רשות התחרות: כתב אישום ראשון בקשר לדו"ח כספי של חברה ציבורית

התבטאויות פומביות של חברות בדבר פעילותן העסקית הן סוגיה שנדונה זה מכבר בהקשר של דיני התחרות. לאחרונה, העמימות בתחום זה והמתח שבין דיני התחרות לבין דיני ניירות ערך עלו שוב לכותרות. הדברים אמורים בהודעה של הרשות לחברת שטראוס על כוונתה להגיש נגדה כתב אישום, בכפוף לשימוע, בגין עבירת ניסיון להסדר כובל באמצעות התבטאויות פומביות. כתב האישום הוא תוצר של חקירה שהחלה בסוף שנת 2021 נגד חברות מובילות נוספות בתחום המזון ומוצרי הצריכה. במסגרת החקירה פשטו חוקרי הרשות על משרדים של יצרני ומפיצי מזון (שבהם אוסם, יוניליוור ודיפלומט) ושל רשתות שיווק (שבהן שופרסל, ויקטורי ורמי לוי), וחקרו נושאי משרה בכירים באותן חברות.

על פי הודעת רשות התחרות, התבטאויות של שטראוס בתקשורת ובדו"ח הכספי שלה אותתו למתחרות כי היא שוקלת להעלות מחירים של מוצריה. לטענת הרשות, מדובר בניסיון להגיע להסדר כובל עם המתחרות. זוהי הפעם הראשונה שהממונה על התחרות מתכוונת לנקוט בהליכי אכיפה פליליים בגין התבטאות פומבית בדו"ח כספי של חברה ציבורית.

התבטאויות פומביות – המתח שבין דיני התחרות לדיני ניירות ערך

בשנת 2014 פרסמה רשות התחרות טיוטת מסמך מדיניות בעניין התבטאויות פומביות של המגזר העסקי הפוגעות בתחרות. במסמך זה קבעה הרשות כי התבטאויות ופרסומים פומביים עשויים במקרים מסויימים לפגוע בתחרות ולהוות לכל הפחות ניסיון להגיע להסדר כובל. רשות התחרות ציינה באותו מסמך כי גם התבטאות המשוגרת כ"בלון ניסוי" עשויה לסייע למתחרים להבין טוב יותר זה את כוונתו העתידית של האחר, ובכך להשיג ביניהם תיאום שעלול לפגוע בצרכנים.

שאיפת דיני התחרות היא כי מידע עסקי רגיש של מתחרים לא ייחשף בפומבי. אלא שקיים מתח אינהרנטי בין השאיפה לשמר אי ודאות בין מתחרים כדי להגן על התחרות, לבין חובת הגילוי שחלה על חברות ציבוריות מכוח דיני ניירות ערך (להרחבה הקליקו כאן).

על פי דיני ניירות ערך מחוייב התאגיד המדווח לתת למשקיעים ולציבור גילוי נאות של מידע עסקי רלוונטי. מידע זה כולל מגמות, אירועים והתפתחויות בסביבה המאקרו-כלכלית שהם בעלי השפעה מהותית על פעילותו. גם נושא מבנה התחרות בשוק הוא נושא חייב בדיווח. בין היתר, רשות ניירות ערך קבעה בנייר עמדה משנת 2022 כי תאגיד מדווח נדרש לבחון את מידת השפעת השינויים באינפלציה ובשיעור הריבית על תוצאות התאגיד בתקופת הדו"ח ובעתיד, ואת הגילוי הנגזר מכך. אחד הרכיבים העיקריים בניתוח השפעת האינפלציה וקביעת היקף הגילוי הוא צפי להעלאת מחירים בעקבות הגידול בעלויות התאגיד.   

מידע החייב בגילוי

על פי חוק, גילוי מידע המחוייב על פי דין לא ייחשב הסדר כובל בלתי חוקי או ניסיון לערוך הסדר כובל. אלא שהאתגר הוא לקבוע ולהבין את קו הגבול בין מידע החייב על פי דין בגילוי, לבין מידע שגילויו אינו נחוץ אלא נועד לאותת למתחרי החברה על כוונותיה.

ברור שכל מקרה נבחן על פי נסיבותיו הקונקרטיות. אולם, העדר הוודאות המשפטית בעניין זה הוא בעייתי. מצד אחד, הוא עלול להוביל להרתעת יתר של תאגידים ציבוריים מגילוי מידע, ובכך לגרום להפרת חובותיהם לפי דיני ניירות ערך ולפגוע בזכויות המשקיעים לקבל מידע מלא על התאגיד. מהצד השני, היעדר הוודאות עלול לחשוף תאגידים ציבוריים ומנהלים, המבקשים לפעול על פי חוק, להפרה של דיני התחרות. בכך, הוא עלול להוביל לפגיעה בלתי סבירה בזכויותיהם ולביסוס טענות בדבר הגנה מן הצדק ואכיפה בררנית. לכן נכון היה שרשות התחרות, רשות ניירות ערך ומשרד המשפטים יסדירו במשותף את המתח הזה. עליהם להבהיר את גבולות הגזרה, קודם לנקיטה באמצעי אכיפה מכוח דיני התחרות בגין דיווחי תאגידים ציבוריים למשקיעים.

למרבה הצער הסדרה כזו טרם נעשתה. התוצאה היא שאמצעי האכיפה הפליליים שבהם מבקשת רשות התחרות לנקוט כעת מחריפים את אי הוודאות. תאגידים ציבוריים עלולים למצוא את עצמם בין הפטיש לסדן בכל הנוגע לדיווחים לציבור, ולהיאלץ לבחור בין סיכון להפרת דיני ניירות ערך לבין סיכון להפרת דיני התחרות.

אבל מוטב מאוחר מאשר לעולם לא: ראוי שרשויות המדינה יגבשו ויפרסמו גילוי דעת משותף, שיקבע אמות מידה רלוונטיות ו"נמלי מבטחים" שיאפשרו לתאגידים ציבוריים לגלות מידע מהותי למשקיעים ולציבור מבלי לחשוש שיואשמו בהפרת דיני התחרות.

***

מחלקת תחרות והגבלים עסקיים בברנע ג'פה לנדה תשמח לעמוד לרשותכם בכל פניה או שאלה בנושאים אלה.

עו"ד אירית ברודסקי היא שותפה במחלקה.