ניטור עובדות ועובדים באמצעות מערכות איכון ברכב

הרשות להגנת הפרטיות פרסמה לאחרונה גילוי דעת המציג את עמדתה ואת המלצותיה בנושא היבטי פרטיות באיסוף נתוני מיקום של עובדים באמצעות אפליקציות ייעודיות ומערכות איכון ברכב. גילוי הדעת מפרט את הסוגיות שנדרש המעסיק לבחון בעת שימוש במערכת איכון לצורך הימנעות מפגיעה בזכות העובד לפרטיות. כמו כן, מפורטות בו החובות החלות על המעסיק מכוח חוק הגנת הפרטיות ותקנותיו.

להלן עיקרי הסוגיות העולות כחלק ממסמך הרשות:

האם מעסיק רשאי לעשות שימוש במערכות איכון ברכב?

מעסיק יהיה רשאי לעשות שימוש במערכות איכון רק כאשר יש לשימוש זה תכלית קבועה מראש, לגיטימית, מוצדקת וחיונית. על המעסיק לבחון תחילה האם סוג העבודה וטיב תפקידו של העובד הם כאלו המצדיקים מעקב אחרי נתוני מיקומו. כמו כן, על המעסיק לבחון האם האמצעי משרת את התכלית המבוקשת. יש לשים לב שלא כל סוג עבודה מצדיק מעקב אחרי נתוני מיקום העובד. כך למשל, קשה להצביע על אינטרס של המעסיק המצדיק איסוף רציף של נתוני מיקום, כאשר מדובר בעובד שעיקר עבודתו בפעילות משרדית רגילה. לעומת זאת, תפקידים המאופיינים בניידות גבוהה ייתכן שיצדיקו פיקוח על שעות העבודה באמצעים טכנולוגיים.

בהקשר זה, קביעת הרשות היא כי ככלל איסוף נתוני מיקום של עובד מחוץ לשעות העבודה בפועל, לא יוכר כעומד בדרישות התכלית הראויה ויש להימנע ממנו.

האם יש לשקול חלופות לשימוש באיכון?

כן. השימוש במערכות האיכון ייעשה רק בהעדר חלופה אחרת. יש לבחור במערכת כזו רק לאחר בחינה מעמיקה של היחס הראוי בין התועלת שתצמח ממערכת האיכון לבין הנזק והפגיעה בזכות העובד לפרטיות במקום העבודה. העיקרון המנחה בהקשר זה הוא עיקרון המידתיות, העובר כחוט השני בגילוי הדעת.  

על המעסיק לבחון האם קיימות חלופות שפגיעתן בפרטיות העובד פחותה. אם לא קיימות חלופות, יש לקחת בחשבון מספר היבטים בעת תכנון המערכת, כך שהיא תבחן את הימצאות העובד רק בנקודות ציון גיאוגרפיות ובטווח זמן רלוונטיים לביצוע העבודה ולא בשעות הפנאי. יש לוודא ששמירת הנתונים של המערכת תתבצע באופן מוצפן או לא מזוהה.

האם יש לנהוג בשקיפות כלפי העובדים?

בהחלט. עוד טרם תחילת איסוף המידע והשימוש בו, יש להביא לידיעת העובדים את כללי המדיניות הנוהגת בנוגע להיקף השימוש בנתוני המיקום שייאספוף לרבות השימוש שייעשה בהם, טווח השעות בהן מופעלת מערכת האיסוף, משך שמירת המידע, אילו בעלי תפקידים יהיו מורשים לצפות במידע ועוד. יש לאפשר לעובד זכות לעיין במידע שנאסף אודותיו במסגרת השימוש במערכת. כפועל יוצא, על המעסיק לגבש מדיניות ברורה בנוגע לאיכון, אשר תוצג בפני העובדים.

האם יש לקבל את הסכמת העובדים לאיכון?

כן. בשל העובדה שמדובר באמצעי מעקב המלווה את העובד לאורך כל שעות עבודתו, גם מחוץ לחצרי המעסיק, נדרשת הסכמה ספציפית של העובד לאיכון. ההסכמה צריכה להיות מותאמת ומוגבלת לסוגיית איסוף נתוני המיקום ואין לכרוך את ההסכמה עם פעולות אחרות הדורשות הסכמה מהעובד

גישת הרשות בנוגע למעקב אחרי עובדות ועובדים

פרסום זה הוא חלק ממהלך רחב שנוקטת הרשות להגנת הפרטיות באסדרת מרחב העבודה בצורה העולה בקנה אחד עם זכויות הפרטיות של העובד. בהתאם לכך, פרסמה הרשות לאחרונה את עמדותיה בשני עניינים:

• היבטי פרטיות במעקב אחר עובדים בעבודה מרחוק (מאי, 2023).
• איסוף ושימוש במידע ביומטרי במקום העבודה (יולי, 2023).

מומלץ למעסיקים להיות ערים למגמה זו ולאסדר את הדרך בה מידע עובדים נאסף ונשמר במהלך העבודה.

***

דר' אבישי קליין, ראש מחלקת פרטיות וסייבר, ועו"ד נטע ברומברג, ראש מחלקת דיני עבודה, ישמחו לעמוד לרשותכם בכל שאלה הנוגעת בסוגיות של מעקב אחר עובדים ופרטיות במקום העבודה, ובסוגיות נוספות.