המהלך השנוי במחלוקת יוצר אי-ודאות רגולטורית שמכבידה על קבלת החלטות עסקיות ויכולה להקשות על השקעות עתידיות. בין היתר, נמנים הגורמים הבאים ליצירת סביבה רגולטורית ועסקית חסרת ודאות:

• בית המשפט הפדרלי לערעורים קבע כי חלק מהמכסים שהוטלו על-ידי הנשיא טראמפ אינם חוקים, ופסיקה זו מצויה כיום בערעור בפני בית המשפט העליון.
• בחלק מההסכמים שהוכרזו כבר על-ידי הממשל האמריקאי – כמו למשל ההסכם עם האיחוד האירופי – נקבע במפורש שלא יוטל מס נוסף על תרופות ומוצרים נוספים. ממילא נראה כי מחלק מהמדינות ניתן יהיה לייבא תרופות לארצות-הברית בשיעור מס נמוך מאשר מדינות אחרות. נקל לשער את חוסר הבהירות שתיווצר כתוצאה מכך.
• וחשוב להבהיר כי העלאת המכסים אינן מסתכמת בעלויות ישירות בלבד – אלא יוצרת כר פורה למחלוקות חוזיות בין יצרנים, ספקים ומפיצים, במסגרת שרשרת ההפצה. חוזים קיימים עלולים להידרש להתאמות שונות, או "לפתיחה מחדש", ובמקרים מסוימים עשויה להיווצר מחלוקת על הפעלת סעיפי שינוי חקיקה, כוח עליון או מנגנוני pass-through לצורך גלגול העלויות הנוספות ללקוחות.
• יתרה מכך, שינוי מדיניות כה מהותי עלול להשפיע על שוקי ההון ועל שווי החברות, ולגרום ללחצים מצד משקיעים ומלווים.

במצב זה, על השחקנים השונים בשוק העולמי לעקוב בקפידה אחר פרטי החקיקה והתפתחויות רגולטוריות נוספות, במטרה להתכונן לצעדים הבאים ולמזער את חשיפתם למכסים החדשים. עליהם להבין את הסביבה העסקית בה הם פועלים, ומצופה מהם להפנים שעליהם להסתגל לפעול בעולם של אי-ודאות.

התמודדות אסטרטגית לאורך זמן

בטווח הקצר קיימת חשיבות רבה בביצוע מיפוי מהיר של מכלול החשיפות לייבוא לארצות-הברית, תוך הבחנה בין סוגי מוצרים שונים, וניתוח רווחיות תחת משטר המכסים החדש. לצד זאת, יש לבחון לעומק את החוזים הקיימים, לזהות סעיפים רלוונטיים להתמודדות עם שינויי חקיקה ורגולציה, ולהתכונן לשיח רציף אל מול לשותפים מסחריים במטרה להגן על זכויות משפטיות.

בטווח הבינוני, נדרשת חשיבה מעמיקה שתתמקד בהתאמת מבנה החוזים העתידיים, כך שיכללו מנגנונים ברורים להתמודדות עם שינויים רגולטוריים בלתי צפויים.

בטווח הארוך, השחקנים השונים יצטרכו להעריך מחדש את אסטרטגיית ההשקעות שלהם בארצות-הברית, לשקול הקמת שיתופי פעולה תעשייתיים או רכישת פעילות ייצור מקומית, ולבחון אפשרויות למיזוגים ורכישות, שיקטינו את החשיפה שלהם למדיניות סחר משתנה.

****

פרופ' עמיחי כהן, יועץ מיוחד למשפט בינלאומי במשרד.

ד"ר רן כרמי, עורך דין במחלקת תחרות והגבלים עסקיים במשרד.