תשלום שכר לעובדי המגזר הפרטי שנעדרו מעבודתם בשל הלחימה

הסכם קיבוצי חדש, שנחתם בחודש ינואר 2024, מסדיר את נושא תשלום שכר לעובדי המגזר הפרטי שנעדרו מעבודתם בשל הלחימה.

מדוע יש צורך בהסכם הקיבוצי?

עד לחתימת ההסכם הקיבוצי לא חלו הסדרים המחייבים מעסיקים לשלם שכר לעובדים שנעדרו בשל הלחימה. כך, בנובמבר 2023 פורסמו תקנות המאפשרות למעסיקים, בין היתר, להגיש תביעות לפיצוי בגין שכר ששילמו לעובדים מפונים או לעובדים שמקום העבודה שלהם ממוקם באזורי סיכון, ונעדרו מעבודתם עקב המצב הביטחוני. יחד עם זאת, תקנות אלה אינן מחייבות תשלום שכר בגין העדרות עובד.

לכשיורחב ההסכם הקיבוצי בצו הרחבה החל על כלל המשק, יחויבו מעסיקים לשלם את שכרם של עובדים שנעדרו מעבודתם בתקופה 7.10.2023 – 31.10.2023 ("תקופת הזכאות"), כולה או חלקה, בעקבות הלחימה, ונושא תשלום השכר לעובדים שנעדרו בשל הלחימה יהפוך מחייב באופן רוחבי.

באילו מקרים עובדים שנעדרו יהיו זכאים לשכר?

עובד שנעדר מעבודתו בתקופת הזכאות, ועונה על אחד התנאים להלן, יהיה זכאי לתשלום שכר ממעסיקו בגין ימי העדרות בתקופת הזכאות:

1. העובד מתגורר בישוב שפונה לפי החלטת ממשלה ונעדר מעבודתו עקב המצב הביטחוני.
2. העובד מועסק במוסד חינוך שנמצא באזור מיוחד והוא נעדר עקב הוראה על סגירת המוסד החינוכי.
3. העובד נעדר מעבודתו לצורך השגחה על ילד מתחת לגיל 14 שנמצא איתו עקב הוראה בדבר סגירת המוסד החינוכי של הילד. על העובד להצהיר כי הילד בחזקתו הבלעדית או שהוא הורה יחיד, או שבן/בת הזוג לא נעדרו מהעבודה, או נבצר מהם להשגיח על הילד. אם היתה במקום העבודה של העובד שנעדר מסגרת נאותה להשגחה על הילד, העובד לא יהיה זכאי לשכר.
4. העובד נעדר מעבודתו עקב הוראה בדבר איסור התקהלות.
5. העובד הוא אדם עם מוגבלות אשר מקום מגוריו או מקום עבודתו נמצא באזור מיוחד, ובתנאי שהמוגבלות ידועה למעסיק או העובד המציא למעסיק אישור רפואי המעיד על המוגבלות, ושהמוגבלות מונעת מהעובד להגיע למקום העבודה או לשהות בו משום שהוא לא יכול לפעול שם לפי הנחיות פיקוד העורף.
6. העובד הוא קרוב של אדם עם מוגבלות, כאשר המוגבלות ידועה למעסיק או הוצג אישור רפואי המעיד עליה, העובד נעדר לצורך טיפול בקרוב בעל מוגבלות או השגחה עליו משום שאותו אדם לא יכול לפעול על פי הנחיות פיקוד העורף, והעובד הצהיר בכתב שהוא היחיד שנעדר מעבודתו לשם השגחה או טיפול בקרוב בעל מוגבלות באותם ימי העדרות, וכי בן/בת הזוג של העובד לא נעדרו מהעבודה באותם ימים.

    

    איך מחושב השכר שישולם לעובד?

    

   השכר שישולם יהיה שכר העבודה היומי של העובד, עד לתקרה של 1,510 ש"ח (ברוטו) ליום (הסכום נכון למועד עדכון זה, ועשוי להתעדכן בעתיד). השכר אינו כולל תוספות דוגמת תשלומים חד פעמיים, מתנות לחגים, פרמיות לא קבועות, תשלומים שנתיים, שעות נוספות בפועל, תוספת משמרות, כוננויות, החזרי הוצאות וגילום מס.

    

   האם יש לשלם גם זכויות סוציאליות עבור השכר?

    

   כן, יש לבצע הפרשות סוציאליות עבור השכר.

    

   מה לגבי עובד שנעדר ומועסק במשרה חלקית?

   ישולם החלק היחסי של השכר, בהתאם לשעות העבודה הרגילות של אותו עובד לסך של שעות העבודה במשרה מלאה.

    

   ואם העובד נעדר רק חלק מיום העבודה?

   יש לחשב את השכר באופן יחסי לחלק שנעדר.

    

   עובד שהוצא לחופשה ללא תשלום (חל"ת) באותה תקופה זכאי לשכר?

   ככל שהעובד פנה לקבל תשלום שכר על פי ההסכם הקיבוצי, ואם לא היה שוהה בחל"ת היה זכאי לשכר בהתאם לתנאים המפורטים לעיל, הוא יהיה זכאי לתשלום שכר, עד לגובה השיפוי שיקבל המעסיק בגין אותו עובד. תשלום זה כפוף להתחשבנות לגבי אותו עבוד בין המוסד לביטוח לאומי לבין רשות המיסים.

    

   ומה לגבי עובד אשר ניצל ימי חופש לצורך העדרות עקב המצב הביטחוני?

   אם עובד ניצל ימי חופשה בימי ההעדרות בגין אחת הסיבות המפורטות לעיל בתקופת הזכאות, דמי החופשה ששולמו לעובד יישארו בידיו, והעובד לא יהיה זכאי לתשלום שכר. אותם ימי חופשה שהעובד ניצל יוחזרו למכסת ימי החופשה של העובד.

    

   אם המעסיק שילם לעובד בגין ימי ההעדרות, האם העובד עדיין זכאי לתשלום לפי ההסכם הקיבוצי?

   לא יהיה כפל תשלום. ככל שהמעסיק שילם לעובד את שכרו המלא בעד ימי ההעדרות, העובד לא יהיה זכאי לתשלום נוסף מהמעסיק על סמך הוראות ההסכם הקיבוצי.

    
   

   מתי על המעסיק לבצע תשלום שכר לעובדים שנעדרו?

   לאחר הוצאת צו ההרחבה, תשלום השכר בגין תקופת הזכאות יבוצע עד למועד תשלום המשכורת בחודש העוקב לחודש שבו יוצא צו הרחבה.

    

   האם קיימת חובה לשלם את שכרם של עובדים שנעדרו גם אם המעסיק לא הגיש תביעה לרשויות המס לפיצוי בגין שכר ששולם?

   כן. גם אם המעסיק לא הגיש תביעה לפי התקנות לפיצוי בגין שכר ששולם לעובדים, עדיין יש חובה לשלם לעובדים.

   ***

   עו"ד נטע ברומברג, שותפה וראש מחלקת דיני עבודה בברנע ג'פה לנדה, ועו"ד ג'קי זילברמן, עומדות לרשותכם בכל שאלה בנושא זה, ובסוגיות נוספות מתחום דיני העבודה.