מגבלות חדשות על יבואן ישיר
ממשלת ישראל הודיעה לאחרונה על כוונתה להמשיך בתיקון חוק התחרות הכלכלית. תיקון זה אושר בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת והכנסת הנוכחית אישרה להמשיך את הליך החקיקה. התיקון נועד להוסיף לחוק התחרות הוראות האוסרות פגיעה בייבוא מקביל ובייבוא אישי ומטילות קנסות כבדים על מפרי הוראות אלה.
מגבלות על יבואן ישיר
התיקון המוצע מטיל איסורים שונים על "יבואן ישיר" – שהוא מי שמייבא או מפיץ בישראל טובין בהתאם להסדר עם היצרן בחו"ל, או מי שמייצר טובין בישראל מכוח הסדר עם אדם בחו"ל, בלא קשר למעמדו של היבואן הישיר בשוק הרלוונטי. כלומר, האיסורים המוצעים יחולו גם על יבואן ישיר שיש לו נתח שוק מזערי או שאינו מחזיק בכוח שוק.
בין האיסורים:
- איסור לעשות מעשה שכתוצאה ממנו עלול להיפגע "ייבוא אישי" (שהוא, הלכה למעשה, ייבוא של מוצר על ידי הצרכן הסופי) או "ייבוא מקביל" (שהוא ייבוא לישראל שאינו ייבוא אישי, בידי מי שאינו יבואן ישיר), באופן העלול לפגוע בתחרות בענף.
- איסור לעשות מעשה שתכליתו העיקרית היא מניעה או הפחתה של התחרות מצד ייבוא מקביל או ייבוא אישי. זאת ללא קשר לתוצאתו האפשרית של המעשה.
- איסור לעשות מעשה שעלול למנוע או להפחית את התחרות מצד ייבוא מקביל או ייבוא אישי, כל עוד זה אינו נחוץ לצורך ייבוא המוצרים על ידי היבואן הישיר. כלומר – גם אם תכליתו לגיטימית והוא לא נועד לפגוע בתחרות.
אותו "מעשה" שאסור ליבואן הישיר לעשותו מוגדר בצורה רחבה. בין היתר, ההגדרה כוללת:
- התקשרות בהסדר כהגדרתו בחוק התחרות.
- התנייה ושינוי של תנאים מסחריים.
- סירוב לספק נכס או שירות.
- דיווח על סחורה שמקורה בייבוא מקביל באופן המאפשר מעקב אחר שרשרת האספקה (או חלקה) של הסחורה, ועוד.
בהצעת החוק מובהר כי פניה לרגולטורים השונים, שאינה פניית סרק, לא תיחשב "מעשה" לעניין האיסורים המוטלים במסגרת התיקון לחוק.
התיקון מטיל איסורים על היבואן הישיר ולא על החוליות האחרות בשרשרת האספקה. עם זאת, לאיסורים צפויות להיות השלכות על התקשרויות מסחריות בין היבואן הישיר לבין גורמים כגון היצרן בחו"ל או הקמעונאי בישראל. כך למשל, האיסור המוטל (בנסיבות מסויימות) על היבואן הישיר לדווח ליצרן על סחורה שמקורה בייבוא מקביל עשוי להשפיע על מערכת היחסים המסחרית שבין היבואן הישיר הישראלי לבין הספק הזר. מעבר לכך, כל גורם שמתקשר בהסדר מסחרי עם היבואן הישיר כפוף כבר כיום גם ליתר ההוראות של חוק התחרות. חוק התחרות אוסר על התקשרות בהסדר כובל ללא אישור או פטור מוקדם, איסור שחל על שני הצדדים להסדר. אמת המידה העיקרית לסיווג הסדר בין צדדים שאינם מתחרים כ"הסדר כובל" היא השאלה האם ההסדר עלול למנוע או להפחית תחרות.
במסגרת התיקון המוצע תוסמך הממונה על התחרות להטיל על יבואן ישיר שיפר איסורים אלה עיצום כספי של עד כמיליון שקלים על אדם. אם המפר הוא תאגיד שמחזור מכירותיו עולה על 10 מיליון שקלים, הוא יהיה חשוף לעיצום כספי בסכום של עד 8% ממחזור המכירות, עד לתקרה של 100 מיליון שקלים.
משמעויות והשלכות
המשך קידום התיקון המוצע לחוק התחרות משתלב במאמצי הממשלה להילחם ביוקר המחיה באמצעות הגברת התחרות במקטע הייבוא. צעד נוסף בכיוון זה הוא התוכנית להפחתת הריכוזיות והגברת התחרות בשוק מוצרי המזון והטואלטיקה שמקדמים רשות התחרות ומשרד האוצר (ראו עדכון בנושא כאן).
התיקון המוצע מטיל מגבלות משמעותיות על כל יבואן ישיר באשר הוא, ללא תלות במעמדו בשוק הרלוונטי. מלבד איסורים על מעשים שעלולים לפגוע בתחרות, גם מטרת התנהגותו של היבואן הישיר תהיה נתונה לבחינה, והוא עלול להיות חשוף לצעדי אכיפה אף אם בפועל אין חשש לפגיעה כלשהי בתחרות.
אם יתקבל התיקון, צפויות להיות לו השלכות מהותיות על מרחב הפעולה של יבואנים ישירים מול ייבוא מקביל או ייבוא אישי. השלכות אלה יחייבו את היבואנים הישירים לבדוק את חוקיות מעשיהם באופן שוטף.
***
מחלקת תחרות והגבלים עסקיים במשרד ברנע ג'פה לנדה תשמח לעמוד לשירותכם בכל הקשור להיערכות חוזית ואחרת לתיקון זה, ובסוגיות אחרות בתחום.
עו"ד גל רוזנט הוא ראש מחלקת התחרות וההגבלים העסקיים בברנע ג'פה לנדה.
עו"ד אירית ברודסקי היא שותפה במחלקה.