כל העדכונים

כיום, עומדים לרשות המעסיקים אמצעים טכנולוגים רבים  אשר מאפשרים להם להגביר את הפיקוח על הנעשה במקום העבודה. מתי מדובר במעקב לגיטימי ומתי מדובר במעקב אשר פוגע בזכויות העובדים?

מחלקת המיסים של ברנע, דורגה גם השנה בקבוצות האיכות המובילות בישראל לפי מדריך ה - World Tax. הדירוג כולל משרדי רואי חשבון ומשרדי עורכי דין המעניקים שירותי מיסוי לחברות וללקוחות פרטיים. 

ממחקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הישראלית עולה כי 63% מכל ההשקעות במרכזי מו"פ  מגיעות מחברות טכנולוגיה בינלאומיות הפועלות בארץ. מעל 67% מכל העובדים במרכזים אלו  מועסקים על-ידי חברות זרות שהקימו כאן מרכזי מחקר כגון Facebook, Google, Apple, Microsoft, IBM, Intel, HP ועוד. חברות כאלה מעסיקות לא פחות מ- 34 אלף עובדים, כאשר מספר המועסקים עולה כל שנה. למעשה, ניתן לומר כי נוכחותן בארץ של חברות ענק הולכת ומתרחבת ככל שחברות נוספות מבינות את היתרונות הטמונים בהקמת מרכזים אלו בישראל. אולם, נתונים אלה מצליחים להרגיז גורמים מסוימים בארץ, בין השאר מכיוון שלטענתם, הצמיחה והידע שנולדים במרכזי המחקר מעניקים לחברות הזרות גישה ראשונית לטכנולוגיות פורצות-דרך. שר המדע, הטכנולוגיה והחלל, יעקב פרי, אף הרחיק לכת באומרו ש"הכלכלה של ישראל נשענת באופן ניכר על מימון מחקר ופיתוח מארצות אחרות ... זה מצב עדין ... שבו הנהנים העיקריים מהיצירתיות הישראלית הינם החברות הרב-לאומיות." אני טוען אחרת - מרכזים אלו  מספקים הכשרה ומטפחים את העובדים הישראלים המבריקים ביותר ומשמשים למעשה כאינקובטורים עבור היזמים הצעירים. הרבה מעובדים אלה עוזבים את החברות הרב-לאומיות כשהם מוכנים להקים חברות הזנק משלהם, מצוידים בקשת של מיומנויות, ידע ונסיון משמעותיות שצברו במהלך עבודתם במרכזי המו"פ האלה. בנוסף, עולה כי פעילותם של מרכזי מו"פ זרים ושל חברות רב-לאומיות בארץ מהווה מקור ליצירת תעסוקה, בניית עסקים חדשים וכמובן, תורמת לתפוקה הכלכלית בארץ. על מנת לטפח יזמות טכנולוגית ישראלית מקורית, מדינת ישראל לא יכולה לוותר על המרכזים הטכנולוגיים של החברות הרב-לאומיות. אין טעם לבכות על כך שהתוצרים המפותחים אצלנו בסופו של דבר מיוצאים לחו"ל. אדרבא, יש לשמוח שחברות אלו מפעילות מרכזים בארץ ומספקות הכשרה לאלפי עובדים, חושפות את העובדים לתהליכים ושיטות עבודה בינלאומיים ומכשירות קרקע פורייה לרכישות של טכנולוגיות ישראליות מקוריות. בהעדר מרכזים אלה, ספק אם תעשיית ההיי-טק הישראלית החדשנית והייחודית היתה מגיעה לפסגות שהיא השיגה בשנים האחרונות.

מדריך הדירוג הבינלאומי,  IFLR1000, דירג את משרד ברנע כמוביל, בקטגוריות  מיזוגים ורכישות ומימון פרויקטים. סיימון ג'פה הוכר כמוביל בתחומו. סוקרי המדריך ציינו כי לקוחות המשרד מתארים את העבודה של המשרד כמקצועית, את עורכי הדין כבעלי ידע מעמיק בתחום התאגידים וכמשרד שנעים לעבוד מולו. 

גם אם תאושר בקרוב תוכנית מע"מ אפס, היא תאושר כהוראת שעה לשבע שנים בלבד. עורכת הדין ליאת קיסרי יהלומי התראיינה לגלובס והעניקה לנושא פרשנות משפטית. 

אחרי הנפקות מוצלחות של מספר חברות קיבוציות בבורסה בתל אביב ובבורסות זרות, עוד ועוד קיבוצים חולמים על הנאסד"ק. עם זאת, בין האתגרים העומדים בפניהם נשאלת השאלה איך ניתן לעשות זאת ולשמור על עתיד חברי הקיבוץ ביום שאחרי האקזיט. מגזין אחד העם, של עיתון גלובס, קיים שולחן עגול של מומחים בתחום ההנפקות, ביניהם מיקי ברנע, אשר דנו בנושא זה.

משרד ברנע ממשיך את מגמת ההתרחבות. עו"ד עזרא קצן הצטרף כשותף למחלקת הטכנולוגיה, עו"ד דניאל לורבר ועו"ד מאיר וינקלר הצטרפו למחלקה המסחרית.

איך נראתה שנת המשפט החולפת וכיצד תראה השנה הבאה. פאנל  משפטנים מומחים סיכם את השנה החולפת ומנסה להעריך כיצד תראה השנה הבאה. בין המומחים עו"ד מיקי ברנע (שוק ההון) ועו"ד זוהר לנדה (הגבלים עסקיים).

עזרא קצן, שותף במחלקת הטכנולוגיה של המשרד, היה אחד הדוברים בכנס של קבוצת החונכות של OurCrowd. עזרא דיבר על אחריות דירקטורים בהרצאה שנקראה “Board Oversight: Oversee, Don’t Overlook”

בית המשפט המחוזי בירושלים קבע בשבוע שעבר כי פרסומות שפורסמו באתרים כתוצאה מהשימוש בשירותים המסופקים על ידי גוגל אינן מהוות דואר זבל על פי החוק למניעת דואר הזבל בישראל.

משרד ברנע ייצג את חברת Global Invacom, חברה בינלאומית אנגלית, אשר מונפקת בבורסה וב – AIM  בלונדון. החברה פועלת בתחום מערכות תקשורת ללווינים ורכשה את One Path network הישראלית.

חברת BreezoMeter, היא הזוכה בתחרות לסטארטאפים מבטיחים, StartUp Open Israel, שהתקיימה אתמול במרכז צעירים במרכז בירושלים, בנוכחות ראש העירייה, ניר ברקת, גופי השקעות, יזמים טכנולוגיים, מנהלי חברות הייטק, חוקרים וממציאים. החברה הזוכה בתחרות התמודדה בשלב הגמר מול שש חברות אחרות, ותייצג את ישראל ברשימה האקסקלוסיבית, "GEW50” שם תתמודד בחודש נובמבר במהלך שבוע היזמות העולמי על חבילת הפרסים העולמית של התחרות מול החברות האחרות ברשימה האקסקלוסיבית. בריזומיטר השיקה אפליקציה המאפשרת למשתמשים לראות מה הם נושמים סביבם בזמן אמת. (תמונה בצד) החברה נמצאת במגעים מתקדמים עם חברות גדולות ושווקים ייחודיים אחרים על מנת לשלב את הטכנולוגיה של החברה במוצרים שלהם. מיקי ברנע, שותף מנהל בברנע, אשר העניקו חסות ראשית בכנס, הוסיף, "אני שמח על ההזדמנות שהייתה למשרד ברנע ושות' לקחת חלק באירוע זה. הודות לניסיוננו הרב בליווי יזמים מתחילת דרכם לאורך כל שלבי המיזם עד לביסוסם כחברות הזנק בתחומי הטכנולוגיה ומדעי החיים, יכולנו לתרום בבחינת ובחירת המתמודדים בתחרות. אני שמח שהתאפשר לי להעניק לדור הבא של היזמים במה להציג את הרעיונות שלהם ולקבל חשיפה בינלאומית".

החוק לעידוד השקעות הון, אשר שונה ב-2011, צפוי להשתנות שוב בקרוב לאחר פרסום המלצות ועדת אנדורן, ובפעם השלישית לאור המלצות ה-OECD. התוצאה של שינויים אלה הינה מדיניות מיסוי לא יציבה אשר עלולה להרחיק חברות שמחפשות יציבות ותכנון עסקי. 

בהמשך לבקשתו של איש העסקים הקנדי, מר בני טיש, אשת העסקים חנה גרטלר תעיד בסכסוך המיליונים בין בעלי המניות בקבוצת טכנולוגיות המים וויטווטר אשר קרסה בנובמבר 2013.  זאת בהתאם להחלטתה של שופטת המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, רות רונן.

הסמינר, אורגן על ידי Esop אקסלנס, מבית אקסלנס נשואה ועל ידי Startau ופנה אל חברות סטארטאפ ויזמים בתחילת דרכם.הרצאתו של עזרא עסקה בנושא Real life lessons: Mistakes to avoid in your options plan

 ברנע מעניקים חסות ראשית לתחרות שמטרתה לספק ליזמים הצעירים במה לחשוף את יכולות החברה שלהם. אירוע הגמר הארצי, של התחרות הבינלאומית  לסטארטאפים מתחילים תתקיים ב- 22 לספטמבר בירושלים.

אין ספק שלמבצע צוק איתן השפעה שלילית מהותית על הפעילות הכלכלית בישראל. איומי הרקטות על ישובי הדרום והמרכז גרמו לירידה בהכנסות העסקים ולפגיעה בענפי התיירות והנופש. לצידם, חברות רבות נאלצו להתמודד עם מחסור בעובדים שגויסו לשירות מילואים פעיל. עם זאת, טוען מיקי ברנע, במאמר דעה שפורסם בדה מרקר, שבהייטק הישראלי העסקים המשיכו כרגיל.

ישראל וגרמניה חתמו על אמנה למניעת מסי כפל ומניעת התחמקות ממיסים. על ההסכם חתמו שר האוצר יאיר לפיד ועמיתו הגרמני וולפגנג שיבלה, בשאיפה להגביר את שיתוף הפעולה הכלכלי בין המדינות.  מטרת אמנת מס היא עידוד מסחר על ידי מניעת כפל מס והקניית ודאות לתושבי שתי המדינות. לישראל וגרמניה הייתה אמנת מס משנת 1962, כאשר מאז חלו שינויים והתפתחויות כלכליים מהותיים והאמנה החדשה נותנת פיתרון מתאים לכפל מס באקלים הכלכלי הנוכחי