© כל הזכויות שמורות לברנע ג'פה לנדה משרד עורכי דין

Together is powerful

פסק דין עקרוני בהתנהלות הבנקים עם כספים שמקורם במטבעות דיגיטליים

בית המשפט המחוזי בתל-אביב, פסק לאחרונה בסוגיה הנוגעת להתנהלות של בנקים עם כספים שמקורם במטבעות דיגיטליים. בית המשפט קבע במפורש כי מדיניותו הגורפת של הבנק אשר אוסרת פתיחת חשבון ללקוח העוסק במטבעות דיגיטליים – אינה סבירה.

 

במהלך חודש אפריל 2018 החליט בנק איגוד לסגור את חשבונה של חברת "ישראמיינרס" העוסקת בכריית מטבעות דיגיטליים. זאת לאחר שסרב לקבל ממנה כספים שמקורם בהמרת המטבעות הדיגיטליים לכסף פיאט. בתגובה החברה הגישה תביעה בטענה כי החלטת הבנק אינה סבירה. פסיקת בית המשפט במקרה זה, למעשה מתווה כללים המאפשרים לחברות הפועלות בתחום המטבעות הדיגיטליים להוכיח לבנק שהן עומדות בחובות המוטלות על הבנקים בהתאם לחקיקה למניעת הלבנון הון וטרור.

 

פסק הדין

 

בפסק הדין סקר בית המשפט את תחום המטבעות הדיגיטליים. בית המשפט התייחס לסיכונים של הלבנת הון ומימון טרור הכרוכים בשימוש בהם. הוא קבע כי מטבע אשר נכרה או התקבל מגורם ידוע וניתן לזיהוי אינו מעלה חשש לפעילות של הלבנת הון או טרור. זאת לעומת פעילות במטבעות שמקורם אינו ידוע, המעלה חשד או העומדת בסיכון כקשורה להלבנת הון.

 

כמו כן, בית המשפט ערך הבחנה בין המרה לכסף פיאט בדרך של פנייה אל ממיר שזהותו ידועה וכך גם מקור הכסף, לבין המרה בזירת מסחר מגורם בלתי ידוע. בעוד שאין בדרך ההמרה הראשונה בכדי להקים סיכון לבנק, הרי שבדרך ההמרה השנייה – כפי שנעשה במקרה הנוכחי – לא ניתן לשלול את קיומו של סיכון הנוגע להלבנת הון. לכן סירובו של הבנק לקבלת הכספים שקיים לגביהם סיכון הלבנת הון הוא סירוב סביר.

 

עם זאת, נקבע כי החלטת הבנק בעניין סגירת חשבון הפעילות אינה סבירה, ועל כן בטלה.

 

בית המשפט לא פסל את אפשרות השימוש בזירת מסחר. זאת ככל שבוצע הליך של "הכר את הלקוח" המאפשר זיהוי הגורם הרוכש את המטבע בכסף פיאט, לרבות מקור הכסף.

 

לקריאת פסק הדין המלא לחץ כאן

 

*** 

 

מחלקת שוק הון במשרדנו עומדת לרשותכם לשאלות והבהרות נוספות

תגיות: KYC | מטבעות דיגיטליים | נתיב הכסף | נתיב המטבע