חיפוש לפי תחום
כל העדכונים / ליטיגציה
14 בספטמבר, 2021
בית המשפט המחוזי פסק: קרן עזריאלי, שיוצגה על-ידי משרדנו, תהא פטורה מתשלום מיסים על דיבידנדים
בית המשפט המחוזי דחה את הניסיון של רשות המס לחייב את קרן עזריאלי לשלם מיסים בסך של עשרות מיליוני שקלים בגין דיבידנדים שקיבלה ומקבלת כתוצאה מהחזקתה במניותיה של קבוצת עזריאלי.
בית המשפט קיבל את ערעור המס, שהוגש באמצעות משרדנו, וקבע כי קרן עזריאלי - עמותה הפועלת לרווחת הציבור בישראל – אינה מהווה בעלת השליטה בקבוצת עזריאלי ועל כן היא זכאית לפטור ממס.
בית המשפט קבע, בין היתר, כי עמדת רשות המיסים עלולה לגרום לאפקט מצנן ביחס לתמיכה של גורמים עסקיים בעמותות פילנתרופיות.
עורכי הדין זוהר לנדה ואייל נחשון ממחלקת הליטיגציה ועורכי הדין הראל פרלמוטר וניר זימן ממחלקת המיסים יצגו את קרן עזריאלי לאורך ההליכים, שנמשכו כחמש שנים.
14 בספטמבר, 2021
מאבק האפוטרופסות על הילד איתן בירן – כל מה שצריך לדעת על צוואה
בימים האחרונים שוב נמצא בכותרות מאבק האפוטרופסות על הילד איתן בירן שהוריו ואחיו הקטן נהרגו באסון הרכבל באיטליה. הנושא הרגיש עורר התעניינות סביב שאלת כתיבת צוואה בגיל צעיר. עו"ד ליאת קיסרי, שותפה במשרדנו המרכזת את תחום הלקוחות הפרטיים, מתייחסת לסוגיה המטרידה הורים רבים, בראיון לישראל היום.
2 בספטמבר, 2021
תובענות ייצוגיות: מה קורה כשה"עוול" הנטען כבר תוקן?
בקשות לאישור תובענות ייצוגיות כבר הפכו מזמן לאחד האתגרים הנפוצים עימן מתמודדות חברות פרטיות וציבוריות המעניקות שירותים לציבור. מחקרים אמפיריים מראים כי מאז חוקק חוק תובענות ייצוגיות בשנת 2006 ועד היום חלה עלייה הדרגתית וכמעט מתמדת בשיעור הגשתן של בקשות לאישור תובענות ייצוגיות, כך שאם תחילה דובר בעשרות בודדות של בקשות מדי שנה, כיום מוגשות לבתי המשפט השונים מאות ואף אלפי בקשות לאישור מדי שנה, באופן שמכביד על בתי המשפט ועל הגורמים הנתבעים.
12 באוגוסט, 2021
CARES Act: הגשת כתבי אישום בארה"ב בגין הונאה בקבלת כספי תמיכה פדרלים
עם פרוץ מגיפת הקורונה נכנס לתוקף בארהב ה- CARES Act שמטרתו הענקת סיוע כלכלי לנפגעי מגיפת הקורונה. הסיוע בסך 2.8 טריליון דולר אמריקאי אפשר עזרה כלכלית לפרטים וארגונים, וכן גישה להלוואות בתנאים נוחים לצורך תשלום משכורות והוצאות ספציפיות אחרות במסגרת תכנית Paycheck Protection Program (PPP). לא מעט חברות ישראליות, הפועלות בארצות הברית, הגישו אף הן, כחלק מהתכנית, בקשה למענקים והלוואות.
2 באוגוסט, 2021
האם חברות ציבוריות מחויבות בעריכת התאמות נגישות לדיווחיהן לבורסה?
בשבועות האחרונים הוגשו עשרות בקשות לאישור תובענות ייצוגיות כנגד חברות ציבוריות ותאגידים מדווחים, מן הידועים והמובילים במשק. הבקשות לאישור התובענות הייצוגיות דומות זו לזו במהותן (פרט לזהות הגורם הנתבע), וברובן הוגשו על-ידי אותו תובע-מבקש, ובאמצעות אותם עורכי דין.
13 ביולי, 2021
יישום הדירקטיבה האירופאית להגנה על חושפי שחיתויות במסגרת החקיקה המדינתית
באוקטובר הקרוב יהיה על חברות, עם 50 עובדים ומעלה, הממוקמות באיחוד האירופאי, להטמיע מערכת דיווח פנימית לשם דיווח על התנהגות בלתי ראויה שעשויה להצביע על הפרות ציות. יתרה מזאת, כל החברות, ללא קשר לגודל, נדרשות להבטיח שחושפי שחיתויות מוגנים מפני כל אמצעי תגמול.
מדובר בדירקטיבה שפורסמה עוד באוקטובר 2019, אשר הקנתה למדינות החברות באיחוד שנתיים להיערך להטמעתה. במועד פרסום הדירקטיבה, לא הייתה חקיקה אחידה מחייבת עבור כל מדינות האיחוד, ורק 10 מדינות מתוך המדינות השייכות לאיחוד האירופאי היו בעלות חקיקה מדינתית המתייחסת לנושא. מטבע הדברים, הדירקטיבה העומדת להיכנס לתוקף בקרוב תגרום לשינוי ממשי בתחום זה.
6 ביולי, 2021
זהירות, גבול לפניך? הרחבת סמכות השיפוט של בתי המשפט בישראל על נתבעים זרים
החלטה תקדימית חשובה של בית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו מרחיבה את זהותו של ה'מורשה לעסקים' - אותו גורם אשר ניתן למסור לידיו את כתב התביעה ובכך להחיל על הנתבע הזר את סמכות בית המשפט בישראל. סוגיית סמכות השיפוט מתעוררת לא פעם כאשר בעלי הדין מגיעים ממדינות שונות עם שיטות משפט שונות. לרוב, ההכרעה איזה בית משפט ידון במחלוקת נגזרת משאלת תוקף המצאת כתב התביעה לנתבע הזר.
27 ביוני, 2021
ייצוג בסכסוך עסקי משפחתי - "בית הפנקייק"
בימים האחרונים עלה לכותרות סיפורו של סכסוך משפחתי-עסקי בין בני משפחתו של מייסד רשת "בית הפנקייק".
הסכסוך ניטש על טענת בנו של המייסד כי נכדיו הפרו את סימני המסחר של הרשת כשהקימו רשת תל אביבית חדשה בשם "בית הפנקייק TLV" כהמשך למורשתו של סבם .
עורכי הדין אייל נחשון ונעמה משה ממשרדנו, מייצגים את "בית הפנקייק TLV" ואת הנכד בהליכים המשפטיים.
20 ביוני, 2021
וובינר: סייבר ופרטיות במשפט הבינלאומי
המועדון למשפט בין לאומי BIU International Law Club Global Law Forum של אוניבסיטת בר-אילן עורך וובינר בנושא 'סייבר ופרטיות במשפט הבינלאומי'. במסגרת הוובינר עו"ד ענת אבן-חן, מובילת תחום הרגולציה במשרדנו תרצה על ההיבטים המשפטיים הבינלאומיים בתחום הפרטיות והסייבר.
27 במאי, 2021
ייצוג בסכסוך מול ועד אגודה שיתופית בעפולה
בימים האחרונים עלה לכותרות סיפורו של אזרח ערבי בשם סאמר גרייב, אשר לפני כשנה רכש בית ב'שכונת הפועלים' בעפולה והגיש בקשה להתקבל כתושב השכונה ('שכונת הפועלים' הינה אגודה שיתופית). ועד השכונה דחה את בקשתו על בסיס הטענה לפיה מדובר בשכונה בעלת צביון יהודי, ציוני וחילוני.
שי אבניאלי, שותף במשרדנו, מייצג את מר גרייב בהליכים מול ועד השכונה והגיש לאחרונה ערעור על ההחלטה.
במהלך השבוע הבא, צפויה להתכנס אסיפת חברים של השכונה, בה יצביעו החברים האם לקבל את החלטת הועד או לדחותה.
18 במאי, 2021
כל מה שצריך לדעת בדרך לרישום פטנט
מפתחים מיזם? המיזם כולל קניין רוחני שאתם מעוניינים להגן עליו? התראיינו לגלובס והסברנו ליזמים כל מה שעליהם לדעת בדרך לרישום פטנט.
10 במאי, 2021
הצעת חוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית
בימים אלו נדונה הצעת "חוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית" של משרד המשפטים, במסגרתו יאומץ חוק המודל גם בישראל. אם וכאשר החוק יתקבל כדבר חקיקה, הדבר יכניס את ישראל לרשימת המדינות שאימצו את חוק המודל, וצפוי לחזק את מעמדה של ישראל בתחום הבוררות הבין-לאומית.
9 במרץ, 2021
מהפכה בפסיקת הוצאות ריאליות על ידי בתי המשפט
לאחרונה זכינו בהחלטה תקדימית בתיק אותו ניהלנו וניצחנו בו, אשר משנה סדרי עולם ביחס לפסיקת ההוצאות בהליך. במסגרת ההחלטה, נפסקו לטובת הלקוח שלנו הוצאות ריאליות (קרי, הסכומים אותם הוציא הלקוח לצורך ניהול ההליך). תקנות סדר הדין החדשות, שנכנסו לתוקף ב- 1.1.2021, נועדו להביא שינוי של ממש באופן בו מנוהלים הליכי ליטיגציה אזרחית במדינת ישראל.
2 במרץ, 2021
תקנון חברה מסודר – עכשיו יותר מתמיד
הקורונה, שהכתה במשק הישראלי בפרט, ובעולם בכלל, יצרה זעזועים רבים. היא פירקה שיתופי פעולה קודמים ועודדה יצירת שיתופי פעולה חדשים. היא ערערה את כוח האינרציה שהניע עסקים ושכירים רבים, ואילצה גופים רבים להמציא את עצמם מחדש, ליזום ולהעז.
28 בפברואר, 2021
פסיקת הוצאות ריאליות - החלטה תקדימית
בהחלטה תקדימית הורה בית משפט לענייני משפחה, לצד שהפסיד בתיק סכסוך משפחתי לשלם לזוכה שכר טרחת עו"ד והוצאות בגובה שלא נראה כמותו - כ־2 מיליון שקל.
החלטה תקדימית זו מלמדת על שינוי הרוחות בעולם המשפטי, שהביאו עמן התקנות החדשות. את התובע ייצגו בהליך זוהר לנדה, גל ליפשיץ, עדי שהם, זוהר חיים־לוינגר ולירון דהן.
18 בפברואר, 2021
הסכם הגישור בין איגוד השחקנים לחברת אשכולות מגיע לבית המשפט
בימים האחרונים הגיש היועץ המשפטי לממשלה את חוות דעתו ביחס להסכם הגישור עליו חתמו שח"ם, איגוד השחקנים, ומספר אמנים מבצעים עם חברת אשכולות.
בכתבה שפורסמה בדה מרקר מתואר המהפך הניהולי שעוברת החברה בעקבות ההליך המשפטי שנוהל נגדה.
עו"ד אייל נחשון, אשר מייצג את שחם ואת האמנים בהליך המשפטי, מסר לדה מרקר: שחם ומספר אמנים הובילו במשך תקופה ארוכה את ההליך המשפטי, בדרישה לעריכת שינויים מהותיים באשכולות ולהגברת השקיפות בחברה. אחד ההישגים המשמעותיים ביותר שהושגו בהליך, תודות להסדר הגישור שנחתם, הוא כי לראשונה שולבו חברים מקרב הדור הצעיר של האמנים המבצעים בישראל בהנהלת אשכולות.
11 בפברואר, 2021
מתווה זמני של הליך חדלות פירעון נוכח מגפת הקורונה
מגפת הקורונה גרמה לפגיעה כלכלית קשה ורחבת היקף לפעילותם של עסקים ומשקי בית רבים בישראל. לפי הממונה על הליכי חדלות פירעון, בשנת 2020 הייתה עלייה של כ-41% במספר הבקשות לכניסה להליכי חדלות פירעון משנה קודמת. נוכח נתון זה, מעריכים במשרד המשפטים כי פנינו למבול של בקשות לפתיחת הליכי חדלות פירעון בשנת 2021.
1 בפברואר, 2021
תביעות ייצוגיות בישראל
בשנים האחרונות מוגשות יותר ויותר תביעות ייצוגיות לבתי המשפט בישראל. מה מטרת תביעות אלו? באילו מקרים ניתן להגיש אותן? ומה הם הדגשים החשובים שיש לקחת בחשבון בעת הגשת הליך ייצוגי? אייל נחשון, שותף במחלקת הליטיגציה במשרדנו, עונה בפודקאסט של כלכליסט על כל השאלות
27 בדצמבר, 2020
הקרב שמסעיר את האמנים הבולטים בישראל
בשנים האחרונות עולות טענות בקרב אמנים מובילים בישראל — חלקם בעלי מניות בחברת אשכולות, החברה שמנהלת את כספי התמלוגים של האמנים, וחלקם אף נשאו בעבר בתפקידים שונים בה — על חוסר השקיפות שבו מנהלת החברה את כספם.
עו"ד אייל נחשון התראיין לכתבה של דה מרקר בנושא. בין היתר אמר אייל בכתבה כי : "בהמלצת בית המשפט, ניהלה שח"ם הליך גישור מקיף ומעמיק עם אשכולות. בסיומו של הגישור הגיעו הצדדים להסכם הכולל הישגים שיחזקו גם את הבקרה והפיקוח על כספי התמלוגים."
8 בספטמבר, 2020
גילוי מסמכים אלקטרוני (eDiscovery) – מה חשוב לדעת
בעוד שבעבר הליכים משפטיים לוו פעמים רבות בארגזי קלסרים שהוחלפו בין התובע לנתבע, בין הפרקליטות לבין הנאשם, כיום רוב המסמכים מופקים לצדדים באופן אלקטרוני. עובדה זו פתחה את הצוהר לעידן של גילוי מסמכים מאסיבי של אלפי מסמכים מסוגים שונים (מסמכי וורד, PDF, גיליונות אקסל, מיילים, תמונות וקבצי שמע) בין הצדדים, אשר לא היה מקובל בימי הנייר והקלסרים.