הרחבת "קוד הזיהוי" במערכת התשלומים: צעד נוסף להגברת התחרות בשוק הפיננסי ופתיחתו לשחקנים חדשים

ההודעה והרקע מאחוריה: ביטול הגבלת מספר השחקנים

בנק ישראל פרסם לאחרונה הודעה לעיתונות על החלטתו להרחיב משתי ספרות לשלוש ספרות את קוד הזיהוי המשמש תאגידים בנקאיים וגופים חוץ-בנקאיים להתחברות למערכות התשלומים. לכאורה מדובר בשינוי טכני בלבד, אך למעשה מדובר במהלך משמעותי שיאפשר לגוף פיננסי להחזיק חשבונות ולהעביר כספים עבור הלקוחות באופן ישיר ועצמאי, ללא תלות בבנקים הקיימים.

במשך עשרות שנים, מערכות התשלומים בישראל אפשרו לבנקים להתחבר אליהן ולבצע פעולות של העברות כספים באמצעות "קוד בנק", כלומר קוד מזהה בן שתי ספרות (בנק לאומי – 10, הפועלים – 12, דיסקונט – 11 וכן הלאה). הגבלת הקוד לשתי ספרות בלבד אפשרה למערכות התשלומים לתמוך בהתחברות ישירה של מספר שחקנים מוגבל – עד 99 גופים בלבד.

קידום התחרות בשוק הפיננסי

לאחרונה, כחלק מהמהלכים להגברת התחרות בשוק התשלומים, ובמקביל לכניסתו לתוקף של חוק שירותי תשלום וייזום תשלום, פתח  בנק ישראל את הגישה למערכות התשלומים המפוקחות לשחקנים חדשים. שחקנים אלה הם נותני שירותי תשלום, בעלי רישיון שירות בנכס פיננסי ובעלי רישיון שירותי אשראי ופיקדון. כך, גורמים שקיבלו רישיון יכולים היום להתממשק למערכות התשלומים, דוגמת שב"א ומס"ב, באופן ישיר ועצמאי, ולצמצם את התלות שלהם בבנקים (לחצו כאן לעיון בעדכון מיולי 2024 בעניין הליך קבלת הגישה למערכות התשלומים).

בעקבות מהלך זה, קיבלו עד היום עשרות גופים פיננסיים, בנוסף לבנקים, קוד זיהוי וגישה ישירה למערכות התשלומים, ובהם שחקנים מקומיים המספקים שירותי תשלום חוץ-בנקאיים (דוגמת טרנזילה, גמא ועוד) ושחקנים בינלאומיים (דוגמת Revolut ו-Remitly). הרחבת הקוד צפויה להגדיל משמעותית את מספר השחקנים שיוכלו להתחבר למערכות התשלומים כשחקנים ישירים וספקי שירותים במערכות, באופן שעשוי להרחיב את מגוון השירותים הפיננסיים לציבור ולהגביר תחרות ויעילות בשוק. 

מבט קדימה ל-2026: השלכות והמלצות

במעמד ההודעה, בנק ישראל ציין כי ההחלטה התקבלה לאחר תהליך בחינה ממושך והתייעצויות עם גורמים שונים במערכת הפיננסית, וכי במהלך שנת 2026 צפויים להתפרסם לוחות זמנים ליישום הרחבת הקוד. 

ההערכה היא שבעתיד הציבור בישראל יצרוך יותר שירותים פיננסיים "באופן פריק" מגופים שונים (לדוגמא: חשבון תשלום בגוף אחד, חשבון פיקדון בגוף שני ושירותי מט"ח בגוף שלישי), ולא בעיקר דרך הבנקים כפי שקורה היום, ולכן פוטנציאל השחקנים בשוק גדול מאד ומצריך התאמה כאמור באמצעות הרחבת קוד הזיהוי במערכות התשלומים לשלוש ספרות.

הערכות אסטרטגית לשוק תחרותי: שינוי זה, המהווה מהלך תשתיתי בעל השלכות רוחב על מבנה שוק התשלומים והמערכת הפיננסית בישראל, צפוי להאיץ את המעבר לשוק פתוח ותחרותי. המשמעות היא ריבוי חיבורים למערכות התשלומים, שינוי בדפוסי התחרות והפחתת התלות בבנקים כגורם מתווך. לנוכח זאת, שינוי זה אף עשוי להצדיק היערכות מוקדמת כבר כעת, הכוללת בחינה של היבטים רגולטוריים, אסטרטגיים וטכנולוגיים – לרבות חיזוק תשתיות, בחינת מודלים עסקיים חדשים וניהול סיכונים. במקביל, גופים המבקשים להיכנס לשוק, נדרשים למיפוי מדויק של הליכי האישור לקבלת קוד זיהוי והחיבור למערכות התשלומים, בניית תשתית תפעולית עצמאית וגיבוש הצעת ערך לשוק המקומי. היערכות מוקדמת בשלב זה עשויה לאפשר לשחקנים קיימים וחדשים כאחד למנף את השינוי הצפוי ולמפות הזדמנויות עסקיות, לצמצם סיכונים ולהשתלב בצורה יעילה במבנה השוק המתהווה לקראת פרסום לוחות הזמנים ליישום במהלך השנה הקרובה.

***

עו"ד אפרת כהן, שותפה בכירה במחלקת רגולציה במשרד.

מחלקת הרגולציה במשרדנו, נמנית עם המובילות בתחום הרגולציה הפיננסית בישראל. צוות המחלקה מספק ייעוץ מקיף במגוון תחומי רגולציה המשיקים לפעילות העסקית של לקוחותינו. אנו מלווים תאגידים מקומיים ובינלאומיים, קרנות השקעה, גופים פיננסיים, חברות טכנולוגיה, חברות תעשייה ועוד, בהתמודדות עם רגולציה משתנה ומורכבת.