תיקון צפוי לחוק המזון: חוק "ליאור עדיקה" – הקלות רגולטוריות משמעותיות לרשתות פארם קטנות ובינוניות
תקציר
הכנסת צפויה לאשר תיקון לחוק המזון ("חוק ליאור עדיקה"), שמבקש להתאים את הרגולציה הייחודית לשוק הפארם למאפייני התחרות בענף:
- קביעת סף מחזור מכירות גבוה יותר;
- והוספת תנאי מצטבר של מספר סניפים.
מהות התיקון היא שרק רשתות בעלות היקף פעילות משמעותי יוכפפו למלוא הוראות החוק.
בימים הקרובים צפויה הכנסת להצביע בקריאה שנייה ושלישית על תיקון משמעותי לחוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם, שזכה לכינוי "חוק ליאור עדיקה". התיקון מציב רף חדש וגבוה יותר להגדרת "קמעונאי גדול" בשוק הפארם, ובכך צפוי להקל באופן משמעותי על הנטל הרגולטורי החל על רשתות קטנות ובינוניות בענף. מדובר במהלך חריג, שבו המחוקק מבצע הבחנה מפורשת בין רשתות קמעונאיות דומיננטיות, כמו סופר-פארם ורשת Be, לבין שחקנים צומחים הנתפסים כמנועי תחרות פוטנציאליים ואמורים לייצר תחרות.
רקע: "מלכוד רגולטורי" בשוק הפארם
חוק המזון נחקק במקור על רקע החשש לריכוזיות יתרה בשוק המזון והשלכותיה על מחירי הצרכן. החוק הטיל מגבלות וחובות שונות על "קמעונאי גדול" – קמעונאי שמחזור המכירות שלו עולה על 286 מיליון ₪, ובכלל זה: חובת דיווח שוטף על מחירים, מגבלות על הקמת סניפים בסמיכות למתחרים, איסור התערבות במחירי ספקים, והגבלות על הפעלת מותג פרטי.
בענף הפארם, הוראות החוק חלו באופן אחיד על כלל הרשתות, ללא התאמה לגודל הפעילות, מחזור המכירות או כוח השוק בפועל. כתוצאה מכך, רשתות קטנות ובינוניות שנכנסו לשוק וניסו לנגוס בנתחי השוק של השחקניות הגדולות, מצאו עצמן כפופות לאותו נטל רגולטורי כבד שנועד במקור להתמודד עם שחקניות דומיננטיות.
המקרה של רשת "עדיקה פארם", שפעלה בהיקף מצומצם יחסית, הפך לסמל של העיוות הרגולטורי הזה.
מהות התיקון: הגדרה חדשה ל"קמעונאי גדול" בשוק הפארם
התיקון מציע הגדרה חדשה של "קמעונאי גדול" בשוק הפארם, הכוללת שני תנאים מצטברים:
- מחזור שנתי של למעלה מ-450 מיליון ש"ח (לעומת 280 מיליון ש"ח כיום);
- הפעלת של לפחות 12 סניפים פעילים.
רק רשת העונה על שני התנאים ביחד תיחשב "קמעונאי גדול", ותהיה כפופה למלוא החובות הרגולטוריות שבחוק המזון. רשתות שאינן עומדות באחד התנאים או בשניהם יהיו פטורות מחובת הדיווח השוטף על מחירים, מהצורך לקבל אישור מיוחד לפתיחת סניפים בקרבה למתחרים, וממגבלות נוספות שבחוק.
המשמעויות המשפטיות והרגולטוריות
התיקון משקף מגמה של "רגולציה מדורגת", לפיה הנטל הרגולטורי מותאם לגודל השחקן ולכוח השוק שהוא מחזיק. במקום החלה אחידה של חובות ומגבלות על כל השחקנים בשוק, המחוקק מבצע דיפרנציאציה ביניהם, ומדרג את רמת החובות והמגבלות שיחולו על השחקנים השונים בשוק בהתאם לגודלם ולנתח השוק שלהם. גישה זו מוכרת מענפים אחרים, כגון פיננסיים ותקשורת, וכעת מיושמת גם בשוק הקמעונאות.
המשמעות המעשית היא הגדלת הגמישות העסקית של רשתות קטנות ובינוניות ומתן אפשרות ממשית להפעיל לחץ תחרותי על השחקנים הדומיננטיים, שמלוא הוראות החוק ימשיכו לחול עליהם.
לסיכום
התיקון מהווה צעד משמעותי בכיוון של רגולציה מדורגת, ואיזון בין פיקוח על שחקנים דומיננטיים לבין עידוד תחרות וכניסה של שחקנים חדשים לשוק. עם זאת, הוא אינו משנה את מגמת ההחמרה באכיפה כנגד הפרות ממשיות של חוק המזון. לפיכך, חברות הפועלות בשוק הפארם – בין אם קטנות ובין אם גדולות – נדרשות להבין את השלכותיו המשפטיות של התיקון, אם יתקבל.
***
עו"ד גל רוזנט הינו שותף וראש מחלקת תחרות והגבלים עסקיים.
ד"ר רן כרמי הינו עורך דין במחלקת תחרות והגבלים עסקיים.
מחלקת תחרות והגבלים עסקיים בברנע ג'פה לנדה מספקת שירותים משפטיים בכלל ההיבטים בתחום. בכלל זה, מייצגת המחלקה את לקוחותינו בבתי המשפט הפליליים והאזרחיים, בבית הדין לתחרות ובפני הממונה על התחרות, מול מחוקקים ורגולטורים, ומלווה אותם במהלכים עסקיים תוך מתן ייעוץ שוטף. המחלקה עומדת לרשותכם בכל שאלה הנוגעת להוראות חוק התחרות הכלכלית.