תחרות והגבלים עסקיים: סיכום שנת 2025

שנת 2025 התאפיינה במגמה ברורה של החמרה משמעותית במדיניות האכיפה של רשות התחרות ושל מערכת בתי המשפט בישראל. השנה עמדה בסימן של הרחבת מעגל העבירות שעליהן יוטלו עונשים פליליים, של ענישה פלילית חמורה בהרבה, של החמרת מדיניות הקנסות המינהליים ושל הרחבת החשיפה לתביעות אזרחיות.

במקביל, קודמו השנה רפורמות מבניות שנועדו לפתוח שווקים ריכוזיים לתחרות בינלאומית ומקומית, להפחית חסמי כניסה ולהגביר את השקיפות מול המגזר העסקי. במסגרת זאת, סקטורים שונים במשק חשו ביתר שאת בהגברת האכיפה וביניהם ענף המזון, ענפי הפיננסים וענפים אחרים הסובלים מריכוזיות לדעתה של רשות התחרות, בראשם ענף הרכב.

החמרת הענישה: עונשי מאסר בפועל ואימוץ נורמות אכיפה מחמירות

במהלך השנה החולפת הבהירו רשויות האכיפה ובתי המשפט כי אין עוד מקום להקל בענישה בעבירות תחרות וצווארון לבן. מגמה זו באה לידי ביטוי במספר פסקי דין וכתבי אישום תקדימיים, וביניהם:

חובת הטלת מאסר בפועל בגין עבירות קרטל:

בית המשפט העליון קבע תקדים עקרוני, שלפיו העונש המינימלי בגין הסדר כובל בין מתחרים (קרטל) יעמוד, ככלל, על למעלה מתשעה חודשי מאסר מאחורי סורג ובריח, ללא אפשרות להמרה בעבודות שירות. נקבע במפורש כי שיקולים מקלים, ובהם היעדר עבר פלילי או נסיבות אישיות, יזכו למשקל מופחת, נוכח הצורך בהרתעה אפקטיבית של עבריינות כלכלית.

זמן קצר לאחר מכן הטיל בית המשפט המחוזי בלוד 22 חודשי מאסר בפועל על גבי מגנזי שהורשע בעבירות תיאום מכרזים בפרויקטים בתחום הבניה והתשתיות, לצד עבירות קבלת דבר במרמה והלבנת הון. מדובר בעונש הכבד ביותר שהוטל עד כה במסגרת הסדר טיעון, המדגיש את מגמת החמרת הענישה בעבירות הגבליות ובמקרים של עבירות משולבות, שעליה כתבנו בעבר.

אכיפה נגד שיבוש הליכי חקירה והשמדת ראיות:

הוגש כתב אישום נגד בכיר בתאגיד בגין מחיקת התכתבויות וואטסאפ לאחר פתיחת חקירה (שאפילו לא הועמד לדין על עבירה על חוק התחרות). רשות התחרות הדגישה כי השמדת ראיות מהווה פגיעה חמורה ביכולת האכיפה, וכי עבירות מסוג זה, כשלעצמן, עשויות להוביל לעונשי מאסר של 3 עד 7 שנים, גם ללא קשר לתוצאות החקירה העיקרית.

העלאת החשיפה לתביעות אזרחיות ולתובענות ייצוגיות בשל חוק התחרות

פרשת "מניפולציית ה-LIBOR" – מדובר בבקשה לאישור תובענה כייצוגית שהוגשה נגד מספר בנקים זרים בעקבות מעורבותם בקביעת שיעור הריבית הבין-בנקאית (ריבית ה-LIBOR) באופן שיטתי ומתואם במטרה להטות את ערך הריבית לטובתם.

בפרשה זו הכיר בית המשפט העליון לראשונה בזכות התביעה של "ניזוק עקיף" כנגד קרטל, כאשר קבע כי כאשר קרטל תיאם מחירים כנגד גורם מסוים, יוכלו לקוחות אותו גורם שנפגע במישרין, לתבוע גם את נזקיהם העקיפים מהקרטל. במקרה הספציפי הוכרה זכות התביעה של חוסכים כנגד בנקים שתיאמו מחירים מול גוף מוסדי שבו החזיקו החוסכים נכסים). בכך הגדיל בית המשפט את מעגל התובעים הפוטנציאליים בגין נזקי קרטל.

בצד זאת צמצם בית המשפט את האפשרות להגיש תביעה ייצוגית בשם גופים מוסדיים, שיכולים לתבוע בעצמם, ולכן דחה במקרה הספציפי את הבקשה לאישור התובענה הייצוגית.

הגנה על התחרות: מלחמה במונופולים ובחסמי ייבוא

בשנת 2025 נרשמה פעילות אכיפה נרחבת, בישראל ובעולם, נגד פרקטיקות של חסימת מתחרים, הן בשווקים מקומיים והן מול תאגידים בינלאומיים, ובכלל זה:

קנסות משמעותיים בשוק התרופות:

שני תאגידי פארמה ענקיים בישראל ובעולם נקנסו בלמעלה מ-44 מיליון ש"ח בגין הצבת תנאים בלתי סבירים לאספקת דוגמיות של תרופת מקור, אשר עיכבו כניסת תחרות מצד חברת תרופות גנרית. מדובר באיתות ברור לכך שהממונה לא תהסס להפעיל סמכויות אכיפה גם כלפי תאגידים זרים.

אכיפה אירופית בשרשרת האספקה:

הנציבות האירופית קנסה חברה בגין קרטל בתחום חומרים פעילים לתרופות, תוך הבהרה כי דיני התחרות חלים גם על רכיבי ביניים ("מעלה שרשרת האספקה") ולא רק על מוצרי קצה. החלטה זו מהווה ראיה מחייבת בתביעות פיצויים אזרחיות באירופה.

מניעת פגיעה בייבוא מקביל:

בתחילת 2025 יושם לראשונה תיקון לחוק התחרות האוסר על יבואן ישיר לפגוע בייבוא מקביל, כאשר הממונה הודיעה ליבואן של קטנועים כי בכוונתה לקנוס אותו ב-15.7 מיליון ₪, וכן לקנוס נושא משרה בו ב- 400 אלף ₪ לאחר שפעלו מול יצרן בחו"ל לעצירת אספקה ליבואן מקביל בישראל. מאז ועד לכתיבת שורות אלו, הרשות נקטה בפעולות נוספות בשל הפרעה ליבוא מקביל וביניהן הטלת עיצומים כספיים בגובה של כ-10 מיליון שקלים על קבוצת רולטיים וכ-1.5 מיליון שקלים על נושא משרה בחברה בגין דיווחים שפגעו בתחרות על יבוא סמסונייט ו-Tissot. כמו כן, הוטל על חברת משה סידס ובנו בע"מ לשלם כ-500 אלף ₪ בגין עצירת יבוא מקביל של מוצרים.

התערבות גוברת בענפי המזון, הפיננסים והרכב:

ענף המזון:

לראשונה הוגש, כנגד רשת שיווק, כתב אישום בגין ניסיון להסדר כובל שהתבצע באמצעות התבטאויות פומביות בתקשורת, שכללו איתותים על העלאות מחירים עתידיות.  בנוסף, באותו מקרה הגישה רשות התחרות לראשונה כתב אישום פלילי בגין הפרה של חוק המזון, הקובע עונשי מאסר של עד שלוש שנים (פרשת ויקטורי).

כמו כן, לאחרונה הודיעה הממונה על התחרות כי היא מטילה עיצומים כספיים כבדים של מעל ל- 10 מיליון ₪ על ספקי מזון ומוצרי צריכה מקומיים, בגין הפרת הוראות חוק המזון. זו דוגמה נוספת להגברת האכיפה של הרשות בגין הפרת חוק המזון, אשר בשנים עברו נטען כי סבל מתת-אכיפה.

ענף הפיננסים:

הממונה הודיעה על כוונתה להכריז על חמשת הבנקים הגדולים כקבוצת ריכוז בתחום הפיקדונות, ולתת להם הוראות להגברת התחרות והצגת מידע השוואתי ללקוחות. סמכות ההכרזה על קבוצת ריכוז מיושמת לעתים רחוקות ביותר בידי הממונה, ומדובר בצעד ראשון מסוגו במגזר הפיננסי.

בנוסף, בנק דיסקונט ובנק הפועלים נקנסו ב-80 מיליון ש"ח בגין אחזקת מיעוט (מתחת ל-25%) בחברת פינטק מתחרה, המספקת שירותים פיננסיים. הממונה ראתה בכך הסדר כובל בלתי חוקי העלול לפגוע בתחרות. מדובר במהלך תקדימי ראשון מסוגו, המדגיש את הצורך בבחינה מוקדמת וזהירה של רכישת אחזקות מיעוט במתחרים בכוח או בפועל, גם אם אחזקות כאלה אינן עולות כדי מיזוג שמחייב קבלת אישור מהממונה.

ענף הרכב:

הממונה על התחרות פרסמה המלצות חריגות למשרד התחבורה להימנע מחידוש זיכיונות יבוא למספר מותגים גדולים, המוחזקים בידי קבוצות יבוא מרכזיות, במטרה לצמצם ריכוזיות בענף שבו חמש קבוצות מרכזיות מחזיקות בכ-70% ממסירות הרכב הפרטי.

המהלך נועד למנוע שימור מבנה שוק ריכוזי, לשפר תנאי כניסה ליבואנים חדשים או קטנים יותר ולהבטיח תחרות אפקטיבית. הצעד מהווה ביטוי לשימוש בכלים מנהליים מוכרים כגון רישיונות, היתרים וזיכיונות תקופתיים לקידום תחרות ושילוב שיקולי תחרות בהחלטות סקטוריאליות, בלי הצורך להמתין להליכי אכיפה ממושכים. מדובר במהלך שמסמל שינוי עומק בתפיסה הרגולטורית בענף הרכב ומהווה ראשיתו של תהליך רחב לבחינת הקצאת זיכיונות יבוא כמרכיב מרכזי במדיניות התחרות.

רפורמות מבניות ושקיפות רגולטורית

לצד החמרת האכיפה, קודמו מהלכים רגולטוריים שנועדו להפחית חסמים ולהגביר תחרות במשק, וביניהם:

מתווה רישוי בנקאי מדורג:

בנק ישראל ומשרד האוצר אימצו מתווה המאפשר כניסת בנקים חדשים תחת דרישות הון ורגולציה מופחתות ("מודל רזה"). המתווה כולל הקלות בשכר בכירים ופטור מחובות רגולטוריות מסוימות למשך מספר שנים, במטרה לעודד כניסת שחקנים חוץ-בנקאיים לשוק.

רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל":

הרפורמה בייבוא הורחבה באופן משמעותי, ומאפשרת הכנסת מוצרים לישראל בהסתמך על עמידה בתקנים אירופיים ואמריקאיים והצהרת יבואן בלבד. המהלך נועד להפחית עלויות ולהגביר ודאות עסקית, על אף החשש לפגיעה ביצרנים מקומיים.

שקיפות בהליכי מיזוג:

רשות התחרות החלה לפרסם באתרה רשימה של עסקאות הנמצאות בבדיקה בזמן אמת, מהלך המגביר את הפומביות ומאפשר לצדדים שלישיים להתייחס לעסקאות בשלבים מוקדמים.

—–

סיכום ומבט ל-2026: המלצות אסטרטגיות ופרקטיות לחברות ותאגידים

הפעילות העסקית בשנת 2026 תחייב משנה זהירות וניהול סיכונים הדוק בתחומי התחרות והאכיפה הכלכלית. המגמות שנרשמו בשנת 2025 מלמדות כי הרגולטור מהדק את האכיפה גם במקרים שאינם מהווים תיאומים בין מתחרים, אלא גם במקרים של התבטאויות פומביות העלולות לגרום לתיאום כזה, אחזקות הון במתחרה שאינן מהוות שליטה או התנהלות אחרת שעלולה להגביה חסמי תחרות.

חשיפתם הפלילית של מנהלים ונושאי משרה גבוהה כיום מאי פעם, לרבות בגין פעולות שבעבר נתפסו כלגיטימיות, או שלא ננקטו בגינן צעדי אכיפה.

לנוכח זאת, מומלץ כי תאגידים ומנהלים ינקטו בפעולות הבאות:

1. עדכון והטמעת תוכניות ציות (Compliance) : יש לעדכן תוכניות ציות כך שיכללו התייחסות ייעודית גם לחוק המזון ולמניעת פגיעה בייבוא מקביל, ולבצע הדרכות תקופתיות המדגישות את המקרים שבהם תוטל על מנהלים אחריות אישית – פלילית או מינהלית.

2. ניהול תקשורת והתבטאויות פומביות: ראיונות, הצהרות ותחזיות בנושאי מחירים או אסטרטגיה עסקית מחייבים ייעוץ משפטי מוקדם, שכן כל "איתות" למתחרים עלול להיחשב לניסיון להסדר כובל.

3. בדיקת נאותות (Due Diligence) בכל עסקת רכישה – גם של אחזקות מיעוט: גם רכישת מניות בשיעור הנמוך מ-25% מחייבת ניתוח כלכלי-תחרותי מעמיק, שכן עצם האחזקה עשויה להיחשב כהסדר כובל, כאשר מדובר במתחרים בכוח או בפועל.

4. מדיניות אפס סובלנות לשיבוש חקירה: יש להבהיר כי מחיקת הודעות או השמדת מסמכים לאחר פתיחת חקירה מהווה עבירה פלילית חמורה, העלולה להוביל לכתב אישום כנגד המשבש, גם אם הוא עצמו לא הפר את הוראות חוק התחרות.

5. בחינה מחודשת של התנהלות מול יבואנים מקבילים – יבואנים ישירים נדרשים לוודא כי התקשרויותיהם ופעולותיהם אינן עלולות להתפרש כניסיון לחסום ייבוא מקביל.

6. בחינת תנאים מסחריים של תאגידים בעלי מעמד משמעותי – תאגידים בעלי נתח שוק משמעותי חייבים להבטיח כי התנאים המסחריים שהם מציבים סבירים ומוצדקים עסקית, כדי למנוע טענות לניצול מעמד מונופוליסטי.

***

עו"ד גל רוזנט, שותף וראש מחלקת תחרות והגבלים עסקיים.

מחלקת תחרות והגבלים עסקיים במשרד מספקת שירותים משפטיים בכלל ההיבטים בתחום. בכלל זה, מייצגת המחלקה את לקוחותינו בבתי המשפט הפליליים והאזרחיים, בבית הדין לתחרות ובפני הממונה על התחרות, מול מחוקקים ורגולטורים, ומלווה אותם במהלכים עסקיים תוך מתן ייעוץ שוטף.