הוצאה לחל"ת בזמן חרבות ברזל – עשה ואל תעשה

המשך הלחימה ומצב החירום מעמידה עסקים רבים להתמודד עם שאלת הוצאה לחל"ת בזמן "חרבות ברזל". על בתי עסק להבין כי קיים הבדל בין חל"ת היום לחל"ת קורונה ומהן ההשלכות של הוצאת עובדים לחל"ת.

מהי חופשה ללא תשלום (חל"ת)?

חופשה ללא תשלום היא תקופה שבמהלכה העובד אינו עובד ואינו זכאי לשכר או לזכויות סוציאליות (לרבות צבירת חופשה, מחלה, הפקדות לפנסיה ועוד). הגם שחוזה העבודה מושעה, יחסי העבודה שבין הצדדים נמשכים, על כל המשתמע מכך. על כן, מעסיק המבקש לפטר עובד המצוי בחל"ת נדרש לכל ההנחיות והחובות הנלוות לקיום הליך פיטורים כדין, לרבות הליך שימוע. חשוב להבהיר: הסדרי החל"ת אליהם מתייחס עדכון לקוחות זה אינם הסדרי "חל"ת קורונה", שתוקפם פקע לפני חודשים ארוכים, אלא הסדרים כלליים, שנקבעו בחקיקה רבת שנים.

האם יש לשלם דמי ביטוח לאומי בתקופת החל"ת?

כן, יש להמשיך ולשלם דמי ביטוח לאומי עבור העובדים שהוצאו לחל"ת למשך חודשיים. בתום תקופת החל"ת (ועם שובם של העובדים לעבודה) ניתן לנכות את התשלום משכרם של העובדים.

האם מעסיק רשאי להוציא עובד לחל"ת בכפייה?

לא. הוצאת העובד לחל"ת טעונה הסכמה של העובד. חל איסור על מעסיק להוציא עובד לחל"ת בכפייה ואם פעל כך בכל זאת, הדבר עלול להיחשב כפיטורים שלא כדין.

האם יש לקצוב את תקופת החל"ת בזמן?

כן. חל"ת שאינה קצובה בזמן דינה כדין פיטורים שלא כדין.

מהם הכללים הנדרשים לביצוע לשם הוצאת עובד לחל"ת בצורה תקינה?

על המעסיק להעביר לעובד הודעה מסודרת ובכתב על אפשרות יציאתו של העובד לחל"ת. על המעסיק לקצוב את תקופת החל"ת לפרק זמן מסוים ומוגדר. יש להחתים את העובד על הסכמתו ליציאה לחל"ת ולמסור לו את פרטי לשכת התעסוקה והמוסד לביטוח לאומי לשם דיווח על החל"ת.

על אילו סוגי עובדים חל איסור הוצאה לחל"ת גם בהסכמה?

על הוצאה לחל"ת חלות כל ההגנות הרגילות הקבועות בחוק בנוגע לסיום העסקה, ועוד כמה המותאמות לעת הזו. חל איסור הוצאה לחל"ת לגבי עובדים במקרים המפורטים להלן, גם לא בהסכמה: נשים בהיריון, נשים בחופשת לידה ושישים ימים לאחריה; עובדות ועובדים שנמצאים בטיפולי פוריות ופריון, בהליכי פונדקאות, אימוץ ואומנה, עובדות ועובדים שנמצאים בשירות מילואים או 30 ימים לאחריו; עובדים שלא מגיעים לעבודה עקב אילוץ הנוגע לטיפול והשגחה על ילדיהם לאור השבתת מוסדות החינוך בשל הלחימה; עובדים בעלי מוגבלויות שלא יכולים להגיע לעבודה בעת הלחימה, נשים השוהות במעון נשים מוכות ועוד.

עובדים אלו מוגנים מפני הוצאה לחל"ת על פי כל דין ונדרש לבקש היתר מיוחד ממשרד העבודה לצורך הוצאתם לחל"ת.

האם עובד שהוצא לחל"ת זכאי לדמי אבטלה?

בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, עובד שהוצא לחל"ת ביוזמת המעסיק זכאי לתשלום דמי אבטלה בתנאי שתקופת החל"ת נמשכת לפחות 30 ימים רצופים ובגינה העובד אינו מקבל שכר.

יש לשים לב כי על העובד לנצל קודם כל את כל ימי החופשה הצבורים שעומדים ברשותו, ושטרם נוצלו, כדי שתעמוד לזכותו הזכאות לתשלום דמי אבטלה.

במילים אחרות, על המעסיק להצהיר למוסד לביטוח לאומי על כך שהחל"ת נעשה ביוזמתו ולציין כמה ימי חופשה צבורים (שלא נוצלו) יש לעובד. ימי חופשה אלו ינוכו מהתשלום הסופי שינתן לעובד בדיעבד על ימי האבטלה, ובתנאי שאלו נמשכו כאמור לפחות 30 ימים.

עד מתי ישולמו לעובד דמי אבטלה בהנחה שתקופת החל"ת היא מעל 30 ימים?

הזכאות לתשלום דמי אבטלה בגין חל"ת מאת המוסד לביטוח לאומי מותנית בכך שהעובדים ישהו בחל"ת של 30 ימים לפחות. יש לשים לב, שתשלום דמי האבטלה נעשה בדיעבד ובתנאי שהעובד נרשם מיום יציאתו לחל"ת כדורש עבודה בלשכת התעסוקה.

דמי האבטלה אינם משולמים באופן אוטומטי ומוגבלים לטווח זמן של מקסימום 180 ימים (כחצי שנה). זאת, בהנחה שהעובד צבר את תקופת האכשרה לתשלום – קרי, שולמו עבורו דמי ביטוח לאומי בעד תקופה של 12 חודשים קלנדריים מתוך תקופה של 18 חודשים.

בכל מקרה, הזכאות לתשלום דמי אבטלה בזמן החל"ת כפופה להנחיות המוסד לביטוח לאומי.

***

מחלקת דיני עבודה בברנע ג'פה לנדה עומדת לרשותכם בכל שאלה הקשורה בדיני עבודה בשעת חירום ובסוגיית הוצאה לחל"ת בזמן חרבות ברזל.

עו"ד נטע ברומברג היא ראש מחלקת דיני עבודה במשרד.