מתווה הפיצויים לחופשה ללא תשלום (חל”ת) במסגרת מבצע “עם כלביא”

ביום 21.7.2025 אושר בקריאה שלישית החוק המסדיר את מתווה הפיצויים שדן, בין היתר, בתשלום דמי אבטלה לעובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום (“חל”ת“) בתקופת מבצע “עם כלביא”. 

מי זכאי לדמי אבטלה?

עובד אשר העסקתו הופסקה למשך 12 ימים (בין אם שהה בחל”ת ובין אם ניתנה לו הודעה על פיטוריו מן העבודה), בתקופה שבין הימים 13.6.2025 עד 24.6.2025 (“התקופה הקובעת“), יהיה זכאי לדמי אבטלה מאת המוסד לביטוח לאומי.

לעניין זה, גם אם העובד עבד במהלך התקופה הקובעת למשך עד שני ימי עבודה, לא יראו בכך משום הפסקה ברצף ימי החל”ת.

מה דינם של עובדים שאין להם תקופת אכשרה מספקת לצורך תשלום דמי אבטלה?

הכלל הוא כי המוסד לביטוח לאומי משלם דמי אבטלה לעובדים שסיימו את עבודתם בתנאי שצברו 12 חודשי ביטוח טרם הפסקת העבודה. תקופה זו נקראת תקופת אכשרה. ואולם, במסגרת המתווה צומצמה תקופת האכשרה והיא עומדת, לצורך המתווה, על 6 חודשים בלבד.  

לעובד שהוא אדם עם מוגבלות עומדת תקופת האכשרה על 3 חודשים בלבד. לעניין זה, אדם עם מוגבלות הוא מי שמתקיים בו אחד מאלה לפחות: (1) הוא זכאי לקצבה מאת המוסד לביטוח לאומי כהגדרתה במתווה או (2) הוא זכאי לפטור ממס, כהגדרתו במתווה, על פי פקודת מס הכנסה.

עובד המתגורר ביישוב שפונה בהתאם להחלטת הממשלה מיום 18.10.2023 יהיה זכאי לדמי אבטלה אם צבר תקופת אכשרה בת חודשיים לפחות. גם בהקשר זה, מפרט המתווה תנאי משנה לזכאות זו לרבות היות העובד רשום במרשם האוכלוסין כתושב היישוב, זכאותו למענק אכלוס עצמאי ועוד.

לעובד המשרת בצה”ל (בשירות סדיר או שירות מילואים) ייחשבו 3 חודשי שירות כחלק מתקופת האכשרה. 

האם המתווה האריך את תקופת התשלום המרבית לדמי אבטלה למי שכבר ניצל את מלוא זכאותו לדמי אבטלה?

כן. מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת, ואינו זכאי לדמי אבטלה שכן ניצל כבר את מלוא זכאותו לתשלום עוד טרם מבצע “עם כלביא” או במהלך המבצע, יהיה זכאי לדמי אבטלה גם בעד הימים שבהם לא היה מועסק בתקופה הקובעת. הארכת תקופת התשלום המרבית לדמי אבטלה תחול, בשינויים המחויבים ועל פי הוראות המתווה, גם בהתייחס לעובדים המתגוררים בישובים שפונו או שתושביהם הוצאו לריענון במסגרת מלחמת חרבות ברזל.

האם תשלום דמי האבטלה יבוצע ללא תקופת ביניים?

ככלל, חוק הביטוח הלאומי קובע שלא ישולמו דמי אבטלה בעד חמישה ימי האבטלה הראשונים, מכל תקופה של 4 חודשים רצופים, המתחילים בתאריך הקובע לזכאות. סייג זה לא יחול בהתייחס למתווה.

כיצד יש לנהוג במקרה של הוצאה לחל”ת לעובדת בתקופת ההגנה בת 60 הימים לאחר תום תקופת לידה והורות?

כידוע, עובדת אשר חזרה לעבודתה בתום תקופת לידה והורות מוגנת מפני פיטורים למשך 60 ימים, למעט בנסיבות חריגות הקבועות בדין. בהתאם למתווה, אין למנות בתקופת 60 ימים אלה את התקופה הקובעת, אם במהלך תקופה זו העובדת הוצאה לחל”ת רצופה בת 12 ימים. לעניין זה, גם אם העובדת עבדה במהלך יומיים בתקופה הקובעת, לא יראו בכך הפסקה ברצף החל”ת. המשמעות היא שהגנת 60 הימים תושלם וימי החל”ת לא יספרו כחלק מתקופה זו.

האם אי תשלום שכר לעובדת מוגנת לפי חוק עבודת נשים במהלך תקופת מבצע “עם כלביא” מהווה פגיעה בתנאי שכרה?

בהתאם למתווה, לא יראו היעדרות מן העבודה בתקופת הקובעת ככזו המהווה פגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה של העובדת.

למען הסר ספק, יודגש כי המתווה אינו מתיר פגיעה בהיקף המשרה או ההכנסה של עובדים המשרתים במילואים או בני משפחות שכולות, וזכויותיהם של עובדים אלה נשמרות בהתאם לדין.

מה דינם של עובדים בני 67 ומעלה?

המתווה קובע זכאות למענק מיוחד לעובדים בני 67 ומעלה שהם תושבי ישראל, אם התקיימו לגביהם התנאים המנויים במתווה (ובכלל זה, בין היתר, עבודה רציפה, בת 3 חודשים לפחות, טרם תחילת התקופה הקובעת והיעדר זכאות למענקים אחרים מכוח מתווים אחרים). המענק יהיה בשיעור של 75% מההכנסה כהגדרתה במתווה ולא יותר מ-134 ש”ח ליום כפול מספר הימים בתקופה הרלוונטית.

מתי ישולמו התשלומים מכוח המתווה?

תשלומים ראשונים על פי הוראות המתווה, ישולמו בתוך 30 ימים מיום פרסומו של החוק הקובע את המתווה (חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ”ה-2025).

לא הוצאתי את עובדיי לחל”ת, אולם לא העסקתי אותם בתקופה הקובעת ולא שילמתי להם שכר. האם הם יכולים לתבוע דמי אבטלה עבור התקופה הקובעת?

על פניו, מי שלא עבדו ולא שולם להם שכר בתקופה הקובעת יכולים לתבוע דמי אבטלה על פי המתווה. במקרה זה, מוצע לצייד את העובדים באישור כי הם לא עבדו ולא שולם להם שכר בתקופה הקובעת בשל מצב החירום במשק.

נזכיר, כי יש מעסיקים שבחרו לשלם לעובדיהם דמי חופשה שנתית בתקופה זו. המנגנון במתווה אינו רלוונטי לעובדים אלה. בהתבסס על אירועים קודמים ניתן להעריך כי זכויותיהם של עובדים אלה יוסדרו במסגרת הסכם קיבוצי שייחתם מכוח הוראות חוק הגנה על עובדים בשעת חירום ויורחב בצו הרחבה על כלל המשק.

***

עו”ד נטע ברומברג היא שותפה וראש מחלקת דיני עבודה במשרד.

עו”ד נופר פרל הינה עורכת דין במחלקת דיני עבודה במשרד.

מחלקת דיני עבודה במשרדנו, המדורגת שנה אחר שנה במדריכי הדירוג הבינלאומיים והמקומיים, מעניקה ייעוץ משפטי איכותי ומקיף למעסיקים מקומיים ובינלאומיים במגוון נושאים ובעלת ניסיון ענף בליווי בסוגיות מורכבות ורחבות היקף. המחלקה עומדת לרשותכם בכל שאלה ועניין.