© כל הזכויות שמורות לברנע ג'פה לנדה משרד עורכי דין

Together is powerful

הגברת התחרות בשוק הבנקאות והידוק הפיקוח – סיכום שנת 2025

תקציר

  1. שנת 2025 סימנה האצה משמעותית במהלכים להגברת התחרות במערכת הבנקאית, בהובלת בנק ישראל, משרד האוצר ורשות ניירות ערך. מדובר בשינוי רגולציה וחקיקה, שחלקם צפויים להבשיל ולחול בפועל במהלך שנת 2026.
  2. פתיחת השוק לשחקנים חדשים – במהלך 2025, קודם מתווה רישוי בנקאי מדורג, שנועד לאפשר כניסת שחקנים חדשים ולהקל על בנקים קטנים. במקביל, הוצעה רפורמה במודל התגמול בשוק ניירות הערך, שנועדה להגביר את השקיפות ואת יכולת ההשוואה של הלקוחות ביחס לעלויות הכרוכות בפעילותם בניירות ערך.
  3. הידוק הפיקוח על פעילות הבנקים – בנק ישראל ורשות התחרות מהדקים את הפיקוח שלהם על הבנקים בהיבטי פעילות שונים ומגבירים את האכיפה בגין הפרות.
  4. היערכות לשנת 2026 – בפתחה של שנה חדשה, נדרשת היערכות אופרטיבית ומשפטית מצד גופים בנקאיים ושחקנים חדשים, לרבות קביעת מדיניות, נהלים ומנגנוני בקרה, נוכח השינויים בחובות הרגולטוריות המחייבות.

שנת 2025 הייתה רוויה בשינויים בשוק הבנקאות בישראל, כשהרגולטורים השונים, ובראשם בנק ישראל, רשות ניירות ערך ומשרד האוצר, הובילו מהלכים שנועדו להגביר את התחרות בשירותים הבנקאיים ולעודד כניסת שחקנים חדשים, לצד הידוק הפיקוח והאכיפה על הבנקים. חלק מצעדים אלה טרם הבשילו וצפויים לקבל ביטוי מעשי במהלך שנת 2026.

 

במקביל, עתידה רשות התחרות לפרסם את החלטתה בדבר הכרזה על חמשת הבנקים הגדולים כקבוצת ריכוז בשירותים הקמעונאיים, ומתנהל הליך בבית הדין להגבלים עסקיים בקשר עם סירוב רשות התחרות לאשר לבנקים להמשיך ולשלוט במערכת התשלומים מס"ב (מרכז סליקה בנקאי) בטענה שמדובר בהסדר כובל העלול לפגוע בתחרות ובציבור.  

 

הגברת התחרות במערכת הבנקאית

 

מתווה רישוי בנקאי מדורג: בנק ישראל ומשרד האוצר מקדמים כעת בחקיקה את המלצות הצוות הבין-משרדי לבחינת האמצעים להגברת התחרות במערכת הבנקאית למגזר הקמעונאי ביחס למתן רישיון בנק לשחקנים חדשים (כמו חברות כרטיסי אשראי וגופים פיננסיים חוץ-בנקאיים – מקומיים וזרים) לצורך הגברת התחרות בשירותים הבנקאיים, בעיקר למשקי הבית ולעסקים הקטנים (תזכיר חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה), התשפ"ו-2025).

בין היתר, מוצע לקבוע מתווה רישוי מדורג שיחיל על בנקים שונים הוראות שונות בהתאם לגודלם ולהיקפי פעילותם, להרחיב את רשימת העיסוקים המותרים לבנק קטן, לאפשר בעלות צולבת של גופים מוסדיים בבנקים קטנים, הקלות בכללי גילוי נאות, כללי עמלות וחובת ניוד חשבונות בנק ופטור לתקופה של עשר שנים מהחוק המגביל את תגמול נושאי המשרה בבנקים. במסגרת תזכיר החוק, מוצע גם להוסיף במפורש לרשימת העיסוקים המותרים לבנקים (סעיף 10 לחוק הבנקאות (רישוי)) את העיסוק בקנייה ומכירה של מטבעות דיגיטליים.

 

רפורמה במודל התגמול בניירות ערך: במטרה להמשיך ולעודד את התחרות בשוק הבנקאות הישראלי, הצוות המשותף של בנק ישראל, משרד האוצר ורשות ניירות ערך פרסם דו"ח ביניים ובו הציע לעבור ממודל של "תשלום סמוי" לתשלום ישיר וגלוי – מהפכה באופן שבו גופים פיננסיים (בעיקר בנקים, חברי בורסה ושחקנים נוספים) מתוגמלים על שירותי ניירות ערך וייעוץ השקעות. השינויים כוללים מעבר מדמי משמרת באחוזים לסכום שקלי קבוע, אפשרות לגביית עמלה ישירה על ייעוץ השקעות (שניתן עד כה "בחינם") וביטול עמלת ההפצה בקרנות נאמנות.

 

הידוק הפיקוח והאכיפה

 

תקדים באכיפת חוק התחרות: בנק הפועלים ובנק דיסקונט שילמו לאוצר המדינה, במסגרת הסדר פשרה מנהלי, סך כולל של 80 מיליון ש"ח בגין רכישת אחזקת מיעוט במתחרה, מבלי שקיבלו היתר. המקרה ממחיש מדיניות אכיפה מחמירה של רשות התחרות, לפיה גם אחזקות מיעוט במתחרה, גם כאשר הן נמוכות מ-25%, עלולות להיחשב כהסדר כובל בלתי חוקי הטעון קבלת אישור לפני ביצוע העסקה.

 

צמצום מעורבות הבנקים במחירי הדיור: בנק ישראל פרסם הנחיות חדשות לבנקים האוסרות עליהם לכלול בהסכמי מימון לליווי פרויקטים התניות המתייחסות לשינויים במחירי הדירות. הודגש כי אין פסול בכך שהבנקים יכללו בהסכמי המימון התניות המתייחסות לתוכנית העסקית הכוללת של היזם, ובכלל זה התניות לגבי הכנסות הפרויקט, כושר הספיגה וכדומה. עם זאת, התערבות ברמת המחיר של דירה בודדת אינה נדרשת לצורך הבטחת זכויות הבנק ועלולה לפגוע בתחרות.

 

התמודדות עם משטרי הסנקציות: על רקע הטלת סנקציות על אזרחים ישראלים על ידי הממשל האמריקני הקודם, נוצרה מתיחות בין דרישת שר האוצר מהבנקים להמשיך לספק שירותים בנקאיים לאותם ישראלים לבין הצורך לציית למשטרי הסנקציות. במקביל, נאלצה המערכת הבנקאית להתמודד עם סנקציות שהוטלו בידי ארה"ב והאיחוד האירופי על רוסיה בעקבות המלחמה עם אוקראינה, שהשפיעו על פעילות לקוחות הבנקים.

לאחרונה פרסם בנק ישראל הוראת ניהול בנקאי תקין חדשה לגבי מתן שירותים ללקוחות ברקע משטרי סנקציות. בנק ישראל מנחה את הבנקים לקבוע מדיניות ונהלים ביחס לאופן שבו ייושמו הסנקציות, תוך הסתייעות במומחים פנימיים או חיצוניים להערכת הסיכונים הנובעים מהסנקציות, ובמקביל מאפשר להם באופן מפורש להגביל באופן מלא או חלקי פעילות פיננסית של לקוחות, תוך מתן הנמקה, ומבלי שמהלך כאמור ייחשב סירוב בלתי סביר למתן שירות לפי חוק הבנקאות (שירות ללקוח). 

 

סיכום, המלצות לפעולה ומבט לשנת 2026

שנת 2025 הניחה את התשתית לשינויים מבניים במערכת הבנקאות, המחייבים מומחיות רגולטורית ומשפטית. המגמות שנרשמו השנה צפויות להתחדד ולהפוך למחייבות במהלך שנת 2026.

מומלץ לשחקנים חדשים המעוניינים לבחון קבלת רישיון בנק בישראל להיוועץ עם גורם מקצועי ולהיערך למתן שירותים בהתאם לרגולציה העדכנית.

בנוסף, גופים המספקים שירותים פיננסיים ובנקאיים ללקוחות נדרשים להיערך ליישום משטרי הסנקציות הבינלאומיות ולקבוע מדיניות ניהול סיכונים ברורה,  תוך היוועצות עם מומחים ייעודיים לכך. 

 

****

 

עו"ד אפרת כהן, שותפה בכירה במחלקת הרגולציה במשרד.

 

מחלקת הרגולציה במשרדנו מהמובילות בתחום הרגולציה בישראל, ומספקת ייעוץ מקיף במגוון תחומי רגולציה המשיקים לפעילות העסקית של לקוחותינו. אנו מלווים תאגידים מקומיים ובינלאומיים, קרנות השקעה, גופים פיננסיים, חברות טכנולוגיה, חברות תעשייה ועוד, בהתמודדות עם רגולציה משתנה ומורכבת. בזכות היכרותנו העמוקה עם הגורמים הרגולטוריים, וניסיוננו בייצוג לקוחות אל מול הרשויות, אנו מספקים פתרונות מקיפים ללקוחותינו לנווט בביטחון בשוק העסקי בישרא

תגיות: אכיפה | בנקים | תאגידים בנקאיים
ברנע
Privacy Overview

This website uses cookies so that we can provide you with the best user experience possible. Cookie information is stored in your browser and performs functions such as recognising you when you return to our website and helping our team to understand which sections of the website you find most interesting and useful.