מגמת החמרה באכיפה: כתב אישום נגד בכיר בשסטוביץ’ בפרשת המזון

בתחילת החודש הגישה רשות התחרות כתב אישום נגד מר משה גוזלי, סמנכ”ל מכירות בחברת שסטוביץ’. כתב האישום מתייחס להשמדת ראיות ושיבוש מהלכי משפט, על רקע חקירה מורכבת שניהלה רשות התחרות בחשד לביצוע הסדרים כובלים בענף המזון, וזאת בניגוד לחוק התחרות הכלכלית ולחוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם.

לפי כתב האישום, מר גוזלי מחק התכתבויות וואטסאפ עם מר אייל רביד, בעליה-מנהלה של רשת הסופרמרקטים ויקטורי, לאחר שנודע לו על פתיחת החקירה – מתוך הבנה שהתכתובות האלו עשויות להיות רלוונטיות לחקירה. הגשת כתב האישום באה לאחר פרסום של הרשות מחודש דצמבר 2024, כי בכוונתה לערוך שימוע למר גוזלי בגין אותם חשדות.

מגמת החמרה באכיפת הרשות: דוגמאות והשלכות רחבות

חוק התחרות הכלכלית, מקנה לרשות סמכות רחבה לחקור ולהגיש כתבי אישום גם בגין עבירות של פגיעה בסדרי השלטון והמשפט (השמדת ראיה, שיבוש מהלכי משפט, הדחה בחקירה, הדחה בעדות, והטרדת עד), כאשר אלה נלוות לעבירה הנחקרת. בקשר לעבירה הנחקרת – הממונה על התחרות רשאי לחקור כל אדם הקשור לעבירה מהעבירות כאמור.

הגשת כתב אישום העוסק אך ורק בעבירות שעניינן פגיעה בסדרי השלטון והמשפט – ללא עבירה הגבלית – משקפת את החומרה שבה רואה רשות התחרות פעולות העלולות לשבש את חקירותיה, ואף הבהירה – יכולת האכיפה שלה תלויה ביכולת איסוף הראיות שלה, ומשכך – מי שמשמיד ראיות מחבל ביכולתה לאכוף את החוק.

כתב האישום, מהווה חלק ממגמת החמרת האכיפה של הרשות ורגישות המתגברת לסוג זה של עבירות. כך למשל, בפברואר 2025, פורסם כי רשות התחרות הגישה כתב אישום כנגד רשתות הקמעונאות ויקטורי, יוחננוף, סופר ברקת ומנהליהן, לרבות מר רביד. האישומים הוגשו בגין הסדרים כובלים וניסיון להסדר כובל בענף המזון, בין היתר על רקע התבטאויות פומביות והתערבות אסורה אצל ספקים במחירים לצרכן של קמעונאים – שנעשו בניגוד להוראות חוק התחרות וחוק המזון.

כך גם קרה לפני כשנה, כשהרשות הגישה כתב אישום בגין עבירות של הדחה בעדות ושיבוש מהלכי משפט נגד מר יעקב גולדמן, ששימש כמנכ”ל ובעלים של חברת המעליות “על-רד”, בנוסף לכתב האישום העיקרי בגין ביצוע הסדרים כובלים בניגוד לחוק. על-פי אותו אישום, מר גולדמן הניע או ניסה להניע נאשם אחר באותה פרשה, מר יעקב עברון, שיעיד עדות שקר ויחזור בו מהודעה שמסר, וכן פעל במכוון להכשלת הליך שיפוטי או לעיוות דין.

לסיכום: צעדים פרקטיים למניעת חשיפה

עובדות אלה מדגישות את הצורך בהיכרות מעמיקה עם ההיבטים הפליליים של דיני התחרות ומשמעותם, ובפרט עם עבירות בחוק העונשין שעשויות להתלוות לחקירות של רשות התחרות – לרבות, השמדת ראיות, שיבוש מהלכי משפט, הדחה בחקירה או בעדות, והטרדת עד. מדובר בעבירות חמורות שעונשן נע בין שלוש לשבע שנות מאסר ולעיתים בית המשפט מעניק להם פרשנות מרחיבה.

יש לשים לב לכל פעולה הנעשית במהלך או לקראת חקירה או הליך משפטי – לרבות פעולות שנראות לכאורה לגיטימיות – אך עלולות לשאת השלכות פליליות כבדות. לפיכך, טרם כל ביצוע פעולה העלולה להיחשב כפגיעה בחקירה או בהליך משפטי, בפרט כאלה שביסודם עבירה על דיני התחרות, קיימת חשיבות רבה בהבנת מלוא המשמעויות וההשפעות המשפטיות של פעולה כזו.

****

עו”ד גל רוזנט הוא שותף וראש מחלקת הגבלים עסקיים ותחרות.

ד”ר רן כרמי ועו”ד ירדן ענבי הם עורכי דין במחלקת הגבלים עסקיים ותחרות. 

מחלקת תחרות והגבלים עסקיים במשרד מספקת שירותים משפטיים בכלל ההיבטים בתחום. בכלל זה, מייצגת המחלקה את לקוחותינו בבתי המשפט הפליליים והאזרחיים, בבית הדין לתחרות ובפני הממונה על התחרות, מול מחוקקים ורגולטורים, ומלווה אותם במהלכים עסקיים תוך מתן ייעוץ שוטף.