בנק ישראל ממשיך במהלכי הסדרת שימוש בקריפטו

לאור הגידול העקבי בשימוש במטבעות וירטואליים, הרגולטורים הפיננסיים נדרשים להסדיר את התחום. כך למשל, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון גיבשה צו איסור הלבנת הון ייעודי לתחום הקריפטו, אשר נכנס לתוקף בנובמבר 2021. עתה, הפיקוח על הבנקים, ממשיך במגמה זו, ועושה צעד ראשון בדרך להסדרת השימוש במטבעות וירטואליים (סעיף חדש להוראה 411).

סיכוני הלבנת הון ומימון טרור

מטבע הדברים, אחד הסיכונים המרכזיים הכרוכים בשימוש ומסחר בקריפטו הנו הסיכון להלבנת הון. מכיוון שמדובר בתחום יחסית חדש, הבנקים התקשו לנהל את סיכוני הלבנת ההון הכרוכים בו, והתקשו לתת ללקוחותיהם שירותים בנקאיים כשדובר בכספים שמקורם במטבעות קריפטוגרפים. לשם כך, נדרשה הכוונה מצד הפיקוח על הבנקים, אשר באה לידי ביטוי ראשון בתיקון הוראת ניהול בנקאי תקין 411 העוסקת בסיכוני הלבנת הון ומימון טרור.

הסעיף החדש – 87א', קובע כי שירותי תשלום בנקאיים אגב פעילות במטבע וירטואלי מוגדרים כפעילות בסיכון גבוה, ומחוייבים באמצעי בקרה מוגברים. בנוסף, וכדי למנוע מראש מתאגידים בנקאיים לסרב באופן גורף ולא מנומק לאפשר פעילות בכספים שמקורם בקריפטו, הסעיף קובע כי עליהם לגבש מדיניות ונהלים שיאפשרו להם לתת שירותים בנקאיים בכספים אלה בשים לב לסוגי המטבעות הוירטואליים, מידת האנונימיות שהוא מאפשר למשתמשים בו, להיקף הפעילות, זהות נותן השירות במטבע הוירטואלי ולמאפייני פעילות הלקוח. 

הסעיף למעשה מאפשר לבנקים להסתמך במידה מסויימת על נותני שירות במטבע וירטואלי הפועלים מכוח רישיון מאת רשות שוק ההון, ומנחה אותם לנהל סיכונים באופן מושכל ושקוף כאשר מדובר בנותני שירות המפוקחים במדינות זרות. 

הפרת דיני רישוי

בנוסף, ומבלי קשר למדיניות שייקבע כל תאגיד בנקאי, סעיף 87א אוסר על תאגידים לתת שירותי תשלום לנותני שירות – מקומיים או זרים – אשר מפרים את דיני הרישוי והרישום במדינת התאגדותם, וזאת כחלק ממדיניות גלובלית של ארגון FATF.

סעיף זה נועד על מנת לאפשר לבנקים להרחיב את השירותים הבנקאיים אשר ניתנים על ידם לעוסקים בתחום המטבעות הווירטואליים וכן להסיר חסמים בירוקרטיים ואחרים שנבעו, בין היתר, מחוסר בהנחיה רגולטורית. 

תיקון להוראה זו יכנס לתוקף ביום 9 בנובמבר 2022.

***

אנו עומדים לרשותכם בכל שאלה בנושאי בלוקצ'יין, מטבעות וירטואליים, מערכי ציות וסוגיות קשורות אחרות.