בית · עדכוני לקוחות · רגולציה
בהמשך לתיקוני החקיקה שאישרה הכנסת בקשר עם קידום התחרות בשוק הכסף, ובהמשך לטיוטות הוראה וכללים שפרסמה רשות ניירות ערך לפני כחודשיים, הרשות פרסמה מספר עדכונים נוספים. נזכיר כי רפורמת שוק הכסף נוגעת לקרנות כספיות, פיקדונות ומק”מ (מלווה קצר מועד) אשר מועד הפדיון שלהם לא עולה על שנה אחת.
הרשות להגנת הפרטיות פרסמה לאחרונה הנחיה מחייבת, בנוגע לתפקיד הדירקטוריון במילוי החובות המוגדרות בתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע). ההנחיה, שנכנסה לתוקף זה עתה לאחר שהתקבלו הערות הציבור, מרחיבה ומחדדת את האחריות המוטלת על הדירקטוריון בנושאי הגנת הפרטיות ואבטחת מידע.
בגילוי דעת של הרשות להגנת הצרכן וסחר היא מפרטת את חובות הגילוי המוטלות על יצרנים ויבואנים כאשר נעשה שינוי בתכונות או מרכיבים של מוצרים הנמכרים לצרכנים. לעמדת הרשות, כאשר צרכנים רוכשים מוצרים מסויימים כדרך שגרה, הם אינם נוהגים לבדוק בכל פעם מחדש את תכונותיו או מרכיביו.
בחודש יולי האחרון, אישרה הכנסת שורה של תיקוני חקיקה שמטרתם לקדם את התחרות בשוק הכסף – קרנות כספיות, פיקדונות ומק”מ אשר מועד הפדיון שלהם קצר משנה – ולאפשר לציבור הרחב להשיג תשואה גבוהה יותר על חסכונותיו לטווח הקצר.
בית המשפט בארצות-הברית דן בתביעות של אמנים נגד פלטפורמות בינה מלאכותית על הפרת זכויות יוצרים. ההחלטה עשויה להוביל להסדרה חדשה ולהתחקות אחר השפעת השימוש ביצירות מוגנות על האימון של הפלטפורמות.
רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון פרסמה במהלך השנה שורה של חוזרים ותיקונים לחוזרים, העוסקים בניהול תקין ואחריות תאגידים של נותני שירות בתחומי הפיננסים, האשראי ועוד.
בעקבות הודעת ארגון ה-FATF, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור פרסמה הודעה הכוללת את רשימות המדינות והטריטוריות המצויות בסיכון גבוה להלבנת הון, מימון טרור ומימון פרוליפרציה.
אגף הפיקוח על מערכות תשלומים בבנק ישראל פרסם לאחרונה את מדריך הגישה למערכות התשלומים המפוקחות, עבור מבקשי גישה ישראלים וזרים.
בעת האחרונה מתגברת מגמת הליכי האכיפה ואף מכתבי התראה ו/או בקשות לאישור תובענה ייצוגית כנגד יצרנים ויבואנים המחוייבים לעמוד ביעדי מחזור קבועים מכוח חוק האריזות. מגמה זו צפויה להתגבר, בין היתר, כיוון שהגשת בקשות אלה אינן כרוכות בתשלום אגרה.
רפורמה בחוק הגנת הפרטיות מקרבת את תפיסת דיני הפרטיות בישראל לזו האירופאית.
הרשות להגנת הפרטיות פרסמה טיוטת גילוי דעת בה היא מבהירה את פרשנותה לגבי העברת מידע אישי מישראל למדינה אחרת. לפי פרשנות זו – ככלל, העברה כאמור של מידע אישי מותרת רק אם המדינה אליה מועבר המידע מבטיחה רמת הגנת מידע שוות ערך לישראל.
עם כניסתו לתקוף, קבעה ועדת הכלכלה של הכנסת שורה חשובה של פטורים מחובת רישוי, וכן עדכנה לוחות זמנים להגשת בקשות הרישיונות במקרים מסוימים.
עד כה, הנחיית משרד הבריאות האמריקאי החילה פרשנות רחבה מאוד על מה שהוגדר “מידע רפואי אישי”. הפרשנות הגבילה מאוד את יכולתם של ספקי ניתוח נתונים מקוונים להציע שירותים לבתי חולים, ולאחרונים לנהל נכסים דיגיטליים, וחשפה אותם לתביעות ייצוגיות. בטלות ההנחיה צפויה להקל על הפעילות המקוונת של ספקי מידע רפואי ובתי חולים.
פסק דין חדש של בית המשפט העליון קובע כי במקרים מסויימים, הדין הישראלי יחול על התקשרויות והסכמים, גם אם נקבע בהסכמים אלה כי יחול עליהם דין זר. אגב פסיקה זו, בית המשפט קבע מספר קביעות משמעותיות שעשויות להשפיע גם על יחסים מסחריים, במקרים בהם קיימות הוראות דין שלא ניתן להתנות עליהן.
רשות הפרטיות בהולנד מפרשת את תקנות ה-GDPR לגבי קצירת מידע באופן מחמיר, ולמעשה קובעת כי קצירת מידע תהיה כמעט תמיד בלתי חוקית.
בית המשפט קבע כי רשת ההמבורגרים מקדונלד’ס תפצה את כתבת הצרכנות של חדשות 12, מעין פרתי, בסכום של 40,000 ש”ח, בשל שימוש שעשתה הרשת בשמה של הכתבת, ללא הסכמתה, במסגרת מסע פרסום לגלידה שמכרה הרשת.
טיוטת החוק גובשה במשך קצת יותר משנתיים, ומציעה לקבוע סטנדרט כלל-אמריקאי לפרטיות ואבטחת מידע, במטרה להעצים את יכולתם של האזרחים לשלוט במידע הפרטי שלהם, מתוקף זכותם לפרטיות.
הרשות הצרפתית להגנה על מידע קונסת תאגיד בגין פגמים שנפלו בהליך איסוף המידע והשגת ההסכמה לשימוש במידע, על אף שהתהליך בוצע על ידי גורם צד שלישי, וזאת בשל אי עמידה בהנחיות ה-.GDPR
חברות המפיצות תוכן ברשת עומדות החל מפברואר תחת כלל רגולצית ה-DSA, המחייבת אותן להגן על משתמשיהן מתכנים פוגעניים ובלתי חוקיים, לאפשר להם לדווח על תכנים כאלה ועוד. הרגולציה חלה על כל חברה שתכניה נגישים לקהל אירופי- בלי קשר למקום התאגדותה או לזהות בעליה.
חוק הבינה המלאכותית חל, בדומה לחקיקה כלל-אירופאית אחרת, גם על חברות שאינן מאוגדות באיחוד האירופאי אלא רק מציעות בו שירותים, ולפיכך, הוא עשוי לחול גם על חברות ישראליות המציעות שירותים באירופה.
