מחזיקים בקריפטו? צו איסור הלבנת הון חל גם על מטבעות דיגיטליים
לראשונה, חברות המספקות שירותים בתחום המטבעות הווירטואליים, יידרשו לעמוד בהוראות איסור הלבנת הון. זאת בעקבות תיקון לצו איסור הלבנת הון אשר נכנס לתוקף לאחרונה, ויחול על נותני שירותים בנכס פיננסי, החייבים ברישיון לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים.
הצו נועד לאפשר שימוש במטבעות וירטואליים בצורה בטוחה תוך מתן כלים לנותני השירותים. בנוסף, הצו יסייע לרגולטורים בתחום להבחין בין שימוש לגיטימי במטבעות וירטואליים לבין שימוש אסור (הלבנת הון או מימון טרור). הצו עבר התאמות בעקבות ביקורת בינלאומית שקיים ארגון ה-FATF, אשר מוביל את המאבק הגלובלי בהלבנת הון ומימון טרור.
עיקרי התיקונים וההנחיות החדשות:
- הגדרות חדשות – התיקון מגדיר לראשונה מונחים בתחום של מטבעות וירטואליים, מהו "מטבע וירטואלי", "סכום פעולה" במטבע וירטואלי ו"כתובת ארנק של מטבע וירטואלי". בנוסף, תחת רשימת פעולות שיכול שייראו כפעולות בלתי רגילות לפי הצו, נוספו מספר פעולות הקשורות לתחום המטבעות הוירטואליים. זה כולל בין היתר, שימוש בסוגי מטבעות וירטואליים שלא ניתן להתחקות אחריהם באמצעים מקובלים; קבלה או העברה של מטבעות וירטואליים אשר קיים חשש לכי מקורם בפעילות פלילית (לרבות פלטפורמת "Dark Market") ועוד.
- חובות הכרת הלקוח ורישום פרטי זיהוי – עתה נותני השירותים בנכס פיננסי נדרשים לבצע הליך הכרת הלקוח ("KYC") בפעם הראשונה, לפני מתן שירות, למקבל שירות שאינו "מקבל שירות מזדמן". כך, נותני שירות במטבע וירטואלי נדרשים לבצע הליך KYC בכל פעולה מזדמנת מעל לסכום של 5,000 ש"ח. יצוין, כי הליך ה-KYC כולל, בין היתר, חובה לברר מהו מקור הנכסים הפיננסיים שלגביהם ניתנים השירותים, את עיסוקו של מקבל השירות וכן את מטרת השירות בנכס הפיננסי או האשראי.
- רישום פרטי זיהוי, אימות ודרישת מסמכים – על נותן השירות לבצע רישום פרטי הזיהוי של מקבל השירות וחובה ספציפית לעניין שמירת מסמכים לתקופה של 5 שנים, למעט בקשר עם חובות מסוימות בצו. כמו כן, נותן השירות נדרש לאמת את פרטי הזיהוי של מקבל השירות, למעט מקבל שירות מזדמן – בהתאם לסוג מקבל השירות –באמצעות תעודה מזהה או העתק מאושר שלה , וכן במקרים מסוימים מול מרשם האוכלוסין.
- העברות אלקטרוניות – על מנת לעמוד בקריטריונים אשר קבע ארגון ה-FATF, הוסף לצו המתוקן סעיף המתייחס להעברות אלקטרוניות והעברות של מטבע וירטואלי. בין היתר, נקבעו חובות לניהול רישום פרטי הצדדים במסמכי ההעברה, ולעניין פעולה במטבע וירטואלי הוספה החובה לרישום במסמכי ההעברה את כתובות הארנקים המעורבים בפעולה.
- חובות בקרה – במסגרת הבקרה השוטפת נוספה הדרישה כי במקרים בהם התעורר חשש להלבנת הון או מימון טרור לגבי פעולות שביצע מקבל השירות, יבקש נותן השירות ממקבל השירות מידע והסברים לגבי אותן הפעולות, ובמקרה הצורך גם אסמכתאות התומכות במידע ובהסברים שמסר, ויעדכן את רישומי KYC בהתאם.
בנוסף הצו המתוקן מורה על בדיקה של זהות מבקש או מקבל השירות אל מול רשימת פעילי הטרור וארגוני טרור מוכרזים, וכן רשימת גורמים שהוכרזו כמסייעים להפצה ולמימון נשק להשמדה המונית.
- זיהוי פנים אל פנים –חלה על נותן שירות חובה לזהות מקבל שירות קבוע, זיהוי פנים אל פנים. הזיהוי יכול להתבצע על ידי נותן השירות או מי מטעמו; עו"ד; נציג דיפלומטי או קונסולרי בחוץ לארץ; או רשות המוסמכת להוציא תעודת אפוסטיל. התיקון מתיר לנותן השירות לבצע את חובת זיהוי פנים אל פנים על ידי שימוש באמצעים טכנולוגיים להתקשרות מרחוק (זיהוי מקוון). זה מאפשר לזהות מרחוק גם מקבל שירות מחוץ לישראל.
הצו המתוקן כולל הקלות בדרישת הזיהוי פנים אל פנים, כאשר הפעולה מתבצעת ב"מערכת סגורה" או ב"מערכת סגורה למחצה".
פעולה ב"מערכת סגורה" או "מערכת סגורה למחצה"
בפעולה ב"מערכת סגורה" נכסים פיננסיים מועברים מחשבון בנק בפעולה ב"מערכת סגורה" נכסים פיננסיים מועברים מחשבון בנק או בבנק הדואר, שאין בו בעלים נוספים מלבד מקבל השירות וחוזרים אל אותו חשבון המקור. פעולה ב"מערכת סגורה למחצה" היא פעולה שבה נכסים פיננסים שהועברו באמצעות כרטיס אשראי או כרטיס בנק המשויך לחשבון בתאגיד בנקאי, שאין בו בעלים נוספים מלבד מקבל השירות, מוחזרים לאותו מקבל השירות באמצעות כרטיס האשראי או כרטיס הבנק שממנו הועברו הנכסים מלכתחילה או לחשבון אחר, או להפך. כמו כן, פעולה שבה נכסים פיננסיים שהועברו מחשבון אחר מוחזרים לחשבון אחר של מקבל השירות ולהפך.
***
משרדנו הינו בין המשרדים המובילים בישראל בתחום רגולציית שוק הון. אנו מעניקים שירות משפטי לחברות פינטק, נותני אשראי וחברות קריפטו. אנו עומדים לרשותכם בכל שאלה העולה מצו זה.