עדכוני לקוחות

לפני מספר ימים, אישרה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת את הפרק של הסדרת הפיקוח הווטרינרי על שיווק מוצרי בשר בישראל במסגרת "חוק הקורנפלקס". הפרק מהווה בשורה חשובה לציבור בישראל הן בהיבט של הגנה על בריאות הציבור והן בשל הפוטנציאל המשמעותי הטמון בו להקטנת יוקר המחיה.

בחלוף שנה מכניסת צו ההרחבה בדבר עידוד והגברת התעסוקה של אנשים עם מוגבלות וקליטתם במקומות עבודה לתוקף – על כל מעסיק המעסיק למעלה מ- 100 עובדים למנות אחראי מטעמו אשר יפעל לכך שיהיה ייצוג הולם של בעלי מוגבלויות בקרב עובדיו.

על מנת לקדם את תעשיית הטכנולוגיה והביומד ולהפוך את הבורסה הישראלית לאלטרנטיבה ראויה לגיוסי הון של חברות אלו, הוקמה וועדה מיוחדת לבחינת התמריצים האפשריים בתחום המיסוי.

שנה לאחר שבית המשפט המחוזי בירושלים, נתן פסק דין המאפשר לחברות יזמיות לגייס מימון ללא תשקיף – הפך בית המשפט העליון את ההחלטה. בית המשפט העליון פסק כי הסכמי הלוואה שהציע יזם למשקיעים מן הציבור מהווים ניירות ערך ולפיכך מחייבים פרסום תשקיף בהתאם להוראות חוק ניירות ערך.

כחלק מסדרת הקלות שמקדמת רשות ניירות ערך על מנת להקל בעול הרגולציה החל על הגורמים המפוקחים על-ידה, פורסמו לאחרונה ברשומות מספר תיקונים לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים).

התיקון לתקנות הדוחות כולל בין היתר הקלות בנוגע למועדי הדיווח, דיווחים אודות שינויים בהחזקות בעלי עניין, הקלה בהכללת מידע על דרך הפניה, דיווחים אודות משא ומתן ועיכוב פרסום ועוד. התיקון לתקנות הדוחות יכנס לתוקף במהלך חודש ינואר 2016

בימים האחרונים פורסמה הודעה רשמית מטעם הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע שבמשרד המשפטים לפיה בעקבות החלטת בית הדין לצדק של האיחוד האירופי על ביטול הסדר ה-‘Safe Harbor’ בנוגע להעברת מידע אישי מאירופה לארה"ב – לא ניתן בשלב זה להעביר מידע אישי מישראל לארגונים בארה"ב על בסיס אותו הסדר.

כחלק מניסיונה של רשות ניירות ערך להקל את עול הרגולציה, פורסם השבוע תיקון לתקנות ניירות ערך, העוסק בדוחות תקופתיים ומיידיים. במצב הקיים, במקרים מסויימים ישנה חובה להגיש דוח מיידי כבר בשלב משא ומתן להסכם. עם זאת, ניתן לעכב את פרסום הדוח המיידי כל עוד המידע לא פורסם ברבים, ובתנאי שהגשת הדוח עלולה למנוע השלמת פעולה או עסקה שהתאגיד צד לה או שיש לו עניין זה, או שקיים חשש שפרסומו עלול למנוע השלמת העסקה או להרע באופן ניכר את תנאיה.

בהתאם לציפיות רשות המיסים החליטה להאריך את תוקף הוראת השעה בדבר גילוי מרצון אנונימי.

רשות המיסים הודיעה כי הוראת השעה בדבר גילוי מרצון שהיתה אמורה לפוג ביום 6 בספטמבר 2015, מוארכת.

הוראת השעה פורסמה לפני כשנה ובמסגרתה ההליך האנונימי הוגבל לשנה ואילו ההליך הרגיל הוגבל עד ל 31.12.2016.

בשנה האחרונה הוגשו 3290 בקשות, כ 60% מהן אנונימיות. לאור הצלחה זו הוחלט לאריך את משך הזמן של הוראת השעה.

פרטים נוספים באשר למועדים יפורסמו בהמשך.

ביום 16 באוגוסט 2015 פרסמה רשות המיסים חוזר חדש (מספר 8/2015) אשר נכנס לתוקף מיידי, המציג את אמות המידה והתבחינים המהותיים החדשים כתנאי להכרה בארגון כמוסד ציבורי לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה. אישור הניתן לארגון לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה מעניק הטבת מס, בדרך של זיכוי מס לתורמים בגין תרומות המוענקות על-ידם לאותו ארגון, בשיעור הנעמד כיום ב-35% לתורם יחיד ו-26.5% לתאגיד (בהתאם למס החברות).

החוזר החדש, המחליף את החוזר הקודם בנושא זה משנת 2001, הינו תוצר של מסקנות שגיבשה וועדה ציבורית בראשות השופטת בדימוס, שרה פריש בחודש מאי 2014, אשר הוקמה בעקבות הנחיות בית המשפט העליון בבג"צ ויפאסנה שניתן בחודש אוגוסט 2012 (בג"צ 10893/08), אשר הורה לקבוע מדיניות ברורה בנוגע להליך האישור לפי סעיף 46.

בעקבות החוזר הנ"ל צפוי להתפרסם חוזר נוסף של רשות המיסים בנוגע להיבטים טכניים-פרוצדוראליים לבחינת זכאות לאישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה. בהקשר זה יצוין, כי חלק מאותם היבטים טכניים-פרוצדוראליים אשר נכללו בהמלצות ועדת פריש כבר מיושמים הלכה למעשה אד-הוק במסגרת נוהל שאומץ לפני מספר חודשים על-ידי וועדת הכספים (עוד במהלך המושב של הכנסת ה-19) בשיתוף פעולה עם רשות המיסים. חלק מהמלצות ועדת פריש כרוך בתיקון החקיקה הקיימת (כגון הרחבת המטרות הציבוריות שבסעיף 9(2) לפקודה), וסביר שזה יבוצע בעתיד הקרוב, ובעקבותיו – ייכנסו לתוקף חידושים נוספים בנושא זה.

להלן סקירת עיקר החידושים המהותיים אשר נכללו בחוזר החדש של רשות המיסים. החוזר מייצר בהירות ומחדד את הכללים והתבחינים המהותיים עליהם נסמכת רשות המיסים בבואה לבחון הכרה בארגון, כמוסד ציבורי לצורכי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה. בנוסף לכך, מקריאת החוזר החדש ניתן לראות בברור את המגמה של הגברת כללי הפיקוח, הבקרה והשקיפות החלים על ארגוני המגזר השלישי, מגמה המקבלת ביטוי גם בחקיקה בתחום מהעת האחרונה וגם בכללים והנחיות של רגולטורים נוספים, כגון רשות התאגידים במשרד המשפטים, המתעדכנים בתכיפות מעת לעת.

בסוף חודש יולי האחרון, אישרה הכנסת תיקון לחוק עידוד מחקר ופיתוח בתעשייה.

התיקון נועד לאפשר למדינת ישראל להמשיך בתמיכתה בחברות השונות הפועלות בתחום החדשנות הטכנולוגית, תוך ניצול היכולות שהתפתחו בישראל, וכן להתמודד עם האתגרים המוצבים כיום בפני הענף, ובכלל זה תחרות גוברת מצד מדינות רבות, זאת לאור חשיבותה של תעשיית ההיי-טק לכלכלת ישראל.

לפני כשבועיים ניתנה החלטה על-ידי המחלקה הכלכלית של בית המשפט המחוזי בת"א-יפו המבהירה כי הצעה של ניירות ערך של חברה זרה בישראל כפופה להוראות חוק ניירות ערך, זאת גם כאשר בהסכם ההשקעה נכללת תניית דין ושיפוט זר.

לאחרונה דן בית המשפט הגבוה לצדק בעתירה שביקשה להורות לשר האוצר ומנהל רשות המסים להטיל מס ערך מוסף על תאגידים בינלאומיים כגון גוגל ופייסבוק, לגביהם נטען שהם מספקים שירותים ומוכרים סחורות בישראל דרך רשת האינטרנט, וזאת מבלי שהם נדרשים לשלם מע"מ דבר שנותן להם יתרון בלתי הוגן על פני מתחרים ישראליים.

רשות ההגבלים העסקיים פרסמה לאחרונה גילוי דעת, המרחיב את הרגולציה התחרותית כבר לשלב בדיקות הנאותות הנערכות אגב משא ומתן לקראת התקשרות בעסקה.
כחלק ממגמה בינלאומית, מגבירה רשות ההגבלים הישראלית את התערבותה לשלב המשא ומתן לקראת ביצוע עסקאות בין מתחרים. 

רשות המסים פרסמה היום את נוהל הגילוי מרצון החדש, אשר מחליף את הנוהל הקיים. מטרתו של הנוהל  לעודד ישראלים אשר לא דיווחו כנדרש על  הכנסותיהם לבצע הליך של "גילוי מרצון", ובכך לשלם את המסים כדין ולהימנע מהליכים פליליים.

כחלק מהמאבק בהון השחור, בחודש ספטמבר פרסמו רשויות המס, נוהל "גילוי מרצון" חדש, המיועד לישראלים שלא דיווחו כנדרש על הכנסותיהם והונם. הנוהל מעודד "גילוי מרצון" ותשלום מיסים כדין, ומונע חשיפה להליכים פליליים.

הנוהל החדש מחליף את הנוהל הקיים, והוא יהיה בתוקף עד לסוף שנת 2016. הנוהל החדש גם עוסק במסים עקיפים (כגון מע"מ, היטלי יבוא ומסוי העברות נדל"ן).
במסגרת הנוהל, עד לחודש ספטמבר 2015 ניתן להגיש בקשה ראשונית לגילוי מרצון על בסיס אנונימי – ללא גילוי זהות הנישום, עד לאחר אישור הבקשה. על פי הנוהל ניתן יהיה לקזז הפסדים בפועל רק במהלך שנות הגילוי.

נוהל המעבר כולל מסלול מהיר המיועד לנישומים "קטנים", להם הון לא מדווח בסכום שלא עולה על 2 מיליון ש"ח, ובתנאי שההכנסה החייבת בגינו היא פחות מ-0.5 מיליון ש"ח. לא ניתן להגיש בקשה באופן אנונימי במסלול המהיר.

לאחרונה ניתנה החלטה על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים בעניין מפעלי ים המלח בע"מ נ' מדינת ישראל. במסגרת ההליך נדונה עתירה של חברת מפעלי ים המלח שביקשה להפעיל תניית בוררות בהתאם להסכם זיכיון עליו חתמה עם מדינת ישראל. העתירה הוגשה לאחר שהמדינה סירבה למנות בורר בהתאם לסעיפי הבוררות שנקבעו בהסכם.

לפני כשבועיים, פורסם תיקון לחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), המחייב מעסיקים פוטנציאליים במסירת הודעות בכתב למועמדים לעבודה הנמצאים בהליכי מיון והשמה אצלם. מטרת התיקון הינה לצמצם, במידת מה, את פערי המידע שבין המעסיק הפוטנציאלי לבין המועמד לעבודה, בכדי לאפשר למועמד לעבודה לכלכל את צעדיו בצורה מושכלת בעת חיפוש העבודה.
 
התיקון לחוק מטיל על מעסיקים הפוטנציאליים שתי חובות:

1. החובה למסור הודעה בכתב למועמד בנוגע להתקדמות הליכי המיון לעבודה, אחת לחודשיים החל מיום תחילת השתתפות המועמד בהליכי המיון.
2. החובה למסור הודעה בכתב בנוגע לאי קבלתו של המועמד לתפקיד אליו עבר הליך מיון, וזאת לא יאוחר מ-14 יום לאחר שאדם אחר התקבל לתפקיד זה.

 
החוק קובע את הפרטים שעל המעסיק לכלול בהודעות: שם המעסיק ושם המועמד, מועד תחילת הליכי המיון, זהות הגורם שעורך את הליכי המיון (ככל שלא מדובר במעסיק עצמו), התפקיד לגביו נערכים המיונים, שם שולח ההודעה מטעם המעסיק ותפקידו.
 
חשוב לציין, כי הגדרת המחוקק להליך מיון היא רחבה, וכוללת בתוכה כל ריאיון או בחינה שנעשו למועמד. לפיכך, החובות החדשות יחולו בכל מקרה של הליכי הגיוס והמיון, גם כאשר לא מדובר בהליכי מיון ארוכים, הכוללים מבדקים ומכוני מיון.
 
החוק לא יחול על שלושה סוגי מעסיקים – מעסיק המגייס עובדים זמניים לתקופת הקצרה מ-30 ימים, מעסיק בענף ההסעדה, ומעסיק "קטן", אשר מועסקים אצלו לא יותר מ-25 עובדים.
 
החובות החדשות יחולו על המעסיקים מיום 30.01.2015 ויחולו גם לגבי הליכי גיוס ומיון שהתחילו לפני מועד זה. כך, מועמדים שמצויים במהלכם של הליכי הגיוס במועד כניסת החוק לתוקף יהיו זכאים לקבל הודעה לגבי מידת התקדמותם בהליכי המיון תוך חודשיים מיום כניסת התיקון לתוקף.
 
הסנקציה בגין הפרת החובות החדשות הינה כספית. מעסיקים שיפרו את חובותיהם כלפי המועמדים לעבודה יהיו חשופים לפסיקת פיצוי כספי לטובת המועמדים על ידי בית הדין לעבודה, בשיעור אשר ייראה לו לנכון בנסיבות העניין, מבלי שהמועמד יצטרך להוכיח כי נגרם לו נזק ממשי כלשהוא.
 
התיקון לחוק מטיל על מעסיקים חובות חדשות ביחס לאוכלוסיית המועמדים לעבודה, כחלק ממגמה מסתמנת בשוק העבודה לפיה הוחלו על המעסיקים חובות באשר לאוכלוסיה זו. הדבר מחייב את המעסיקים לבחון את נהלי העבודה מול המועמדים לעבודה ולעצב פרקטיקות עבודה חדשות, התואמות את דרישות הדין.
 
ככל שיידרשו פרטים נוספים, או בדיקה למול נסיבות ספציפיות, ניתן לפנות למחלקת דיני עבודה במשרדנו.

לפני כחודש פורסם תיקון לחוק ההגבלים העסקיים. התיקון ייכנס לתוקפו ביום 25 באוגוסט 2015. במסגרת התיקון לחוק, בוטל סעיף 3(6) לחוק ההגבלים העסקיים, אשר החריג הסדרי בלעדיות הדדית מתחולת חוק ההגבלים העסקיים.

החלטת הממונה על ההגבלים העסקיים בעניין מונופול הגז עוררה ביתר שאת את העדרה של מסגרת חקיקתית מסודרת בכל הקשור לתחום חיפושי והפקת נפט וגז בישראל.

בהקשר זה, לפני כחודש – עוד לפני החלטת הממונה – הניחה הממשלה על שולחן הכנסת את הצעת חוק האזורים הימיים.

הצעת החוק נוסחה באופן שמאמץ את ההוראות המנהגיות של אמנת הים הבינלאומית משנת 1982, זאת אף שמדינת ישראל אינה חתומה על האמנה.

הצעת החוק מגדירה חמישה אזורים ימיים, ובכלל זה את האזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל. לצד הגדרת גבולות האזור הכלכלי הבלעדי, מוסיפה הצעת החוק וקובעת את סמכויות המדינה ואת החוקים שיחולו באותו אזור. אימוצה של הצעת החוק על ידי הכנסת תיצור וודאות ותפחית את העמימות בכל הקשור לחיפוש, הפקה, ניצול וניהול של נפט וגז טבעי במים הכלכליים של ישראל.

התיקון נכנס לתוקפו בחודש פברואר 2015 ועוסק בחידוד כללי הממשל התאגידי החלים על עמותות. התיקון כולל הוראות, שעיקרן חיזוק אופי הביקורת בעמותות, הגברת השקיפות וחיזוק סמכויות הפיקוח והחקירה של רשם העמותות.

אחד השינויים העיקריים שנקבעו בתיקון הינו, כי עמותה שמחזורה עולה על 10 מיליון ש"ח (או על סכום גבוה יותר שייקבע על-ידי שר המשפטים) – מחויבת במינוי מבקר פנימי אשר עיקרי תפקידו הם לבדוק את תקינותן של פעולות העמותה מבחינת השמירה על החוק ונוהל עסקים תקין, הכנת תכנית עבודה שנתית או תקופתית שתאושר על-ידי וועד העמותה, וכן עריכת ביקורת פנימית בנושאים נוספים לפי צורך בנוסף על תכנית העבודה כאמור.

מינויו של המבקר הפנימי בעמותות הרלוונטיות הינו בנוסף על גופי הביקורת הפנימיים הקיימים והמוסדרים על-פי חוק בעמותה (ועדת ביקורת / גוף מבקר ורואה חשבון מבקר). על-פי הוראות התיקון, המבקר הפנימי יהיה כפוף לוועדת הביקורת (או לגוף המבקר, לפי העניין) בכל הקשור למישור המקצועי, ולוועד העמותה במישור ההיררכי-ארגוני.

התיקון קובע הוראות גם בנושאים נוספים: הרחבת סמכויות וועדת הביקורת (או הגוף המבקר לפני העניין) של עמותה; מתן סמכויות פיקוח והסמכת מפקחים על-ידי רשם העמותות; הרחבת סמכויות הפיקוח של רשם העמותות באמצעות הסתייעות בבודקים חיצוניים; הרחבת סמכויות רשם העמותות בנוגע לחקירה עצמית של עמותה (וללא מינוי חוקר חיצוני); וכן הוראות כלליות שונות במספר תחומים הנוגעים לקשר בין רשם העמותות לבין העמותות, ובין העמותות, בינן לבין עצמן.