הצבת מצלמות עלולה להיחשב כהרעה מוחשית בתנאי העבודה

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב פסק לאחרונה כי מעסיק שהציב מצלמות במקום העבודה הרע באופן מוחשי את תנאי העבודה של עובדת. העובדת התפטרה מעבודתה בטענה כי התפטרותה עולה כדין פיטורים. המעסיק דחה את טענתה ובית הדין לעבודה – לא קיבל את עמדת המעסיק וראה בהתפטרות כהתפטרות בדין פיטורים. 

באותו מקרה, המעסיק הציב מצלמות במרחבים הציבוריים במשרד, באופן שצילם באופן נרחב את סביבת העבודה של עובדת. הצבת המצלמות הובילה לצילום רציף של העובדת (מפניה וגבה), של עמדת העבודה שלה, צג המחשב וחפצים שונים המצויים במרחב העבודה. העובדת הביעה את מחאתה בפני המעסיק על הצבת המצלמות. המעסיק התעלם ממחאתה ופטר אותה בטענה שהשימוש במצלמות נעשה גם במקומות ציבוריים נוספים כמו בנק או רשתות שיווק ובקשר לכך העובדת אינה מוחה.

במהלך הדיון בתביעה, בית הדין לעבודה הביע ביקורת על המעסיק. הביקורת נגעה בשלושה עניינים עיקריים:

1. המעסיק לא פעל בהתאם להנחיות הרשות להגנת הפרטיות בדבר הצבת מצלמות במקומות עבודה
2. המעסיק לא התייעץ עם העובדת.
3. המעסיק נהג בחוסר התחשבות בטענותיה ועמדתה באשר להצבת המצלמות.

שעה שהוכח כי העובדת התפטרה בסמוך להתעלמות המעסיק מבקשותיה, בית המשפט ראה בהתפטרות זו כהתפטרות על רקע הרעה מוחשית בתנאי העבודה, המזכה בתשלום פיצויי פיטורים (בשווי מאות אלפי שקלים באותו מקרה).

הגנה על פרטיות עובדים

פסק דינו של בית הדין לעבודה מצטרף לפסיקה קודמת שעסקה בהגנה על פרטיות עובדים ואימצה את הנחיות הרשות להגנת הפרטיות בדבר הצבת מצלמות במקום העבודה. הנחיות אלה קוראות, בין היתר, לניסוח מדיניות ברורה בדבר ההצבה, ולהצגה של מדיניות זו בפני העובדים לפני תחילת השימוש במצלמות.

הנחיות להצבת מצלמות במקום העבודה

בשים לב להנחיות הרשות להגנת הפרטיות ולפסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה, על מעסיקים המבקשים להציב מצלמות במקום העבודה לנהוג באופן שקול ואחראי תטך הקפדה על זכות העובדים לפרטיות. בכלל זה, על המעסיקים:

1. לבחון את הנחיצות בהצבת מצלמות, ואת האפשרות להשיג את מטרת הצבתן בדרכים פוגעניות פחות.
2. לבחון את המיקומים הפרטניים להצבת המצלמות, כדי להימנע ככל הניתן מפגיעה בפרטיותו של עובד ספציפי.
3. ליידע את העובדים בדבר עצם קיומן של מצלמות במקום העבודה ובדבר מיקומן ומטרות השימוש בהן. במידת הדרוש, יש להיוועץ עם העובדים ולשמוע את עמדתם טרם הצבת המצלמות (בייחוד שעה שהצבת המצלמות עלולה לפגוע בפרטיות העובדים).

ניתן וראוי לקרוא את פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה בעין ביקורתית. יחד עם זאת, ברור כי התנהלות המעסיק בנסיבות המקרה הספציפי לא תאמה את הלך הרוח של בית הדין לעבודה ואת האופן בו לטעמו יש לנהל את מערכת יחסי העבודה. לא מן הנמנע, כי אילו המעסיק היה מנהל את יחסיו עם העובדת בקשב ובמידה מסוימת של פתיחות, תוצאת ההליך המשפטי היתה שונה.

מדובר בפסיקה מנחה, ולא בהלכה מחייבת וטרם הוגש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה על פסק הדין בעניין זה.

***

מחלקת דיני עבודה ומחלקת פרטיות ואבטחת מידע בברנע ג'פה לנדה ישמחו לעמוד לרשותכם בכל שאלה הנוגעת לזכות לפרטיות במקום העבודה ולהיערכות בנושא השימוש במצלמות בעבודה.

עו"ד נטע ברומברג היא ראש מחלקת דיני עבודה בברנע ג'פה לנדה.

ד"ר אבישי קליין הוא ראש מחלקת פרטיות, אבטחת מידע וסייבר במשרד.

עו"ד מאשה יודשקין היא עורכת דין במחלקת הפרטיות, אבטחת המידע והסייבר במשרד.