כתב אישום תקדימי בגין ניסיון לתיאום מחירים באמצעות ראיונות בתקשורת ובגין הפרת חוק המזון
ביום 19.2.2025 הגישה רשות התחרות כתב אישום כנגד רשתות קמעונאות מובילות ובהן ויקטורי ויוחננוף, וכנגד נושאי משרה בכירים בהן. מדובר בכתב אישום תקדימי, שכן לצד אישומים בגין תיאומי מחירים “רגילים” בין מתחרים, לראשונה הוגש כתב אישום (כנגד רשת ויקטורי, ובעליה ומנכ”לה איל רביד) בגין ניסיון לעשיית הסדר כובל באמצעות התבטאויות פומביות בנוגע לעליות מחירים צפויות, ולראשונה אף הוגש כתב אישום בגין הפרות חוק המזון – הפרות שהובילו עד היום לעונשים מינהליים בלבד.
האישומים שבכתב האישום
כתב האישום, הכולל שבעה אישומים, הוגש כנגד רשת המזון ויקטורי וכנגד איל רביד, בעל השליטה ברשת ומנכ”לה, כנגד רשת יוחננוף וכנגד איתן יוחננוף, בעל השליטה ברשת ומנכ”לה וכן כנגד אלעד חרזי, המשנה למנכ”ל יוחננוף, וכן כנגד רשת סופר ברקת וכנגד אפרים תשובה, מנכ”ל הרשת.
את האישומים הכלולים בכתב האישום ניתן לחלק לארבעה מקטעים.
- המקטע הראשון כולל אישום תקדימי כנגד ויקטורי ואיל רביד, המייחס להם ניסיון לעשיית הסדר כובל עם קמעונאים וספקים. זאת, באמצעות סדרה של התבטאויות פומביות של איל רביד בראיונות בתקשורת וברשתות החברתיות, שבהן צפה עליות מחירים ברשתות המזון. לעתים אף ציין רביד גם את גובה ההעלאה הצפויה, או את שיעורה הרצוי. לשיטת הרשות, בהתבטאויות אלה העביר רביד מסר לספקים ולקמעונאים בדבר רצונו בהעלאת מחירים, במטרה לשכלל הסדר כובל להעלאת מחירים בין ויקטורי לבין ספקים וקמעונאים אחרים.
- המקטע השני, תקדימי גם הוא, עניינו בעבירות על חוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם, תשע”ד-2014 (“חוק המזון“). בין היתר אוסר חוק המזון על קמעונאי להתערב אצל ספק במחיר שבו ימכור קמעונאי אחר מוצרים אלה לצרכנים. על פי כתב האישום, בשלושה מקרים שונים התערב רביד – מול הספקים ד”ר פישר, שסטוביץ’ ובית השיטה – במחיר שבו ימכרו את מוצריהם לרשתות יוחננוף ורמי לוי, או במחירים שבהם מוכרות רשתות אלה את המוצרים לצרכן.
- חלק זה כולל אישומים בהסדרים כובלים בין ויקטורי ליוחננוף, ובין ויקטורי לסופר ברקת. אישום אחד נוגע להסדר בין הרשתות ויקטורי ויוחננוף, שתיאמו ביניהן שלא לערוך מבצעי מכירות נוספים מלבד אלה שכבר החליטו עליהם ממילא. האישום השני נוגע להסדר בין ויקטורי לסופר ברקת, שלפיו יעלו מחירים של כלים חד-פעמיים בתגובה להעלאת המס המוטל על כלים אלה.
- המקטע הרביעי כולל אישומים כנגד נושאי המשרה בחברות הנאשמות בגין הפרת החובה המוטלת עליהם בחוק התחרות לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה על החוק בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו.
המשמעויות הנובעות מכתב האישום
מעבר לתהודה הציבורית הנודעת להגשת כתבי אישום כנגד רשתות קמעונאיות מובילות ומוכרות בגין תיאומי מהלכים עסקיים שנועדו, לפי הטענה, לפגוע בציבור, מדובר בכתב אישום תקדימי, המאותת על החמרה במדיניות האכיפה הפלילית של רשות התחרות הן במישור הפרת חוק התחרות, והן במישור הפרת חוק המזון.
ראשית, כתב האישום כולל כאמור, לראשונה, אישום בניסיון לעריכת הסדר כובל באמצעות התבטאויות פומביות.
בשנים האחרונות גילתה רשות התחרות את דעתה מספר פעמים, כי בכוונתה לנקוט בצעדי אכיפה פליליים לא רק בשל תיאומים “קלאסיים” בין מתחרים, אלא אף בשל ניסיונות של מתחרים לתאם מהלכים עסקיים עם מתחריהם, באמצעות כלי התקשורת (ובמקרה של חברות ציבוריות – אף באמצעות דיווחים המבוצעים מכוח דיני ניירות ערך). בטווח זמן של פחות משנה – בשנים 2023 ו- 2024 – ערכה רשות התחרות שלושה שימועים לפני הגשת כתב אישום בגין חשד לניסיון להסדר כובל באמצעות התבטאויות פומביות – נגד שטראוס ובכירים בה לשעבר (התבטאויות בכלי התקשורת ובדו”ח כספי); ויליפוד ובעל השליטה בה, שהוא גם המנכ”ל (ראיונות בתקשורת) וויקטורי ואיל רביד (התבטאויות בתקשורת). וכעת הוגש כתב האישום הראשון בעילה זו, כנגד ויקטורי ואיל רביד.
בכך מבהירה הרשות כי לא תתיר חילופי מידע אסורים בין מתחרים העלולים לפגוע בתחרות, בכל מדיה שהיא, וכי תאכוף איסור זה בכתבי אישום פליליים.
בנוסף, זהו המקרה הראשון שבו נוקטת הרשות באמצעי אכיפה פליליים בגין הפרות של חוק המזון. עד עתה נאכפו הפרות של חוק זה באמצעים מינהליים, שכללו הטלת קנסות כספיים. בשנה האחרונה בלבד הגיעה הרשות להסכמות עם ספקים על תשלומים לאוצר המדינה בשל הפרות של חוק המזון, בסכומים המסתכמים בעשרות מיליוני שקלים.
כאן, לראשונה, חשופים מפרים של חוק המזון לעונשי מאסר של עד שלוש שנים. אמנם, הדעת נותנת כי הרשות בחרה באמצעי האכיפה הדרסטי ביותר דווקא במקרה זה, שבו התקיימה – לפי כתב האישום – שיטה של הפרות של חוק המזון שנועדה להביא להעלאת מחירים (וזאת בצד הפרות של חוק התחרות שנועדו לאותה מטרה, על ידי אותו גורם). אולם אין ספק כי הרשות ביקשה לאותת לשחקנים השונים בתחום המזון – בין אם מדובר בקמעונאים ובין אם מדובר בספקים – כי תאכוף בעוצמה רבה, גם באמצעים פליליים, את הוראות חוק המזון. בכך מודיעה הרשות קבל עם ועדה על שינוי במדיניות האכיפה שלה בנוגע להפרות של חוק זה.
השלכות ההחלטה להגיש את כתב האישום
כתב האישום, על ההיבטים התקדימיים שבו, מחייב בחינה מחודשת – על-ידי תאגידים ונושאי משרה – של רמת החשיפה הנובעת מחוק התחרות ומחוק המזון, והטמעת דרכי התנהגות התואמות חשיפה ברמה זו.
בנוגע לחוק התחרות, מבהיר כתב האישום כי יש להטמיע סיכון פלילי להפרת החוק גם כתוצאה מהתבטאויות פומביות, שלעתים קרובות נעשות באופן לא מתוכנן ואף ספונטני, ובלא ייעוץ מקדים. על תאגידים ונציגיהם להפנים כי על מנת להפחית סיכונים להפרת החוק עליהם לבחון מבעוד מועד את תוכן התבטאויותיהם, ולעתים את הפורום שבו בחרו או נקראו להתבטא. יש עוד להביא בחשבון, כי לנוכח האחריות המוטלת בחוק התחרות על מנהלים בתאגיד שלא מילאו את חובת הפיקוח גם אם לא היו מעורבים בהפרה עצמה, יש “למתוח” את מוטת הפיקוח ולהחילה גם על פעולות נציגי התאגיד ועל התבטאויותיהם במדיות השונות.
בנוגע לחוק המזון מדובר ב”קפיצת מדרגה” דרמטית הן עבור התאגידים הרלוונטיים והן עבור נושאי משרה בהם. כעת יש לקחת בחשבון, ביתר שאת, חשיפה פלילית הנובעת מהפרה של הוראות חוק המזון – חשיפה המגלמת בחובה את ה”ויה דולורוזה” הכרוכה בחקירות פליליות ובשימוע, ובעיקר סיכון לעונשי מאסר ולקנסות משמעותיים. חשיפה זו מחייבת הטמעה משמעותית יותר של הוראות חוק המזון ב- DNA של התאגידים הרלוונטיים, לרבות בתוכניות האכיפה הפנימית של תאגידים אלה.
***
מחלקת התחרות וההגבלים העסקיים בברנע ג’פה לנדה עומדת לרשותכם בכל שאלה הנוגעת להוראות חוק התחרות או להוראות חוק המזון.
עו”ד גל רוזנט הוא ראש מחלקת התחרות וההגבלים העסקיים בברנע ג’פה לנדה.