הצבת מצלמות במקום העבודה: איזון בין זכויות העובד לבין סמכויות המעסיק

פסק דין חדש של בית הדין הארצי לעבודה קובע כי הצבת מצלמות בקרבת עמדת עבודה אינה מהווה בהכרח הרעה מוחשית בתנאי העבודה.

בעדכון לקוחות קודם עדכנו אתכם בפסיקת בית הדין האזורי לעבודה אשר עסקה בסוגיית הצבת מצלמות במקום העבודה.  

פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה משנה את קביעות בית הדין האזורי לעבודה ומהווה הלכה מחייבת. במסגרת פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה נקבעו מבחנים לאיזון בין זכות העובד לפרטיות במקום העבודה לבין אינטרסים לגיטימיים של המעסיק.

בית הדין הארצי לעבודה פסק כי הצבת מצלמות סמוכות לעמדת העבודה אינה מהווה בהכרח הרעה מוחשית בתנאי העבודה, אלא תלויה במבחנים שחובה לשקול. נפסק, כי קביעה נחרצת של בית הדין האזורי בקשר עם הצבת המצלמות, ללא שקלול נסיבות לגופו של עניין, אינה רצויה. שכן, לפי פסיקה זו, כל עובד יוכל להתפטר בדין מפוטר רק בשל הצבת מצלמה בקרבתו. תוצאה קיצונית ש=כזו, עלולה להרתיע מעסיקים מלהשתמש באמצעי אבטחה לגיטימיים

באילו מקרים יש הצדקה להציב מצלמות במקום העבודה?

במסגרת פסק הדין, קבע בית הדין הארצי מבחנים שונים לאיזון בין זכות העובד לפרטיות במקום העבודה לבין אינטרסים לגיטימיים של המעסיק, לבחינת השאלה – מתי הצבת מצלמות במקום העבודה עולה כדי הרעה מוחשית בתנאי ההעסקה ומתי כנסיבות אחרות שבהן אין לדרוש מהעובד להמשיך בעבודתו, באופן המתיר לעובד להתפטר בדין מפוטר?

השלבים לבחינת השאלה האם הצבת מצלמות היא פגיעה בפרטיות העובד – הם אלה:

1. לגיטימיות ותכלית ראויה: האם הסיבה להצבת המצלמות לגיטימית כשלעצמה? ככל שהתשובה שלילית, העובד יהיה זכאי להתפטר בדין מפוטר ואף לתבוע סעדים נוספים. אם המטרה ראויה, ולא ניתן היה להשיג את המטרה ביעילות באמצעים פוגעניים פחות, יש להמשיך לשלב הבא;
2. מידת הפגיעה בפרטיות העובד: מה מידת הפגיעה בפרטיות העובד? לעניין זה יש לשקול את עקרונות המידתיות והרלוונטיות ביחס לסיבת הצבת המצלמות, אופן הצבתן בפועל (זוית צילום, רזולוציה, משך הצילום), והיקף הנגישות לתוצרי הצילום בזמן אמת ובדיעבד. בבחינת מידת הפגיעה יש לקחת בחשבון גם את נתוניו האישיים של העובד, תפקידו, ואת התנהלות המעסיק בעת הצבת המצלמות;
3. איזון אל מול מידת ההסכמה של העובד: מה מידת ההסכמה הנדרשת באותו מקרה? ככל שהפגיעה בפרטיות העובד משמעותית יותר, כך גוברת הדרישה להסכמה מפורשת ומרצון חופשי מצד העובד טרם הפעלת המצלמות.

במקרה שנדון, נקבע כי המעסיק הציב את המצלמות מתוך מניעים לגיטימיים, שנועדו לתעד אירועים חריגים במקום העבודה, לרבות מניעת הטרדות מיניות או תיעודן, ככל שיתרחשו. עם זאת, נמצא כי מידת הפגיעה בפרטיות העובדת הייתה משמעותית, והיא הביעה התנגדות חד משמעית להצבתן. לאור זאת, נפסק כי התקנת המצלמות ללא הסכמתה המפורשת מהווה הרעה מוחשית בתנאי עבודתה, המזכה אותה בבנסיבות העניין וההתפטרות בפיצויי פיטורים.

פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה מצטרף לפסיקה קודמת שעסקה בהגנה על פרטיות עובדים ואימצה את הנחיות הרשות להגנת הפרטיות בדבר הצבת מצלמות במקום העבודה. הנחיות אלה קוראות, בין היתר, לניסוח מדיניות מוצהרת ברורה בדבר הצבת המצלמות ולצורך להציגה לעובדים לפני תחילת השימוש במצלמות.

על רקע פסק הדין והנחיות הרשות, על מעסיקים המבקשים להציב מצלמות במקום העבודה לנהוג באופן שקול ואחראי ובשים לב לזכותם הסובייקטיבית של העובדים לפרטיות במקום עבודתם.

בכלל זה, על המעסיקים:

1. לבחון את הנחיצות בהצבת מצלמות, ואת האפשרות להשיג את מטרת הצבתן בדרכים פוגעניות פחות.
2. לבחון את המיקומים הפרטניים להצבת המצלמות, את זוית ורזולוצית הצילום שלהן ואת משך הצילום בפועל, כדי להימנע ככל הניתן מפגיעה בפרטיותו של עובד ספציפי.
3. לבחון את אופן והיקף הגישה לתוצרי הצילומים, אם בזמן אמת ואם בדיעבד, מיהות הגורמים שרשאים לצפות בצילומים והאם הגישה עולה בקנה אחד עם המטרה המוצהרת מראש.
4. ליידע את העובדים בדבר עצם קיומן של מצלמות במקום העבודה ובדבר מיקומן ומטרות השימוש בהן ובמידת הדרוש להיוועץ עם העובדים ולשמוע את עמדתם טרם הצבת המצלמות (בייחוד שעה שהצבת המצלמות עלולה לפגוע בפרטיות העובדים).
5. במקרה שבו קיים סיכון לפגיעה מוגברת בפרטיות העובד, כגון בעת התקנת מצלמות בקרבת עמדת עבודתו או צילום ממושך של מסכו האישי, יש לקבל את הסכמתו המפורשת מראש.
6. לוודא כי העובדים מייודעים על זכותם לעיין בתוצרי הצילום, בכפוף להגנה על זכויות מצולמים אחרים (ככל שישנם), בהתאם לנוהל ברור שיתן מענה לתקנות הגנת הפרטיות והנחיות הרשות להגנת הפרטיות.

נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה הנוגעת לפרטיות במקום העבודה ולהיערכות בנושא השימוש במצלמות בעבודה.

****

עו”ד נטע ברומברג היא שותפה וראש מחלקת דיני עבודה במשרד.

עו”ד נעמי אמר היא עורכת דין במחלקת דיני עבודה במשרד.

ד”ר אבישי קליין הוא שותף וראש מחלקת פרטיות, אבטחת מידע וסייבר במשרד.

עו”ד ליאב שפירא הוא עורך דין במחלקת פרטיות, אבטחת מידע וסייבר במשרד.