© כל הזכויות שמורות לברנע ג'פה לנדה משרד עורכי דין

חיפוש לפי תחום

כל העדכונים /  רגולציה

6 ביוני, 2017

כנס בשיתוף ה-ACC בנושא פרטיות

משרדנו מקיים היום כנס בשיתוף Association of Corporate Counsel (ACC) בנושא פרטיות. במהלך הכנס יתקיימו מספר הרצאות ביניהן: התקנות חדשות של האיחוד האירופי בדבר הגנה על פרטיות ומידע ; זכות לפרטיות פיננסית בישראל והתקנות החדשות שפורסמו לאחרונה, המחייבות אבטחה של מאגרי מידע. לאור הביקוש הנוסף, משרדנו יקיים כנס נוסף ב-11/06.

29 במאי, 2017

הרגולטורים גילו את התאווה להימורים

ראיון לדה מרקר עם משרדנו, בעקבות המגמה המסתמנת בעולם של הידוק הרגולציה על חברות הימורי אונליין.

24 במאי, 2017

תובענה ייצוגית נגד חברה ישראלית המציעה ני"ע בחו"ל – לא בארץ

חברות המאוגדות בישראל, מחפשות לא פעם אחר השקעות בחו"ל. ברוב המקרים, ההשקעות מתבצעות דרך הצעות לציבור בבורסות בינלאומיות. ניירות הערך המונפקים על-ידי חברות ישראליות נסחרים ב-NASDAQ, בבורסה בלונדון ובמגוון של בורסות במדינות אחרות, כולל באוסטרליה. הנפקות כאלה, אשר הנן בעלות היגיון רב מבחינה עסקית, מעלות גם סוגיות משפטיות, חלקן מעניינות וחלקן מורכבות למדי.

10 במאי, 2017

הרגולטור נכנס לקזינו

ראיון לדה מרקר בעקבות המגמה המסתמנת של הידוק הרגולציה על חברות הימורי האונליין ובו אמרנו בין היתר כי "הרגולציה בתחום באה בצורה של הסדרת השוק והטלת דמי רישיונות, מסי הימורים ומס חברות. צורה אחרת של רגולציה היא אכיפת איסור על פעילות אונליין, הטלת קנסות והגשת כתבי אישום".

30 באפריל, 2017

כל מה שצריך לדעת לקראת התקשרות בהסכם הפצה

רבות מהחברות הישראליות, המבקשות לפעול בחול, נעזרות במפיצים מקומיים לקידום מוצריהן בשוק החדש. מערכת היחסים בין אותן חברות למפיצים כרוכה לעיתים בסיכונים משמעותיים. ניתן לצמצם, מבעוד מועד, סיכונים אלה באמצעות הגדרה נכונה של מספר סוגיות מרכזיות ועיגון שלהן בהסכם הפצה. להלן מספר סוגיות מרכזיות להן ראוי להתייחס בעת גיבוש מערכת יחסים עם מפיץ, וההדגשים המרכזיים שיש לתת לכל אחת בהן.  

6 באפריל, 2017

ביטול חובת הגשת דוחות רבעוניים לתאגידים קטנים

בחודש מרץ 2017 פורסם תיקון לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים), , לפיו, "תאגידים קטנים" מדווחים שהציבור אינו מחזיק תעודות התחייבות שהונפקו על ידיהם, יוכלו לפרסם דוחות כספיים על בסיס חצי שנתי. לעניין זה תשמש הגדרת "תאגיד קטן" הקבועה בתקנות האמורות.

29 במרץ, 2017

ברנע ייצג את קרן ההשקעות ויולה פרייבט אקוויטי בהשקעה בחברת סימיליאר-ווב

ברנע ייצג את קרן ההשקעות ויולה פרייבט אקוויטי בהשקעה בסך של כ-50 מיליון דולר בחברת סימיליאר-ווב, הפועלת בשוק הדיגיטלי והמספקת אינפורמציה לאתרים ויישומים.

29 במרץ, 2017

תקנות אבטחת מידע חדשות המכילות חובות חדשות על מנהלי מאגר מידע

וועדת חוק חוקה ומשפט אישרה לאחרונה את תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע"ז - 2017, שבהן נקבעו נורמות חדשות ומקיפות לפעילותם של מי שמנהלים או מחזיקים במאגרי מידע בכל הנוגע לנהלי אבטחת מידע. למעשה, התקנות נוגעות לגופים רבים במשק הישראלי, בין אם מדובר בעסקים קטנים המנהלים מידע על לקוחותיהם ובין אם מדובר בתאגידי ענק.

8 במרץ, 2017

רשם מאגרי המידע מחיל זכות עיון על מידע דיגיטלי

במסגרת הנחיה חדשה שפרסם לאחרונה רשם מאגרי המידע ברשות למשפט טכנולוגיה ומידע, גופים כגון ספקי שירותים אשר שומרים הקלטות משיחות טלפון או תכתובות צ'ט עם לקוחותיהם, יאלצו לאפשר ללקוחותיהם (נושאי המידע) לעיין גם במידע מסוג זה, על פי זכות העיון הקבועה בחוק הגנת הפרטיות והתקנות שהותקנו מכוחו.

15 בינואר, 2017

ברנע יחד עם ארגון היועצים המשפטיים בתאגידים ה-ACC יקיימו ב-17/01 כנס בנושא חוקי הגנת הפרטיות

ברנע יחד עם ה-ACC יארחו ב-17/01 כנס בנושא חוקי הגנת הפרטיות המשפיעים על עובדים במקומות עבודה. מטעמנו נקיים הרצאה על חוק הגנת הפרטיות בישראל.

25 בדצמבר, 2016

פורסם חוק השירותים הפיננסים המטיל חובת רישוי על העוסקים במתן אשראי או מתן שירותים בנכס פיננסי

חוק השירותים הפיננסיים מטיל חובת רישוי על העוסקים בשירותים פיננסים - מתן אשראי או מתן שירותים בנכס פיננסי. אחד החידושים העיקריים בחוק הוא הכפפתם, לראשונה, של נותני שירותים פיננסיים לפיקוחו של רגולטור פיננסי חדש אשר יסדיר את ענף נותני שירותי המטבע, ואת ענף האשראי החוץ מוסדי.

21 בדצמבר, 2016

גם תאגידים זרים אינם חסינים - עריכת הסדר כובל עלולה להוביל לסנקציות פליליות

הסדר כובל, שהתגבש בין תאגיד ישראלי ותאגיד זר, שתוצאתו פגיעה משמעותית בתחרות בשוק הישראלי, כפוף לחוק ההגבלים העסקיים הישראלי.

7 בנובמבר, 2016

לעשות עסקים בישראל: מדינה ידידותית להשקעות

חברות, מדינות ומשקיעים פרטיים רואים את מדינת ישראל כיעד משתלם ונחשק לפעילות עסקית, ולא במקרה.   מעמדה של ישראל כמובילה עולמית  בתחומי הטכנולוגיה והחדשנות הפכה אותה גם באופן טבעי למדינה ידידותית להשקעות עסקיות, במגוון תחומים.

13 באוקטובר, 2016

האקתון לחדשנות עירונית ירוקה

עו"ד אסף שלו ישמש כמנטור וילווה את הקבוצות המשתתפות בהאקתון של עיריית הרצליה בנושא מוביליות ותחבורה עירונית המתקיים ב-27 באוקטובר בשיתוף האיחוד האירופי.

13 בספטמבר, 2016

איך יציאתה של בריטניה מהאיחוד עשויה להשפיע על חוקי הסביבה והאנרגיה בה

לפרישת בריטניה מהאיחוד האירופי לא רק השלכות כלכליות, אלא גם השלכות בתחום הסביבה. עד היום ובמסגרת פעילות האיחוד האירופי, למדינות האיחוד הייתה מדיניות סביבתית אחידה שהוגדרה ויושמה החל משנת 1992. אולם, תוצאות משאל העם בממלכה המאוחדת לגבי יציאתה של בריטניה מהאיחוד, עלולות להשפיע על הדרך שבה בריטניה תפעל בנוגע למבנה הרגולטורי והמשפטי שלה בתחומי האנרגיה ואיכות הסביבה, וכך להשפיע לא רק על בריטניה עצמה, אלא גם על השווקים האירופאיים והעולמיים.

16 ביוני, 2016

אקרובטיקה משפטית "בשבחו של מבחן התוחלת" הערות וביקורת

מאמרו של ד"ר צבי גבאי, ראש מחלקת שוק ההון במשרדנו - אקרובטיקה משפטית "בשבחו של מבחן התוחלת" הערות וביקורת - הוזכר בפסיקתו של בית המשפט העליון בימים האחרונים, בעת שדן בשאלה מהי הידיעה הנדרשת לשם הקמת חובת דיווח בחברה.   מאמרו של ד"ר צבי גבאי סקר באופן ביקורתי את הלכת אפריקה ישראל שהתקבלה במחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב. בהלכה זו נקבע כי המבחן הרלוונטי לצורך הכרעה בשאלה האם המידע לפנינו נכנס להגדרת "מידע פנים" – הוא "מבחן התוחלת".   "מבחן התוחלת", בו נעשה שימוש על-ידי שופטי המחלקה הכלכלית קובע כי בכדי לקבוע אם אירוע מסוים בחייו של התאגיד הוא מהותי, יש לשקלל את ההסתברות לקרות האירוע עם השפעתו הצפויה על התאגיד (מעין "מקבילית כוחות"). כלומר, ככל שעוצמתו של האירוע הצפוי גבוהה יותר עבור התאגיד ועסקיו, כך יהיה המידע עליו מהותי, גם אם ההסתברות להתרחשות האירוע היא נמוכה, ולהיפך.   במאמרו, בחר ד"ר צבי גבאי להאיר את בעיית "עודף הרגולציה" המתרחשת בשוק, ואת הצורך לצייד את שוק ההון בכלים פרקטיים שיאפשרו לגופים המפוקחים התמודדות הולמת עם חובות הדיווח המוטלות עליהם חדשות לבקרים על-ידי רשות ניירת ערך. הפתרון לסוגיה זו, לדעת ד"ר צבי גבאי, טמון בפיתוח מבחן "ההסכמה העקרונית". בהתאם למבחן זה, מידע על עסקה יהיה מהותי וחייב בדיווח רק כאשר הושגה הסכמה בין הצדדים ביחס לפרטי העסקה העיקריים, קרי, לגבי המחיר ומבנה העסקה. שימוש משוכלל במבחן "ההסכמה העקרונית" יעמיד לטובת הגופים המפוקחים כלי קל, פשוט ונוח יותר להערכת המידע הקשור בפעילותם השוטפת, תוך הגברת הוודאות בשוק.

25 בפברואר, 2016

עדכון לתיקון הגדרת "משקיע מסווג" בחוק ניירות ערך

כחלק מצעדי רשות ניירות ערך להקלה ברגולציה הקיימת, פורסם צו ניירות ערך (תיקון התוספת הראשונה לחוק) בדבר הגדרת "משקיע מסווג". התיקון יכנס לתוקפו ביום 25 במרס 2016. "משקיע מסווג" בהתאם לחוק ניירות ערך אינו נספר במניין 35 המשקיעים שהצעה ללמעלה מהם מהווה הצעה לציבור וכרוכה בפרסום תשקיף ואישורים מצד הרשות.

8 בנובמבר, 2015

הסדרת הפיקוח הווטרינרי ב"חוק הקורנפלקס" הינה בשורה חשובה לציבור הצרכנים בישראל

לפני מספר ימים, אישרה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת את הפרק של הסדרת הפיקוח הווטרינרי על שיווק מוצרי בשר בישראל במסגרת "חוק הקורנפלקס". הפרק מהווה בשורה חשובה לציבור בישראל הן בהיבט של הגנה על בריאות הציבור והן בשל הפוטנציאל המשמעותי הטמון בו להקטנת יוקר המחיה.

8 בנובמבר, 2015

רפורמת 'רישוי ירוק' - רגולציה סביבתית משולבת במפעלי תעשייה

המשרד להגנת הסביבה פרסם לאחרונה את תזכיר חוק רישוי סביבתי משולב. התזכיר מבוסס על עקרונות הדירקטיבה של מועצת האיחוד האירופי בדבר פליטות מתעשייהוהינו חלק ממאמצי ממשלת ישראל לטיוב הרגולציה הסביבתית ולקידום צמיחה ירוקה. מטרתו של החוק המוצע היא לטייב את מערכי הרישוי הקיימים, הן בפן הרגולטורי והן בפן הסביבתי. זאת באמצעות רפורמה כוללת המבוססת על התאמה לסטנדרטים המקובלים באיחוד האירופי, תוך איחוד מספר הליכי רישוי סביבתי קיימים להליך אחד, שיבוצע על-פי לוקחות זמנים ברורים ולפי קריטריונים מקובלים. כך, תחול רגולציה סביבתית חדשה על מפעלים ופעילויות בסקטורים שהם בעלי השפעה ניכרת על הסביבה בישראל, באמצעות הליכי רישוי סביבתי משולב לביצוע פעולות ועיסוקים המתבצעים כיום על-פי היתרים ואישורים שונים.   

29 באוקטובר, 2015

השלכות ביטול הסדר Safe Harbor על משטר הגנת הפרטיות בישראל

בימים האחרונים פורסמה הודעה רשמית מטעם הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע שבמשרד המשפטים לפיה בעקבות החלטת בית הדין לצדק של האיחוד האירופי על ביטול הסדר ה-‘Safe Harbor’ בנוגע להעברת מידע אישי מאירופה לארה"ב – לא ניתן בשלב זה להעביר מידע אישי מישראל לארגונים בארה"ב על בסיס אותו הסדר.