אסדרת אנליזות זרות על חברות ישראליות: מתי יחול חוק הייעוץ?

סגל רשות ניירות ערך פרסם לאחרונה מענה לפנייה מקדמית המבהיר את גבולות הגזרה של חוק הייעוץ הישראלי לפעילות מחקר ואנליזה המבוצעת מחוץ לישראל. בעמדה זו, הרשות חוזרת ומאששת את עקרון התחולה הטריטוריאלית וקובעת כי בנסיבות מסוימות, פעילות של גוף זר המספק אנליזה ממומנת על חברות הנסחרות בבורסה בתל אביב לא תהיה כפופה להסדרת חוק הייעוץ.

אנליזות כייעוץ השקעות

הפנייה לרשות עסקה בחברת מחקר אמריקאית שביקשה לספק כיסוי אנליטי לחברות ציבוריות בישראל תמורת תשלום קבוע מהחברות המסוקרות. ככלל, דוחות אנליזה מהווים הבעת עמדה והמלצה לגבי כדאיות ההשקעה בניירות ערך ולכן מהווים "ייעוץ השקעות" כהגדרתו בחוק.

חוק הייעוץ קובע ככלל (למעט חריגים) כי עיסוק בייעוץ השקעות מחייב רישיון. בנוסף, קובע החוק כי בעל רישיון יקבל שכר והחזר הוצאות מלקוחותיו בלבד, כך שעל פי הדין הישראלי, קבלת תמורה מחברה מסוקרת אינה מותרת ככלל. החריג מאפשר קבלת תמורה עבור עבודת אנליזה, ובלבד שתתבצע בהתאם לתנאים המחמירים שהרשות קבעה, שנועדו להבטיח אובייקטיביות ולמנוע הטיות בדוחות.

עקרון התחולה הטריטוריאלית

בעמדתה הנוכחית, הרשות חוזרת על עמדותיה ומאששת פעם נוספת את "הנחת העבודה" לגבי התחולה הטריטוריאלית של חוק הייעוץ. לפי עקרון זה, חוק הייעוץ חל על פעילות המתבצעת בישראל, ובמיוחד כאשר היא מופנית באופן אקטיבי ללקוחות ישראלים (למשל באמצעות שימוש בשפה העברית או באמצעות שידול לקוחות מקומיים).

הרשות קבעה כי כאשר כתיבת האנליזות והפצתן מבוצעות באופן בלעדי מחוץ לישראל, על ידי אנליסטים זרים ובשפה זרה, הזיקה לישראל פוחתת משמעותית. המשמעות היא שבנסיבות אלו, הפעילות אינה נתונה להסדרת חוק הייעוץ הישראלי, אלא כפופה לדין הזר במדינת המקור. הרשות מכירה בכך שפעילות כזו עשויה לתרום לפיתוח המסחר בבורסה המקומית על ידי חשיפת חברות ישראליות למשקיעים זרים.

התנאים לקביעה כי חוק הייעוץ אינו חל

כדי שהפעילות לא תיחשב ככזו המופנית לישראל ולפיכך לא תהיה כפופה להסדרת חוק הייעוץ, קבעה הרשות מספר תנאים מצטברים:

• איסור הפצה ושידול בישראל: פרסום האנליזות יתבצע בחו"ל בלבד, תוך הימנעות מהפצה אקטיבית בישראל או שידול לקוחות ישראלים.
• שפה זרה בלבד: חל איסור על כתיבה או תרגום של האנליזות לשפה העברית.
• חובת הבהרה: על הגוף הזר להבהיר בכל התקשרות כי הדוחות אינם מיועדים להפצה לציבור המשקיעים בישראל, ולהקפיד על גילוי נאות לגבי התמורה המתקבלת מהחברה המסוקרת.
• מנגנוני בקרה: הגוף נדרש לבצע ניטור תקופתי לוודא שהאנליזות אכן אינן זולגות באופן אקטיבי למשקיעים בישראל.

העמדה הנוכחית מעניקה ודאות לחברות ציבוריות המעוניינות להרחיב את מעגל המשקיעים הזרים שלהן ולעודד נזילות במניה. היא מאפשרת להן להסתייע בשירותי אנליזה מגופי מחקר בינלאומיים, מבלי מבלי לחשוש להחלת חוק הייעוץ הישראלי.

עם זאת, חשוב לזכור כי חוק הייעוץ נשאר בתוקף כלפי כל פעילות המיועדת ללקוח הישראלי. חריגה מהתנאים שקבעה הרשות, כגון תרגום האנליזה לעברית או הפצתה בפלטפורמות מידע ישראליות, עלולה להקים תחולה לחוק הייעוץ ולחשוף את הצדדים לסנקציות.

***

עו"ד אנדרי ינאי הינו שותף במחלקת הרגולציה במשרד.

עו"ד אביחי טל הינו עורך דין במחלקת הרגולציה במשרד.

מחלקת הרגולציה במשרדנו, נמנית עם המובילות בתחום הרגולציה הפיננסית בישראל. צוות המחלקה מספק ייעוץ מקיף במגוון תחומי רגולציה המשיקים לפעילות העסקית של לקוחותינו. אנו מלווים תאגידים מקומיים ובינלאומיים, קרנות השקעה, גופים פיננסיים, חברות טכנולוגיה, חברות תעשייה ועוד, בהתמודדות עם רגולציה משתנה ומורכבת.