מעתה אפשר להוציא עובדת בהריון לחל"ת ללא אישור משרד העבודה

**עדכון נכון ל-05/11/2023**

המידע המובא בעדכון לקוחות זה הינו מידע כללי אודות חל"ת לנשים בהריון. למידע הרלוונטי לתקופת מלחמת חרבות ברזל, אנו ממליצים לעבור לעדכון המיוחד שפרסמנו בנושא הוצאה לחל"ת בזמן חרבות ברזל. 

***

על רקע משבר הקורונה נאלצו מעסיקים רבים, להוציא עובדים לחופשה ללא תשלום (חל"ת). לעתים, הדבר נעשה בלית ברירה, על רקע הוראות גופים ממשלתיים לסגור מקומות עבודה, לעתים על רקע ירידה בהיקפי העבודה ולעתים על מנת למזער, ככל הניתן פגיעה כלכלית בעסק.

אלא שבמקרה של נשים בהריון, נשים בטיפולי פוריות ופריון, גברים בטיפולי פריון ונשים לאחר תקופת לידה והורות (וכן עובדים נוספים), נדרשו המעסיקים לפנות לממונה לפי חוק עבודת נשים במשרד העבודה. זאת בכדי לקבל היתר מיוחד לחל"ת. מעסיקים שלא בקשו היתר ופעלו על דעת עצמם היו חשופים פלילית ואזרחית. כל זה הוביל להצפה של משרד העבודה בעשרות אלפי בקשות למתן היתר לחל"ת, והקשה על מעסיקים, כמו גם על משרד העבודה.

וכך, ב-6 באפריל 2020 נחתמו המאפשרות להוציא עובדות ועובדים אלה לחל"ת, בהתקיים תנאים מסוימים. זאת ללא צורך בקבלת היתר מאת משרד העבודה.

לנוחותכם, ריכזנו בעבורכם הסבר קצר על התקנות החדשות:

על מי חלות התקנות?

התקנות חלות על עובדים המוגנים בסעיף 9א לחוק עבודת נשים ובכלל זה: עובדת בהריון, עובד/ת בטיפולי פוריות ופריון, בהליכי אימוץ פונדקאות, עובד/ת החוזר/ת לעבודה בתקופת 60 הימים אחרי תקופת לידה והורות ועובדת השוהה במקלט לנשים מוכות.

מה הם הקריטריונים שמאפשרים למעסיק להימנע מפנייה לממונה במשרד העבודה בבקשה למתן היתר לחל"ת?

• המעסיק הוא שיזם את הוצאת העובד/ת המוגנת לחל"ת.
• החל"ת היא לתקופה ספציפית – מינימום 30 ימים ומקסימום 60 ימים.
• אין קשר בין היציאה לחל"ת ובין ההריון/לידה/טיפולי פוריות ופריון וכו'.  
• מוצא אחרון – והמעסיק עשה ככל יכולתו כדי למצוא עבודה מתאימה אחרת באותו היקף משרה ומבלי לפגוע בתנאי העבודה של העובד/ת, אך ללא הצלחה.
• העובד/ת הסכימ/ה, בכתב לצאת לחל"ת.
• ההחלטה בנוגע לחל"ת התקבלה לאחר שהתקיים אחד מאלה: (1) פעילות העסק הוגבלה או צומצמה לאור התפשטות נגיף הקורונה – בשל הוראות או הנחיות שניתנו בצו לפי פקודת בריאות העם או תקנות שעת חירום, או על ידי גורמים מוסמכים אחרים. (2) פעילות העסק צומצמה בשל מתן שירות או ביצוע עבודה בעבור עסק אחר שפעילותו הוגבלה או צומצמה כאמור. 
• עובדים נוספים, שאינו מוגנים בנסיבות המתוארות מעלה, הוצאו גם הם לחל"ת. תנאי זה אינו דרוש כאשר העסק חדל מלפעול או אם המדובר בעובד/ת יחיד/ה בעסק.
• תאריך הלידה המשוער לא חל ב-30 הימים שלאחר מועד ההוצאה לחל"ת.
• העובד/ת מועסק/ת במגזר הפרטי בלבד. 

ממתי ההסדר יחול?

ההסדר חל בדיעבד (למפרע) כלומר על מי שהוצא/ה לחל"ת ביוזמת המעסיק החל מיום 15.3.2020 או לאחר מכן.

ואם הגשתי בקשה והממונה במשרד העבודה טרם קבלה החלטה בבקשה זו?

מי שהגיש בקשה לקבלת היתר לפני ה- 6.4.2020 ועומד בקריטריונים מעלה – יכול להוציא את העובד/ת לחל"ת מבלי לחכות להחלטת הממונה במשרד העבודה.

במידה ואינך עומד בקריטריונים לעיל – יש להודיע על כך למשרד העבודה ולבקש שהממונה במשרד העבודה דון בבקשה.

ואם כבר קיבלתי היתר מאת להוציא את העובד/ת לחל"ת?

אם כבר ניתן היתר – יראו אותו כאילו ניתן ביום ההוצאה לחל"ת או ביום 15.3.2020, לפי המאוחר.

יש עוד משהו שחשוב שאדע?

תקנות אלה אינן גורעות מכל זכות או חובה המוטלות על מעסיק או על עובד/ת מכוח דין אחר לרבות הסכם קיבוצי או חוזה עבודה. בנוסף, התקנות אינן תקפות במקרים בהם מבקש המעסיק לפטר או לצמצם היקף משרה ולהקטין שכר. כלומר, במקרים אלה מעסיק חייב לפנות ולקבל היתר מאת הממונה במשרד העבודה. כמובן שהסכמה אותנטית של העובדת תקל על קבלת הבקשה.

בנוסף, נציין כי בהתאם לתיקון תקנות שעת חירום העוסקות בדמי אבטלה, הגשת תביעה לדמי אבטלה מיום 15.3.2020 עד ליום 7.4.2020 (אף ללא הרשמה בלשכת התעסוקה) עשויה לזכות את העובד/ת בדמי אבטלה כבר מיום 15.3.2020 או מיום הפסקת ההעסקה – לפי המאוחר.

עו"ד נטע ברומברג, ראש מחלקת דיני עבודה של משרדנו תשמח לסייע לכם בנושא.