בית · עדכוני לקוחות · תאגידים
כיוון שמצב לחימה בישראל לא נחשב כוח עליון, המחוקק והרגולטור ממליצים לנהל דיאלוג בתום לב על תנאי החוזה – במידה שמצב החירום לא מאפשר למלא אחר כל הסעיפים שבו. לצד זה, הכנסת חוקקה את חוק דחיית מועדים, המאפשר לזכאים דחייה של קיום הסכמים בתנאים מסויימים.
בניגוד לכותרות, בחינה שקולה של התיקון מראה שמדובר בעיגון בחקיקה של הלכה של בית המשפט העליון, וביצירת וודאות רבה יותר לגבי פרשנות חוזים במגזר העסקי.
בשנים האחרונות הולך וגדל מספרן של חברות ציבוריות שמבנה הבעלות בהן מבוזר, כלומר – שאין בהן בעל שליטה. תיקון חדש קובע סט כללים חדש להבטחת ניהול תקין של חברות אלו ולהגנה על המשקיעים, משנה את כללי המשטר התאגידי בחברות בעלות מבנה החזקות מבוזר.
בפסיקה תקדימית קבע בית המשפט העליון כי מבחן הרווח לחלוקת דיבידנד כולל רק את בחינת הדוחות הכספיים מהשנתיים האחרונות. לפי הפסיקה, אין מקום לקחת בחשבון מידע לגבי הפסד צפוי שטרם מופיע בדוחות.
הנחיית רשות המסים מחודש מאי האחרון קובעת כי בתנאים מסוימים, השקעה במסגרת עסקת SAFE תיחשב כמקדמה על חשבון מניות, ומשכך, לא יחול אירוע מס ולא תחול חובת ניכוי מס במקור במועד המימוש של ההשקעה.
פרוטוקולים של ישיבות דירקטוריון וועדותיו, הפכו במרוצת השנים לכלי מרכזי במסגרת הליך הבחינה של כלל שיקול הדעת העסקי. בהתאם לכך, חשוב לדעת איך לנהל, לתעד ולהפיץ אותם נכון.
משרד המשפטים מאריך את תקופת הפטור מחובות אגרה שנתית או מעיצומים כספיים שהוטלו – לאחר הפסקת פעילות במסגרת פירוק מרצון.
על מנת להימנע מעיצומים, קנסות וקשיים בקבלת אשראי, חשוב להקדים ולהסדיר נושאים לא פתורים מול רשם החברות.
פרסום השאלון מתכתב עם המגמה העולמית ועם חשיבות הנושא עבור משקיעים. השאלון פותח לאחר בחינה של שאלונים דומים מרחבי העולם והותאם לחברות הנסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב.
על אף המודעות הגוברת והצעדים הננקטים לצורך צמצום פליטות גזי החממה (כחלק מההתחייבויות של ישראל במסגרת הסכם פריז), חוק ההסדרים המתגבש עשוי להחזיר את החקיקה הסביבתית אחורנית ולהוביל לפגיעה בשמירה על האוכלוסייה מפני מפגעי הסביבה.
נושא שינוי מבנה עסקי והשלכות המס הנובעות ממנו זוכה להתייחסויות רבות. המושג מתייחס לתופעה של ארגון מחדש של יחסים מסחריים בין צדדים קשורים בקבוצות רב לאומיות. לשינוי מבנה עסקי ייתכנו השלכות משפטיות ומיסויות נרחבות.
המתכונת החדשה מבשרת צמצום בהיקף העסקאות החייבות בדיווח והכבדה ניכרת על צדדים לעסקאות החייבות בדיווח, גם במיזוגים שאינם מעלים כל חשש תחרותי.
משרד המשפטים פרסם בשבועות האחרונים תזכיר תיקון חוק החברות בנושא של ממשל תאגידי בחברות ציבוריות שאין בהן בעל שליטה.
בעבר, לרובן המכריע של החברות הציבוריות הנסחרות בתל-אביב היה בעל שליטה מובהק – יחיד או קבוצה המחזיק בלמעלה מ-50% מזכויות ההצבעה בחברה. קיומם של בעלי שליטה מובהקים היה ממאפייניו המיוחדים של שוק ההון הישראלי.
רשות ניירות ערך תחייב חברות ציבוריות לחשוף פרטים הנוגעים לועדות בלתי תלויות שאמורות לפקח על עסקות עם בעלי שליטה. עמדת הסגל, שפורסמה לאחרונה, גובשה על רקע צורך גובר בפיקוח ובקרה על הליכי קבלת ההחלטות בעסקאות בין חברות ציבוריות לבין בעלי השליטה בהן
צוות בין משרדי לגיבוש מדיניות קיום חוזים בעת הנוכחית אשר הקים משרד המשפטים פרסם לאחרונה את המלצותיו.
החלטת המחלקה הכלכלית של בית המשפט המחוזי בתל אביב מהעת האחרונה קבעה כי כאשר יש למקבלי ההחלטות בחברה עניין אישי, על החברה לעמוד בסטנדרט ביקורת מחמיר יותר. בהתאם להחלטה זו על חברות להגביר באופן משמעותי את בחינת קבלת ההחלטות של דירקטורים, בפרט לאור המשבר הכלכלי הנוכחי.
נוכח המשבר הגלובלי, פרסמה רשות ניירות ערך מספר צעדים מקלים לחברות ציבוריות ותאגידים מדווחים, אשר ניירות הערך שלהם נסחרים בבורסה לניירות ערך בתל אביב.
במסגרת תקנות שעת חירום אשר התקבלו ב-25.3.2020 אושרה הארכה רוחבית של אישורים רגולטוריים, העתידים לפקוע בתקופה הקרובה.
המאמץ העולמי להילחם בהתפשטות מגפת הקורונה מביא עמו עיסוק קדחתני בסוגיות פרטיות מסביב לעולם. רבות נכתב בעד ונגד שימוש באמצעים הפוגעים בפרטיות לשם שמירה על בריאות הציבור. לכן, בחרנו לרכז עבורכם כמה נקודות הנוגעות ליישום עקרונות הגנה על פרטיות בקרב חברות ועסקים מפרספקטיבות נוספות.
על מנת לאפשר את המשך הפעילות החיונית למשק במצבי חירום, ניתן להכריז על מפעלים מסויימים כחיוניים. לצד ההכרזה הקבועה על מפעלים מסויימים כמפעלים חיוניים והליכים שונים שנועדו לשמור אותם בכשירות למצבי חירום, ניתן גם לקדם הליך הכרזה אד-הוק, שנועד להתמודד עם צרכים פרטניים של המשק.
