סעיף הבוררות בהסכם פינוי בינוי יחול גם על בעלי דירות שלא חתמו על ההסכם

בעלי 47 מתוך 84 בעלי הדירות שבמתחם פינוי-בינוי בבת-ים, עתרו למינוי בורר בסכסוך שבינם לבין י.ח. דמרי בניה ופיתוח בע"מ, חברה יזמית. 

על פי הנטען בבקשה, החברה התקשרה עם דיירי המתחם בהסכמי התחדשות עירונית בשנת 2011. כיום, לאחר שאושרה תב"ע למתחם, החברה מבקשת לצמצם את התמורה שהובטחה להם על ידה. בעלי הדירות טענו כי ההסכם עליו חתמו עם החברה היזמית אינו תקף, משום שלא התקיימו התנאים המתלים שבו ושהעילות שבגינן ניתן לבטל את ההסכם התקיימו. הדיירים ציינו כי הם  מעוניינים להתקשר עם יזם אחר.

בקשה למינוי בורר

אותם 47 בעלי דירה פנו למנות בורר שיכריע במחלוקת. החברה היזמית סירבה למינוי בורר, והדיירים עתרו לבית המשפט על מנת שימנה בורר. בעלי הדירות הסתמכו על סעיף בוררות בהסכם, אשר קובע כי מחלוקות יוכרעו בפני בורר.

החברה היזמית מצידה, לא כפרה בתנית הבוררות ולא התנגדה עקרונית לבירור הסכסוך מול בורר. טענתה היתה שהתובעים הם רק חלק מבעלי הדירות במתחם ולא נכללים ביניהם כל בעלי הדירות החתומים על הסכמים מולה. עוד טענה החברה כי נכללים בין התובעים בעלי דירות שכלל לא חתמו על הסכם.

על כן, טענה החברה היזמית, לא ניתן לקיים את הבוררות בנושא ביטול הסכם, מכיוון שמדובר בסכסכוך קולקטיבי המחייב שכלל בעלי הדירות שחתמו על ההסכם ידרשו את מינוי הבורר.

ההחלטה

לאחר בחינת טענות הצדדים, בית המשפט קבע כי יש לקבל את עתירת בעלי הדירות.

את החלטתו נימק בכך שככל והיה מצוין מפורשות בסעיף הבוררות בהסכם, כי הפעלת הבוררות צריכה להיעשות על ידי כלל בעלי הדירות אשר חתמו על ההסכם, ניתן היה לקבל את טענת החברה היזמית. אולם משלא נכתב כך בסעיף הבוררות, הרי שאין מניעה עקרונית ממינוי בורר לדון גם בשאלות ביטול ההסכם.