בית המשפט האמריקאי קבע: מרבית המכסים שהטיל טראמפ – אינם חוקיים

בית המשפט הפדרלי לערעורים בארצות-הברית קבע לאחרונה כי מרבית המכסים שהטיל הנשיא דונלד טראמפ במסגרת מלחמות הסחר – אינם חוקיים. עם זאת נקבע, כי לעת עתה המכסים יישארו בתוקף. מדובר בפסק דין דרמטי, בעל פוטנציאל להשפעה נרחבת על הכלכלה האמריקאית והעולמית, ואף על מבנה סמכויות השלטון הפדרלי.

חוק החירום הכלכלי האמריקאי – והחלטת בית המשפט הפדרלי

הפסיקה מתמקדת באופן שבו השתמש הממשל האמריקאי בחוק החירום הכלכלי הבינלאומי משנת 1977 (International Emergency Economic Powers Act). החוק נועד להעניק לנשיא כלים רחבים להטלת סנקציות במצבי חירום, לרוב באמצעות הקפאת נכסים והגבלת פעילות פיננסית, ואף באמצעות אמברגו.

המכסים העומדים במרכז ההחלטה נכנסו לתוקף בחודש אוגוסט. שיעורם נע בין 10% ל-55% על הייבוא מעשרות שותפות סחר של ארצות-הברית. הנשיא טראמפ מבסס את מדיניות הטלת המכסים שלו על ההנחה שמכס על ייבוא מיטיב עם הכלכלה המקומית – שכן, אם מוצרים מיובאים יקרים יותר, יעלו הביקושים למוצרים מקומיים.

בית המשפט הפדראלי קבע כי אין בסמכותו של הנשיא לעשות שימוש בחוק החירום לצורך הטלת מכסים או מיסים כלשהם. מאחר שהחוקה מעניקה את הסמכות להטלת מיסים ומכסים לקונגרס בלבד, קבעו השופטים כי טראמפ חרג מסמכותו. חשוב לציין, כי שום נשיא לפני טראמפ לא השתמש בחוק החירום כדי להטיל מכס על יבוא מוצרים לארצות-הברית.

מכסי טראמפ בתוקף עד אוקטובר 2025 המשמעות המעשית של ההחלטה מוגבלת לעת עתה. למרות הקביעה המהדהדת (ואולי דווקא בשל עובדה זו), החליטו השופטים להותיר את המכסים, לפחות לעת עתה, בתוקף, בשעה שהדיון במשפטי בסוגיה זו ימשיך. בית המשפט קבע כי המכסים יישארו בתוקפם עד לאמצע חודש אוקטובר, על מנת לאפשר לממשל להגיש ערעור לבית המשפט העליון.

חשוב עוד לציין, כי פסק הדין אינו חל על כלל הצעדים שנקט הממשל. כך למשל, המכסים על פלדה ואלומיניום, שהוטלו מכוח חקיקה שונה, נותרים בעינם. לעומת זאת, מכסים שהוטלו על סין, קנדה ומקסיקו – בין היתר בשל טענות לאדישותם באשר לזרימת סם הפנטניל לארצות הברית – הוגדרו כבלתי חוקיים. כך גם באשר למכסים שאותם כינה טראמפ "מכסי תגמול", אותם הטיל כחלק ממלחמת הסחר. משרד המשפטים האמריקאי הודיע כי יערער על ההחלטה, כך שהמילה האחרונה טרם נאמרה.

ההשלכות : חוסר ודאות רגולטורית ואתגר אסטרטגי למשק העסקי

השלכות הפסיקה חורגות בהרבה מהשאלה המיידית של מכסי הסחר שהטיל הנשיא. מצד אחד, היא מחזקת את עיקרון הפרדת הרשויות בארצות הברית, ומסמנת גבול ברור לסמכויות הנשיא בתחום הכלכלי. מצד שני, חוסר הוודאות סביב מדיניות המכסים יוצר אתגר משמעותי לעסקים ולמשקיעים, הנאלצים לתכנן אסטרטגיות מסחריות ושרשראות אספקה תחת תנאי אי-ודאות רגולטורית. חשוב לציין, כי הממשל האמריקאי רשאי להטיל מכסים על סחורות מיובאות גם באמצעות הסדרים סטטוטוריים אחרים, אלא שאלו מוגבלים יותר ביחס לחוק החירום.

בשלב זה, מומלץ לחברות הפועלות בזירה הבינלאומית, ובפרט חברות ישראליות, לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות המשפטיות והפוליטיות בנושא זה. אלו משפיעות באופן ישיר ומיידי על עסקיהן. הכרעה של ערכאה משפטית גבוהה יותר, אם תינתן בחודשים הקרובים, עשויה לשנות באופן מהותי את כללי המשחק בתחום הסחר הבינלאומי של ארצות הברית – ולהשליך ישירות על אסטרטגיות היבוא, היצוא וניהול הסיכונים של חברות בכל הענפים.

***

פרופ' עמיחי כהן הינו יועץ מיוחד למשפט בינלאומי ובטחון לאומי במשרד.

ד"ר רן כרמי הינו עורך דין במחלקת תחרות והגבלים עסקיים במשרד.

משרד ברנע ג'פה לנדה מעניק ללקוחותיו שירותים משפטיים בתחום המשפט הבינלאומי, בין היתר, בתחומי סחר בינלאומי, משפט ובטחון, משפט חוקתי ישראלי, משפט פלילי בינלאומי ומשפט בינלאומי במשפט הישראלי. הליווי כולל ייעוץ משפטי שוטף ללקוחות המשרד בפעילותם העסקית הנוגעת להסכמי סחר בינלאומיים והשלכותיהם, מכרזים בינלאומיים, הסדרי העדפה, חברות בינ"ל הנדרשות לרכש גומלין ועוד.