זכויות משרתי ומשרתות מילואים
מאז שהכריז הקבינט המדיני-בטחוני על מצב מלחמה, החל הצבא תהליך גיוס רחב היקף של אנשי ונשות מילואים, וככל שיתמשך, חשוב להכיר את את ההיבטים של תשלומי גמול מילואים למגויסים ומגוייסות.
הנחיות וזכויות הנלוות לשירות מילואים ותגמול עבור המשרתים
מה הם "תגמולי מילואים" ומי משלם אותם?
עובד או עובדת, שכירים או עצמאיים, שנקראו לשירות מילואים, זכאים לתגמול מילואים מהמוסד לביטוח לאומי, עבור ימי המילואים בהם שירתו.
שיעור התגמול ליום מילואים יהיה על פי שכר הברוטו המשולם עבור יום עבודה, בשלושה החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו החל שירות המילואים, מחולק ב-90, בהתאם לאחד מאלה:
- עובד שכיר – לפי שכר עבודתו הרגיל;
- עובד עצמאי – לפי הכנסתו הממוצעת;
- מי שאינו שכיר ואינו עצמאי – לפי תגמול מזערי כהגדרתו בחוק.
לצורך חישוב התגמול המוסד לביטוח לאומי מביא בחשבון גם דמי מחלה, תמורת ימי חופשה, דמי אבטלה, דמי לידה ודמי פגיעה בעבודה.
הביטוח הלאומי מעמיד לרשות הציבור מחשבון שכר לפיו ניתן להזין את סכומי השכר קודם לשירות המילואים ולקבל את סכום הזכאות המוערך.
האם על מעסיק לשלם לעובד או עובדת שכירים, שגויסו למילואים שכר כרגיל?
כן. בפשטות – על המעסיק להמשיך ולשלם את שכרם של עובדים ועובדות שנקראו לשירות מילואים, ללא שינוי, כאילו עבדו בתקופה זו.
לגבי עובדים שכירים ההתחשבנות בין הביטוח הלאומי ובין המעסיקים בגין עובדיהם נעשית באמצעות המעסיק. לפיכך, גם במקרה זה על המעסיק לשלם לעובדים אלה שכר כרגיל, המהווה תשלום על חשבון תגמול המילואים המגיע מאת המוסד לביטוח לאומי. תשלומי המעסיק הם בסכום שהיה משלם המעסיק לעובדים אלמלא שירות המילואים.
מומלץ להודיע לעובד שהתשלום הינו על חשבון תגמולי הביטוח הלאומי, ועל כן תיערך התחשבנות מדויקת לחובה או לזכות לאחר קבלת התגמול בפועל מביטוח לאומי.
המעסיק יקבל את תגמולי המילואים בגין העובד מהמוסד לביטוח לאומי, כמפורט בהמשך.
שילמתי מקדמות לעובד או עובדת המצויים במילואים, איך התהליך יעבוד מכאן?
לאחר העברת המקדמה על המעסיק להגיש תביעה למוסד לביטוח הלאומי בסניף שבו מתנהל חשבון דמי הביטוח שלו עבור החזר תגמולי המילואים ששילם לעובדים.
המוסד לביטוח לאומי יחשב את יתרת התגמול על פי נתוני השכר שדווחו בתביעה ויעבירה למעסיק.
לאחר העברת התגמול מאת המוסד לביטוח לאומי לידי המעסיק, המעסיק יקבל לידיו את הסכום עד לגובה המקדמות ששילם לעובד או לעובדת, וישלם לעובד או לעובדת את יתרת התגמול, בגובה ההפרש שבין התגמול שהועבר מהמוסד לביטוח לאומי לבין המקדמות ששולמו לעובד או לעובדת על ידי המעסיק, על חשבון תגמולי המילואים.
לדוגמא: המעסיק שילם לעובדת בשירות מילואים שכר רגיל בסך של 10,000 ש"ח, וקיבל מאת המוסד לביטוח לאומי תגמולים בסך של 12,000 ש"ח. יש לשלם לעובדת את יתרת התגמול שהגיע מאת המוסד לביטוח לאומי, בסך של 2,000 ש"ח, ולהותיר בידי המעסיק את הסכום ששילם כמקדמה, בסך של 10,000 ש"ח.
שילמתי הפרש לעובדים. האם עלי לנכות ממנו דמי ביטוח לאומי, ביטוח בריאות ומס הכנסה?
כן.
שילמתי מקדמות לעובד או לעובדת, כנגד תגמולי המילואים המגיעים מביטוח לאומי, ובדיעבד התברר שהסכום ששילמתי גבוה מהסכום שקיבלתי מהמוסד לביטוח לאומי. כיצד יש לנהוג?
המעסיק יקבל לידיו את הסכום מאת המוסד לביטוח לאומי, ויקזז מהשכר שישולם לזכות העובד או העובדת את הסכום ששולם ביתר במסגרת תשלומי המקדמות. שימו לב, לא ניתן לקזז יותר מרבע משכר העבודה בכל פעם. יש להודיע לעובד על הקיזוז ועל סכומו.
מתי יש לשלם לעובדים בשירות מילואים את הכספים שהועברו מאת המוסד לביטוח לאומי?
יש לשלם לעובדים את התגמול לכל המאוחר במועד תשלום השכר בחודש שבו הועבר התגמול למעסיק.
כיצד עובד עצמאי מגיש תביעה לתשלום תגמולי מילואים?
עובד אשר מעוניין להגיש תביעה אישית שלא דרך המעסיק; או עובדים עצמאיים שלא קיבלו תגמולי שירות מילואים באופן אוטומטי לאחר שלושה שבועות מסיום השירות; לרבות אנשים שאינם עובדים; או עובדים אצל יותר ממעסיק אחד, יגישו תביעה עצמאית למוסד לביטוח לאומי לתשלום עבור שירותם.
הגשת התביעה האישית תכיל אישור על שירות מילואים (טופס 3010) אשר יימסר למשרת המילואים על ידי קצינת הקישור הצבאית בסיום שירותו ובצירוף טופס התביעה האישית ויתר מסמכים דרושים. לאחר טיפול המוסד לביטוח לאומי בתביעה ואישורה, יקבל המשרת את התגמול המחושב ישירות לחשבונו.
האם מותר לפטר עובדים או עובדות בשירות מילואים או לאחריהם?
לא. על מעסיק לאפשר היעדרות מן העבודה לטובת שירות מילואים וחל איסור על פיטורי עובדים בשל שירות מילואים, קריאה לשירות מילואים או שירות מילואים צפוי, לרבות בשל תדירות שירות המילואים או משכו.
עובדים ועובדות שסיימו שירות מילואים העולה על יומיים – מוגנים מפני פיטורים למשך 30 ימים לאחר שירות המילואים, אלא אם ניתן היתר מיוחד לפיטורים מאת ועדת התעסוקה במשרד הבטחון. הגנות אלה חלות גם על עובדי קבלן כוח אדם.
מקום העבודה הוכרז כמפעל חיוני וניתן צו ריתוק המחייב התייצבות לעבודה. מה גובר? צו המילואים או צו הריתוק?
יש להגיע לשירות המילואים, הגובר על צו הריתוק.
אילו הקלות מעסיקים יוכלו לקבל עבור עובדיהם בעקבות מצב החירום?
המוסד לביטוח לאומי פרסם שורת הקלות למעסיקים שעיקרן בכל הנוגע לתשלום דמי הביטוח והליכי אכיפה לגבייתם. על פי ההקלות:
- לא יבוצעו עיקולים ויבוטלו קנסות והצמדות לעצמאיים שנמצאים באזורי הלחימה ולא יצליחו לשלם מקדמות;
- תינתן הארכה להגשת השגות ומסמכים בביקורת ניכויים עד להודעה חדשה ובהתאם להערכות המצב הבטחוניות;
- יבוטלו מלוא הקנסות וההצמדות לתשלום המקדמות לדמי הביטוח עבור עצמאיים ומי שאינם עובדים (לחודשים יולי-ספטמבר), שמועד חיובם הקרוב יחול ביום 15.10.2023, אם הוגשו באיחור בשל המצב הבטחוני. התשלום עבורם יהיה כשבועיים לאחר תום המצב הבטחוני ובהתאם להחלטות שיתקבלו בהלימה למצב. את הבקשות לביטולי קנסות והצמדות ניתן להגיש באמצעות אתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי או במוקד הטלפוני ובסניפים הפרוסים ברחבי הארץ.
* באופן חריג' כדי לסייע למעסיקים בתקופה זו, ניתן להגיש בקשה לקבלת החזרים על תשלום התגמול לעובדים מידי חודש, גם אם תקופת השירות במילואים לא הסתיימה. לדוגמה: על תגמול ששולם לעובד בחודש אוקטובר ניתן להגיש בקשה להחזר במהלך חודש נובמבר, גם אם העובד עדיין במילואים. במקרה זה, יש לדווח בטופס התביעה תאריך סיום שירות ליום 31.10.2023. תקופת השירות הבאה תתחיל מ-1.11 ותסתיים בסיום השירות או ב-30.11 – המוקדם מביניהם.
***
עו"ד עמוס א. רוזנצויג, יועץ מיוחד בברנע ג'פה לנדה ומוביל תחום ביטוח לאומי, ועו"ד נטע ברומברג, שותפה וראש מחלקת דיני עבודה במשרד, עומדים לרשותכם בכל שאלה בנושא.