ארצות הברית: החלטה ראשונה בתביעת בעל זכויות יוצרים נגד פלטפורמת בינה מלאכותית

לאחרונה הכריע בית המשפט במדינת דלוור (Delaware) שבארצות-הברית, לראשונה, בתביעת של בעל זכויות יוצרים נגד פלטפורמת בינה מלאכותית: בתביעה, שהגישה ענקית המדיה והטכנולוגיה Thomson Reuters נגד פלטפורמת הבינה המלאכותית Ross Intelligence, נקבע שהנתבעת הפרה את זכויות היוצרים של התובעת, ומבלי שלנתבעת עומדות איזו מן ההגנות הקבועות בדין, לרבות הגנת השימוש ההוגן.

ההליך המשפטי

לטענת Thomson Reuters במסגרת התביעה שהגישה בשנת 2020, Ross Intelligence העתיקה חומרים מוגנים ממנוע החיפוש המשפטי Thomson, בשם Westlaw, שתכניו נוצרו על-ידי עורכי דין מומחים (מדובר ב-Headnotes – הסברים משפטיים קצרים, המופיעים בתחילת מסמכים משפטיים). בית המשפט קבע שהחומרים שהועתקו אכן היו מוגנים, ושאף אחת מטענות ההגנה  אינה מחזיקה מים, ולכן – דחה את כולן.

קביעות בית המשפט

ראשית, קבע בית המשפט כי עצם השימוש של Ross בתכנים המוגנים, שזכויות היוצרים בהם שייכות ל-Thomson Reuters מהווה הפרה של זכויות היוצרים של Thomson. זאת מאחר שאימון המערכת כרוך, בין היתר, בהעתקה של היצירות המוגנות השייכות ל-Thomson, ובפעולות נוספות העולות כדי הפרה.

שנית, בית המשפט דחה את טענתה של Ross לפיה השימוש בתכנים מוגנים נופל בגדר שימוש הוגן.

סוגיה זו מהווה את ליבת המחלוקת בהליכים מסוג זה, שכן פלטפורמות הבינה המלאכותית טוענות כי גם אם אימון המערכת כרוך בהפרה לכאורה, יש להעניק להן הגנה מכוח דוקטרינת השימוש ההוגן, אשר מסירה מהן אחריות להפרה מטעמי מדיניות משפטית ראויה, ביסודה עומדת השאיפה להכשרת הקידמה הטכנולוגית.

בחינת הוגנות השימוש מתבצעת על-פי ארבעה פרמטרים, וביחס לכל אחד מהם בית המשפט קבע את הדברים הבאים:

• מטרת השימוש ואופיו: נקבע כי השימוש ש-Ross עשתה במאגר Westlaw היה מסחרי ולא טרנספורמטיבי, כלומר לא נועד לשרת מטרה אחרת, וכי מדובר בהעתקה גסה של היצירות המוגנות.
• אופי היצירה שבה נעשה השימוש: נקבע שלמרות שהטקסטים המשפטיים הכילו עובדות (שאינן מוגנות כשלעצמן), התוכן שניטל כלל הערות רבות שנוסחו על-ידי עורכים שהועסקו על-ידי Thompson, ולכן גילמו רמה גבוהה של יצירתיות.
• היקף השימוש, מבחינה איכותית וכמותית, ביחס ליצירה בשלמותה: נקבע כי שיקול זה עומד לטובתה של הנתבעת, Ross, כיוון שלמרות שנטלה תוכן רב, הפלט של המערכת למשתמשים היה שונה ממנו.
• השפעת השימוש על ערכה של היצירה ועל השוק הפוטנציאלי שלה: שיקול מרכזי זה הוכרע לטובתה של Thompson. נקבע ש-Ross פגעה בשוק הקיים והפוטנציאלי של מערכות חיפוש מבוססות בינה מלאכותית, ועל-כן מסב פגיעה משמעותית ב-Thompson.

נדבך חשוב נוסף הוא העובדה, שטרם ההפרה, פנתה Ross ל-Thompson, וביקשה את אישורה לעשות שימוש בתכנים המוגנים. Thompson סירבה – ולמרות זאת Ross עשתה שימוש אסור בתכנים הללו, כשהיא יודעת היטב שהתכנים מוגנים, וכי שימוש בהם, בלא הסכמת Thompson – הוא אסור.

בית המשפט סיכם את הדברים וקבע ש-Ross התכוונה להתחרות במאגר Westlaw באמצעות התכנים שנטלה מהמאגר, שלא רשות, תוך ניסיון לפתח שוק חלופי לו באמצעות מנוע חיפוש מתחרה. על-כן, קבע בית המשפט כי במקרה זה, אין תחולה לדוקטרינת השימוש ההוגן.

השפעות ההחלטה התקדימית

מדובר, כאמור בהכרעה הראשונה (הכפופה לערעור, אם יוגש) של בית משפט בסוגיות המשפטיות המרתקות שמעלה השילוב בין דיני הקניין הרוחני לטכנולוגיות מתקדמות, ובענייננו בינה מלאכותית. טכנולוגיית הבינה המלאכותית נדרשת, לרוב, לאימון המערכת העומדת בליבתה, והיא עושה כן באמצעות מאגרים ענקיים של יצירות, העשויות להיות מוגנות בזכויות יוצרים, באופן שמיד מציף את המורכבות המשפטית הכרוכה בכך.

ההחלטה מעניקה גושפנקה לכך, שגם בעידן של מערכות בינה מלאכותית, ההגנה על יצירות המוגנות בזכויות יוצרים נותרת חזקה ועוצמתית, ומבהירה כי מפעילי פלטפורמות בינה מלאכותית אינם רשאים לעשות ככל העולה על רוחם עם יצירות מוגנות. עם זאת, חשוב להכיר את העובדה ש-Ross לא הפעילה פלטפורמת בינה מלאכותית יוצרת (Generative AI), היוצרת תוכן “בעצמה”, כמו ChatGPT או Midjourney, המוכרות כיום כמעט בכל בית – וייתכן שהיה בכך כדי להשפיע על ההחלטה.

חשוב לציין כי בארצות-הברית, וכן בסין, קנדה, ובריטניה, מתנהלים לא מעט הליכים משפטיים דומים. הכרעה תקדימית זו  מהווה ללא ספק מכה לפלטפורמות הבינה המלאכותית –  ייתכן שמדובר בפגיעה קלה בלבד אך ייתכן שהשלכותיה רחבות הרבה יותר. לא מן הנמנע שההחלטה בעניין Thomson Reuters תשמש כקו מנחה להליכים עתידיים בבתי משפט נוספים. עם זאת, ייתכן גם שלפחות בחלק מההליכים, בתי המשפט יבחינו בין המקרה העומד לפתחם לבין ההחלטה בעניין Thomson, בין היתר לאור העובדה שהנתבעת לא הפעילה פלטפורמת בינה מלאכותית יוצרת – ועל-כן יגיעו לתוצאה שונה. כך או כך, על כל מפעיל פלטפורמת בינה מלאכותית המאמן את המערכת באמצעות תכנים מוגנים להיות מודע היטב להשלכות של החלטה זו, שכן התקדים שנקבע עלול לחשוף אותו לאחריות משפטית משמעותית מול בעלי הזכויות בתכנים המוגנים.

נזכיר, כי בסוף שנת 2022 פרסם משרד המשפטים בישראל עמדה העוסקת בחלקה של סוגיה זו. לפי השקפתו של המשרד, שימוש בתכנים מוגנים בזכויות יוצרים לצורך אימון מכונה חוסה, ברוב המקרים, תחת הסדרי השימושים המותרים בדין, ולכן לא יישא באחריות להפרה של זכויות יוצרים. עמדה זו מתיישבת עם השאיפה שלא “להישאר מאחור” בכל הנוגע להתפתחותן של מערכות בינה מלאכותית, ולתמרץ פעילות רצויה ותחרותית בתחום מתפתח זה. כפי שעולה, עמדה זו אינה מתיישבת עם החלטת בית המשפט האמריקאי בעניין Thompson. בהחלט אפשר, כי ככל שבתי משפט נוספים בארצות-הברית וברחבי העולם יצעדו ברוח אותה החלטה, ייאלץ משרד המשפטים בישראל לשקול מחדש את עמדתו, על-מנת שתהלום את אותו קו פסיקתי מנחה.

***

ד”ר אבישי קליין שותף ומוביל את פרקטיקת הפרטיות והסייבר במשרד ברנע ג’פה לנדה ושות’.