כל העדכונים

נוהל ניסויי חדש של הנפקת אשרות עבודה עבור מומחים זרים פורסם לאחרונה על-ידי רשות האוכלוסין וההגירה הישראלית. הנוהל החדש מקצר את התהליך הקיים ומאפשר לנושאי האשרות לעבוד בישראל עד 30 יום בשנה (ברציפות או במצטבר). בעבר, נדרשו חברות רב-לאומיות, שביקשו לשלוח בעלי מקצוע לארץ לתקופות קצרות ובלוח זמנים קצר, למטרת עבודה במרכזי המו"פ הישראליים שלהן או עבודה עם השותפים אסטרטגיים, להגיש בקשה ולקבל היתר עבודה (ממשרד הכלכלה) ולאחר מכן לעבור תהליך לקבלת אשרת עבודה מקונסוליה ישראלית בחו"ל – הכל לפני הכניסה לישראל. בהתאם לנוהל החדש, בקשות להיתרי עבודה עבור עובדים מומחים יטופלו על ידי משרד הכלכלה בהליך מזורז, כך שיושלמו במלואן, ברוב המקרים, תוך ששה ימים. לאחר קבלת היתר העבודה, יוכל המומחה להיכנס לארץ כתייר, בתנאי שתוך שני ימי עסקים מיום כניסתו לארץ, הוא יתייצב ברשות ההגירה על מנת להחליף את אשרת התייר באשרת עבודה. תהליך חדש זה צפוי להקל על חברות זרות, המבקשות לשלוח עובדים מומחים שלהן לארץ על מנת לנהל את פעילויותיהן בארץ, וכן לאפשר להן לשלוח מומחים לארץ באופן דחוף לטפל בענייניהן.

התיקון נכנס לתוקפו בחודש פברואר 2015 ועוסק בחידוד כללי הממשל התאגידי החלים על עמותות. התיקון כולל הוראות, שעיקרן חיזוק אופי הביקורת בעמותות, הגברת השקיפות וחיזוק סמכויות הפיקוח והחקירה של רשם העמותות. אחד השינויים העיקריים שנקבעו בתיקון הינו, כי עמותה שמחזורה עולה על 10 מיליון ש"ח (או על סכום גבוה יותר שייקבע על-ידי שר המשפטים) - מחויבת במינוי מבקר פנימי אשר עיקרי תפקידו הם לבדוק את תקינותן של פעולות העמותה מבחינת השמירה על החוק ונוהל עסקים תקין, הכנת תכנית עבודה שנתית או תקופתית שתאושר על-ידי וועד העמותה, וכן עריכת ביקורת פנימית בנושאים נוספים לפי צורך בנוסף על תכנית העבודה כאמור. מינויו של המבקר הפנימי בעמותות הרלוונטיות הינו בנוסף על גופי הביקורת הפנימיים הקיימים והמוסדרים על-פי חוק בעמותה (ועדת ביקורת / גוף מבקר ורואה חשבון מבקר). על-פי הוראות התיקון, המבקר הפנימי יהיה כפוף לוועדת הביקורת (או לגוף המבקר, לפי העניין) בכל הקשור למישור המקצועי, ולוועד העמותה במישור ההיררכי-ארגוני. התיקון קובע הוראות גם בנושאים נוספים: הרחבת סמכויות וועדת הביקורת (או הגוף המבקר לפני העניין) של עמותה; מתן סמכויות פיקוח והסמכת מפקחים על-ידי רשם העמותות; הרחבת סמכויות הפיקוח של רשם העמותות באמצעות הסתייעות בבודקים חיצוניים; הרחבת סמכויות רשם העמותות בנוגע לחקירה עצמית של עמותה (וללא מינוי חוקר חיצוני); וכן הוראות כלליות שונות במספר תחומים הנוגעים לקשר בין רשם העמותות לבין העמותות, ובין העמותות, בינן לבין עצמן.  

החלטת הממונה על ההגבלים העסקיים בעניין מונופול הגז עוררה ביתר שאת את העדרה של מסגרת חקיקתית מסודרת בכל הקשור לתחום חיפושי והפקת נפט וגז בישראל. בהקשר זה, לפני כחודש - עוד לפני החלטת הממונה - הניחה הממשלה על שולחן הכנסת את הצעת חוק האזורים הימיים. הצעת החוק נוסחה באופן שמאמץ את ההוראות המנהגיות של אמנת הים הבינלאומית משנת 1982, זאת אף שמדינת ישראל אינה חתומה על האמנה. הצעת החוק מגדירה חמישה אזורים ימיים, ובכלל זה את האזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל. לצד הגדרת גבולות האזור הכלכלי הבלעדי, מוסיפה הצעת החוק וקובעת את סמכויות המדינה ואת החוקים שיחולו באותו אזור. אימוצה של הצעת החוק על ידי הכנסת תיצור וודאות ותפחית את העמימות בכל הקשור לחיפוש, הפקה, ניצול וניהול של נפט וגז טבעי במים הכלכליים של ישראל. ברנע נמנה בין משרדי עורכי הדין המובילים והמנוסים בישראל בתחום התשתיות ומימון פרויקטים. במסגרת זו, המשרד מספק ללקוחותיו ייעוץ שוטף לכל הסוגיות המשפטיות השונות בתחום הגז לרבות בנושאים רגולטוריים שונים, השגת רישיונות, כתיבת ועריכת מכרזים, היבטי מימון שונים ועוד.

לפני כחודש פורסם תיקון לחוק ההגבלים העסקיים. התיקון ייכנס לתוקפו ביום 25 באוגוסט 2015. במסגרת התיקון לחוק, בוטל סעיף 3(6) לחוק ההגבלים העסקיים, אשר החריג הסדרי בלעדיות הדדית מתחולת חוק ההגבלים העסקיים.

לפני כשבועיים, פורסם תיקון לחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), המחייב מעסיקים פוטנציאליים במסירת הודעות בכתב למועמדים לעבודה הנמצאים בהליכי מיון והשמה אצלם. מטרת התיקון הינה לצמצם, במידת מה, את פערי המידע שבין המעסיק הפוטנציאלי לבין המועמד לעבודה, בכדי לאפשר למועמד לעבודה לכלכל את צעדיו בצורה מושכלת בעת חיפוש העבודה. התיקון לחוק מטיל על מעסיקים הפוטנציאליים שתי חובות: החובה למסור הודעה בכתב למועמד בנוגע להתקדמות הליכי המיון לעבודה, אחת לחודשיים החל מיום תחילת השתתפות המועמד בהליכי המיון. החובה למסור הודעה בכתב בנוגע לאי קבלתו של המועמד לתפקיד אליו עבר הליך מיון, וזאת לא יאוחר מ-14 יום לאחר שאדם אחר התקבל לתפקיד זה.  החוק קובע את הפרטים שעל המעסיק לכלול בהודעות: שם המעסיק ושם המועמד, מועד תחילת הליכי המיון, זהות הגורם שעורך את הליכי המיון (ככל שלא מדובר במעסיק עצמו), התפקיד לגביו נערכים המיונים, שם שולח ההודעה מטעם המעסיק ותפקידו. חשוב לציין, כי הגדרת המחוקק להליך מיון היא רחבה, וכוללת בתוכה כל ריאיון או בחינה שנעשו למועמד. לפיכך, החובות החדשות יחולו בכל מקרה של הליכי הגיוס והמיון, גם כאשר לא מדובר בהליכי מיון ארוכים, הכוללים מבדקים ומכוני מיון. החוק לא יחול על שלושה סוגי מעסיקים - מעסיק המגייס עובדים זמניים לתקופת הקצרה מ-30 ימים, מעסיק בענף ההסעדה, ומעסיק "קטן", אשר מועסקים אצלו לא יותר מ-25 עובדים. החובות החדשות יחולו על המעסיקים מיום 30.01.2015 ויחולו גם לגבי הליכי גיוס ומיון שהתחילו לפני מועד זה. כך, מועמדים שמצויים במהלכם של הליכי הגיוס במועד כניסת החוק לתוקף יהיו זכאים לקבל הודעה לגבי מידת התקדמותם בהליכי המיון תוך חודשיים מיום כניסת התיקון לתוקף. הסנקציה בגין הפרת החובות החדשות הינה כספית. מעסיקים שיפרו את חובותיהם כלפי המועמדים לעבודה יהיו חשופים לפסיקת פיצוי כספי לטובת המועמדים על ידי בית הדין לעבודה, בשיעור אשר ייראה לו לנכון בנסיבות העניין, מבלי שהמועמד יצטרך להוכיח כי נגרם לו נזק ממשי כלשהוא. התיקון לחוק מטיל על מעסיקים חובות חדשות ביחס לאוכלוסיית המועמדים לעבודה, כחלק ממגמה מסתמנת בשוק העבודה לפיה הוחלו על המעסיקים חובות באשר לאוכלוסיה זו. הדבר מחייב את המעסיקים לבחון את נהלי העבודה מול המועמדים לעבודה ולעצב פרקטיקות עבודה חדשות, התואמות את דרישות הדין. ככל שיידרשו פרטים נוספים, או בדיקה למול נסיבות ספציפיות, ניתן לפנות למחלקת דיני עבודה במשרדנו.