"שמנופוביה" – עילה חדשה לאפליה בעבודה?

בית הדין הארצי לעבודה פסק לאחרונה כי ההתאחדות לכדורגל נהגה בחוסר תום לב עת הורידה עוזר שופט בליגה הלאומית בכדורגל לליגה נמוכה בשל משקלו.

העובד עבד מספר שנים כעוזר שופט בליגה הלאומית לכדורגל. בתום עונת המשחקים של שנת 2016, הוחלט על הורדתו לליגה האזורית. לטענת העובד, הדבר עלה לכדי הרעת תנאים מחמת טעמים פסולים – משקלו ונראותו. בית הדין האזורי לעבודה דחה את תביעת העובד, ופסק כי ההחלטה להוריד את העובד ליגה התקבלה על יסוד שיקולים מקצועיים, שנגעו לביצועיו המקצועיים הבינוניים, דירוגו הנמוך ביחס לשופטים האחרים והערכות שליליות ביחס ליכולותיו.

בית הדין הארצי לעבודה הפך את פסק דינו של בית הדין האזורי, ופסק, תחילה, שההחלטה להוריד את העובד לליגה האזורית התקבלה על רקע משקלו ונראותו. זאת, על יסוד מסמכים וראיות מהם עלה כי בתקופת עבודתו העובד קיבל הערות חוזרות ונשנות על משקלו ונראותו.

אפליה, משקל ושמנופוביה

בית הדין הארצי לעבודה אמנם לא פסק כי במקרה הספציפי מדובר באפליה, אולם נפסק, לראשונה שמשקל גם כלול בתכונות האישיות על יסודן לא ניתן להפלות בעבודה, בהתאם לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

עוד פסק בית הדין כי בנסיבותיו הפרטניות של העניין, ההתאחדות לכדורגל פעלה בחוסר תום לב כלפי העובד עת שינתה את תפקידו על יסוד משקלו. על פי פסיקה זו, במקרים בהם משקלו של אדם, כגורם העומד בפני עצמו, אינו רלוונטי לעבודתו, החלטה על בסיס משקל היא החלטה לא עניינית ומושפעת משיקול זר.

בגין התנהלות בחוסר תום לב, בית הדין הארצי פסק לעובד פיצוי בסך של 40,000 ש"ח.

פסק הדין מצטרף לפסיקה ענפה המבהירה כי חשוב להקפיד על ניהול הליכי פיטורים מסודרים, ובכלל זה לנמק את הליכי סיום העבודה בנימוקים ענייניים, תוך שמירה על כבוד העובד.

***

מחלקת דיני עבודה בברנע ג'פה לנדה עומדת לרשותכם בכל שאלה הנוגעת לעמידה בחובות המעסיק בנוגע להליכי פיטורים והליכי סיום העסקה בכלל.

ג'קי זילברמן היא עו"ד במחלקת דיני עבודה.