העליון מצמצם את האפשרות לתבוע מונופולים בגין מחיר גבוה בלתי הוגן

ביולי 2022, בפסק דין בתובענה ייצוגית נגד החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בגין תמחור בקבוקי קוקה קולה, הכריע בית המשפט העליון לראשונה שאסור למונופול לקבוע מחיר מופרז בלתי הוגן. עם קבלת ההכרעה, נדמה היה שעידן חדש של תובענות ייצוגיות עומד להפתח, וכי המערכה על יוקר המחייה עוברת לבתי המשפט.

אולם, פסק הדין שנתן בית המשפט העליון לאחרונה, בקשר עם תובענה ייצוגית שהוגשה כנגד תנובה בעניין תמחור מופרז ובלתי הוגן של גבינת קוטג', מלמד על כך שלמרות התהודה לה זכה פסק הדין בעניין קוקה קולה, בתי המשפט לא יקבלו תובענות כאלה, אלא במקרים חריגים ביותר.

תמחור מופרז – תקציר הפרקים הקודמים

בפסק הדין בעניין קוקה קולה הכריע בית המשפט העליון במחלוקת רבת שנים וקבע לראשונה כי חוק התחרות הישראלי אוסר על מונופול לקבוע מחיר מופרז בלתי הוגן. בית המשפט קבע מבחן דו שלבי להחלת עילת התמחור המופרז: בשלב הראשון יש להוכיח כי המונופול קבע מחיר גבוה במיוחד, העולה באופן ניכר על המחיר שהיה נקבע בתנאי תחרות. אם יצליח התובע להוכיח כי מדובר במחיר מופרז, יתחיל השלב השני, שבו יצטרך המונופול להוכיח כי המחיר הוגן, על אף היותו מופרז.

עניין תנובה – בלימת עילת התמחור המופרז

בעניין תנובה נקט בית המשפט העליון גישה מצמצמת מאוד כלפי עילת התמחור המופרז, והדגיש שיש להחילה רק במקרים קיצוניים ומובהקים של ניצול צרכני. בית המשפט העליון יצא מנקודת הנחה שתנובה הייתה מונופול בקוטג' בתקופה הרלוונטית לתובענה הייצוגית, ותנובה עצמה לא טענה אחרת. עם זאת, בית המשפט העליון קבע כי התובע הייצוגי לא הוכיח את יסודותיה המצטברים של עילת התמחור המופרז.

השלב הראשון

בית המשפט העליון פסק כי התובע לא הוכיח שהמחיר שקבעה תנובה אכן היה מופרז, כיוון שלא הוכח שהמחיר גבוה באופן משמעותי מזה שהיה נקבע בתנאי תחרות. בית המשפט העליון קבע כי בית המשפט המחוזי הסתמך על תשתית עובדתית חסרה, וכי שגה באופן שבו יישם את מבחני העזר המקובלים בעולם להחלת עילת התמחור המופרז (ובפרט, מבחן עלויות הייצור ומבחן ההשוואה).

השלב השני

בית המשפט העליון בחר להתייחס גם לשלב השני לטובת ההכרעה העקרונית.  על פי העליון, בית המשפט המחוזי טעה שקבע שמכיוון שלתנובה יש כוח שוק משמעותי, המחיר המופרז (לשיטת בית המשפט המחוזי) שהיא קבעה היה בהכרח גם בלתי הוגן. בית המשפט העליון מנה שיקולים מרכזיים לבחינת הוגנות המחיר, שביניהם:

1. האם בעל המונופולין קרוב לשליטה מוחלטת בשוק באופן עקבי ולאורך זמן?
2. האם קיימת לצרכנים אלטרנטיבה לרכישת המוצר הרלוונטי, ומהן הסיבות שבגינן מעדיפים הצרכנים לרכוש את המוצר דווקא מבעל המונופולין (כגון טעם אישית, רגישות בריאותית וכיו"ב)?
3. מהי מידת החיוניות של המוצר מבחינת הצרכנים?
4. מהו משך התקופה שבמהלכה נקבע מחיר מופרז?
5. האם קיים רגולטור ייעודי (כגון משרד הבריאות, משרד התקשורת וכיו"ב) שיכול לפקח על המחיר באופן אפקטיבי יותר מאשר רשות התחרות או בית המשפט?

תמחור מופרז – מה הלאה?

אומנם, בעניין תנובה בית המשפט העליון לא חזר בו מההכרה בקיומה של עילת התמחור המופרז בדין הישראלי. ואולם, בית המשפט העליון פירש את העילה בצורה מצמצמת ומרוסנת ביותר, באופן שמגביל מאוד את האפשרות לתבוע בגין העילה. יתרה מכך, בית המשפט העליון נשען על מספר הנחות יסוד שמצמצמות כשלעצמן עוד יותר את גדרי העילה:

1. הפרש במחיר בתקופות שונות אינו בהכרח מעיד על כך שהמחיר באחת התקופות היה מופרז. בעל המונופולין יוכל לטעון שההפרש נובע משיקולי תדמית ומוניטין, גם מבלי להוכיח שעלויות הייצור השתנו.
2. קיימת הצדקה להחיל את עילת התמחור המופרז ביחס למוצרים חיוניים בלבד (כגון תרופות, גז, תשתיות וכו'). יתרה מכך, אם מדובר במוצר חיוני, יש להחיל את העילה רק במקרים שבהם העדפת הצרכנים למוצרי המונופול אינה נובעת מטעמם האישי אלא מגורם "אובייקטיבי" (כגון רגישות בריאותית לרכיב של תרופה).
3. לנוכח הקשיים הטמונים בשימוש בעילת התמחור המופרז בתובענות ייצוגיות, ראוי שהיא תיאכף ככלל על ידי רשות התחרות ולא על ידי בית המשפט, פן ייקלע בית המשפט לעמדת "מאסדר העל של המחירים בכלכלה הישראלית".

בית המשפט העליון צמצם באופן משמעותי את האפשרות לתבוע מונופולים בתביעות פרטיות וייצוגיות בגין תמחור מופרז. אומנם, בית המשפט העליון מצביע על רשות התחרות כגורם מתאים יותר לאכוף את עילת התמחור המופרז מאשר בתי המשפט, אך ידוע שרשות התחרות עצמה נוקטת במדיניות מרוסנת מאוד באכיפה של עילה זו. אין כל סיבה להניח שהרשות תאמץ מדיניות אכיפה מרחיבה יותר בעקבות פסק דינו של בית המשפט העליון, ואף יש יסוד סביר להניח את ההיפך. מכאן שבפועל, פסיקת בית המשפט העליון בעניין תנובה סותמת כמעט לחלוטין את הפתח שנדמה היה שנפתח בעניין קוקה קולה.

***

מחלקת תחרות והגבלים עסקיים בברנע ג'פה לנדה תשמח לעמוד לשירותכם בכל שאלה בענייני מונופולים, חוק המזון וסוגיות נוספות.

עו"ד אירית ברנע היא שותפה במחלקה.