בית · עדכוני לקוחות · ליטיגציה
על מנת לוודא שההסדר המוסכם הוא הולם ולא כולל ויתור על זכויות קוגנטיות של הרוכש לפי החוק, יש לקחת בחשבון מספר עקרונות, כגון האם ההסכם משקף הערכה סבירה של הסיכונים הקיימים במחלוקות בין הצדדים.
בית משפט העליון קבע, כי ייעוץ משפטי שניתן לדירקטורים בוועדת ביקורת ובוועדה בלתי תלויה, לא מוגן בחיסיון עורך דין-לקוח וכי החברה (ובהתאמה, הנאמן שנכנס בנעליה) הם בעלי החיסיון ותוצריו. לפיכך, נאמן, שמונה בעקבות קריסתה של החברה, רשאי לקבל לידיו מסמכים ותכתובות שהוחלפו בין דירקטור בין עורכי הדין של החברה.
על פי ועדת הערר המחוזית, על ועדות הבנייה להעדיף ראיה תכנונית רוחבית בבואן לאשר תכניות בנייה, ורק במקרים חריגים לסטות מעמדת הדרג המקצועי.
כולם מכירים את סימן המסחר הידוע של אדידס – שלושה פסים ישרים מקבילים – גם מעצב האופנה האמריקאי תום בראון. למרות זאת, בראון החל להשתמש בסימן של ארבעה פסים מקבילים בעיצוביו, וב-2021 נתבע על ידי אדידס על הפרת זכויות קניינה הרוחני. בחודש האחרון קבע חבר מושבעים במנהטן כי תום בראון לא ביצע הפרה שכזו, וכי אדידס תצטרך להסתפק בבעלות על שלושה פסים בלבד.
פסק דין חדש של בית המשפט העליון מבטל פסיקה של המחוזי ואגב כך מחיל על מוכרי דירה "על הנייר" אחריות וחבות מוגברות לגילוי מידע.
רשות ניירות ערך מבקשת להרחיב את סמכויותיה. במידה והצעתה תתקבל יהיו לכך השלכות נרחבות, כאשר לרשות תהיה סמכות לחקור עבירות בעולמות המרמה, השוחד, איסור הלבנת הון ומטבעות קריפטו (שלעמדת הרשות מהווים ניירות ערך).
בית המשפט קבע לאחרונה כי הפרט זכאי להגיש תובענה ייצוגית בגין נזק הנגרם לו ממפגעים סביבתיים ובפרט מזיהום אוויר, שכן תובענות ייצוגיות סביבתיות מהוות אמצעי אפקטיבי במלחמה בעבירות הנוגעות לאיכות הסביבה (וזאת יחד עם אמצעים מנהליים ואכיפה אזרחית).
לפסיקה החדשה השלכות משמעותיות, שכן בשאלת ההמצאה כרוכה גם שאלת כינון הסמכות הבינלאומית של בית המשפט הישראלי לדון בהליך.
פסק הדין המשמעותי מגביר את יכולתם של בעלי עסקים קטנים לתבוע תאגידי ענק, בהתאמה למטרות דיני הגנת הצרכן.
בית המשפט העליון הפך את החלטת המחוזי וקבע כי זה טעה כשייחס בינלאומיות לסימן המסחר הישראלי "שוופס" ושייך אותו למערכת גלובאלית.
החשיבות של מיזמי פינוי בינוי לפתרון מצוקת הנדל"ן מייצרת חקיקה חדשה, הבאה להסדיר סוגיות של דיירים סחטנים, של הגדרת הרוב ושל פעולה באזורים בהם הבניה היא צמודת קרקע.
בסוף חודש מרץ פרסם משרד המשפטים תיקון לחוק איסור הלבנת הון. התיקון המוצע מבקש להעניק לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור סמכות פיקוח מקבילה לזו של רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון בנוגע לנותני שירותים פיננסים (נש"פים) בהיבטי איסור הלבנת הון ומימון טרור.
בית משפט השלום בבת ים נדרש לאחרונה לשאלה האם תיאור של מוצר באתר אינטרנט מוגן בזכויות יוצרים, וקבע, שטקסט שיווקי מהווה יצירה מוגנת, גם אם הוא מהווה תיאור של מוצר, על פרטיו הטכניים.
אחרי שהתביעה נגדם סולקה בעבר על הסף, בפסיקה חדשה הפך בית המשפט העליון את ההחלטה והתיר ניהול תביעה מצד מפרקי חברה שקרסה כנגד נושאי המשרה, הדירקטורים ורואי החשבון המבקרים של החברה, בטענה להעדר פיקוח שהוביל לקריסה. משמעות הפסיקה החדשה היא כי "כלל שיקול הדעת העסקי" לא יפורש עוד ככזה שנותן הגנה אוטומטית למנהלים, ואלה ייאלצו לנהל הליכים משפטיים ממושכים, על מנת להוכיח את זכאותם להגנה משפטית.
בית המשפט העליון, בהרכב מורחב של תשעה שופטים, קבע סט כללים הנוגעים לסדרי דין ולשיקול הדעת השיפוטי בכל הקשור למתן צווי חיפוש במחשבים ובמכשירים סלולאריים במסגרת הליך חקירה.
הליכים ייצוגיים רבים מסתיימים על דרך הפשרה. הסדר הפשרה נועד, בין היתר, על מנת לאפשר סיום יעיל והוגן של ההליך, באופן שגם מקנה ודאות לכל הצדדים ולמעשה "קונה סיכון" עבור כל הגורמים המעורבים: עבור התובע הייצוגי ובא-כוחו, עבור הקבוצה המיוצגת ועבור הנתבעים. אישור הסדר הפשרה על-ידי בית המשפט מגבש "מעשה בית דין" המבטיח כי לא ניתן יהיה לשוב ולהעלות טענות בעניין מושא הסדר הפשרה.
בפסק דין שניתן בימים האחרונים פסק בית המשפט המחוזי כי בניגוד לעמדת רשות המסים, עמותת קרן עזריאלי, המחזיקה כ-5.69% ממניותיה של קבוצת עזריאלי בע"מ, תהא פטורה מתשלום עשרות מיליוני שקלים של מיסים על הדיבידנדים המתקבלים אצלה מדי שנה כתוצאה מהחזקתה במניות החברה הציבורית – מניות אשר הועברו לקרן בתרומה ממר דוד עזריאלי ז"ל לפני פטירתו.
בשבועות האחרונים הוגשו עשרות בקשות לאישור תובענות ייצוגיות כנגד חברות ציבוריות ותאגידים מדווחים, מן הידועים והמובילים במשק. הבקשות לאישור התובענות הייצוגיות דומות זו לזו במהותן (פרט לזהות הגורם הנתבע), וברובן הוגשו על-ידי אותו תובע-מבקש, ובאמצעות אותם עורכי דין.
החלטה תקדימית חשובה של בית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו מרחיבה את זהותו של ה'מורשה לעסקים' – אותו גורם אשר ניתן למסור לידיו את כתב התביעה ובכך להחיל על הנתבע הזר את סמכות בית המשפט בישראל. סוגיית סמכות השיפוט מתעוררת לא פעם כאשר בעלי הדין מגיעים ממדינות שונות עם שיטות משפט שונות. לרוב, ההכרעה איזה בית משפט ידון במחלוקת נגזרת משאלת תוקף המצאת כתב התביעה לנתבע הזר.
