עדכוני לקוחות / ליטיגציה

בעת האחרונה מתגברת מגמת הליכי האכיפה ואף מכתבי התראה ו/או בקשות לאישור תובענה ייצוגית כנגד יצרנים ויבואנים המחוייבים לעמוד ביעדי מחזור קבועים מכוח חוק האריזות. מגמה זו צפויה להתגבר, בין היתר, כיוון שהגשת בקשות אלה אינן כרוכות בתשלום אגרה.

פסק דין חדש של בית המשפט העליון קובע כי במקרים מסויימים, הדין הישראלי יחול על התקשרויות והסכמים, גם אם נקבע בהסכמים אלה כי יחול עליהם דין זר. אגב פסיקה זו, בית המשפט קבע מספר קביעות משמעותיות שעשויות להשפיע גם על יחסים מסחריים, במקרים בהם קיימות הוראות דין שלא ניתן להתנות עליהן.

ההעדפה שנתנו לאחרונה מנהלי ההסדר של חברת "איסבקו" חדלת הפירעון להצעת הרכישה של חברת הכרם, מצביעה על כך שלמרות שההיגיון הכלכלי אומר אחרת, ההצעה הגבוה ביותר (מבחינת שווי כספי) לא תמיד תהיה ההצעה הזוכה בהליך התמחרות.

חוזים מענף הבנייה מתאפיינים במגוון הדרכים שהם מאפשרים לחישוב תמורה על עבודה. המודלים השונים נעים על ציר שבקצה האחד שלו נמצא מודל מבוסס דיוק ובשני – מודל מבוסס וודאות. הפסיקה החדשה יוצרת בלבול בין המודלים, ופוגעת במעמדם של חוזים פאושליים.

בית המשפט קבע כי רשת ההמבורגרים מקדונלד'ס תפצה את כתבת הצרכנות של חדשות 12, מעין פרתי, בסכום של 40,000 ש"ח, בשל שימוש שעשתה הרשת בשמה של הכתבת, ללא הסכמתה, במסגרת מסע פרסום לגלידה שמכרה הרשת.

פסק דין חדש של בית המשפט העליון משרטט מחדש את גבולות הגזרה להכרה בהסכמים ומסמן כי גם להסכמים לא פורמליים עשוי להיות תוקף משפטי.

נושא זכויות היוצרים וההגנה עליהן מצוי בליבת השימוש של חברות העושות שימוש בטכנולוגיית בינה מלאכותית. על-כן, חשוב לוודא, שככל שקיימים הסכמים בין שחקנים שונים במשק ובין ספקי טכנולוגיית בינה מלאכותית, אלה יכללו הוראות המגינות על אותם .שחקנים מפני טענות משפטיות ביחס לזכויות היוצרים

בית המשפט המחוזי בתל אביב הפחית לאחרונה תשלומים שסוכמו בין משיבים למבקשים בתובענות ייצוגיות בעניין הצהרות נגישות באתרים, ומסמן בכך לתובעים סדרתיים כי הגשת תביעה ייצוגית היא המוצא האחרון וכי עליהם להקדים פנייה לנתבע בטרם הגשתה.

החוק החדש מכניס בהירות לסוגיות ושאלות בתחום הבוררות הבינלאומית, באופן שיסייע לצדדים להסכם להחליט החלטות ולכלכל צעדים בתבונה, במקרה של סכסוך.

המתח בין שמירה על זכויות יוצרים של יוצרי תוכן לבין פיתוח של פלטפורמות AI מגיע שוב לפתחם של בתי המשפט. האם רגולציה מתאימה תוכל ליישב בין הצרכים השונים?

בית משפט המחוזי קבע כי יש להטיל אחריות אישית על מנהל כללי ודירקטור בחברה, לחוב שצברה החברה לרשם החברות בגין אגרות שנתיות, לאחר הפסקת פעילותה, כתוצאה מהימנעותו מנקיטת הליכים לפירוק החברה.

בניגוד לכותרות, בחינה שקולה של התיקון מראה שמדובר בעיגון בחקיקה של הלכה של בית המשפט העליון, וביצירת וודאות רבה יותר לגבי פרשנות חוזים במגזר העסקי.

בתי משפט ברחבי העולם נדרשים לקבוע מה המעמד המשפטי של אימוג'ים, ולהכניס תחת דוקטרינת החוזים שפה דיגיטלית שעל משמעות הסמלים שלה עדיין אין הסכמה רחבה. 

הסכם מייסדים אמור לפתור בעיות העלולות לעלות במקרה של פירוקו של מיזם משותף. אולם, היעדרו של הסכם כזה לא מאפשר למייסדים לחמוק מחובות ברורות הנגזרות מחוק החברות.

פסק דין חשוב שניתן על-ידי בית המשפט העליון מחדד את חשיבות עריכת הסכמות חוזיות באופן ברור ומפורש, כדי להימנע ממחלוקות בקשר להקניית זכויות בנייה נוספות או עתידיות לבעלי זכויות ספציפיים במקרקעין.

לאחרונה נכנסו לתוקף תיקונים בחוק הירושה, שמרחיבים את סמכויות הרשם לענייני ירושה ומפחיתים את מספר העניינים שיועברו לבתי המשפט לענייני משפחה, ומצמצמים את הפיקוח של האפוטרופוס הכללי על מנהלי עיזבון.

בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק באופן תקדימי  כי דיירים שהתנגדו לפרויקט פינוי בינוי יפצו את שאר הדיירים בסכום של  7.2 מיליון ש"ח.  בית המשפט אפשר לדיירים, לפנים משורת הדין, לחתום על ההסכם, ובכך לפטור עצמם מתשלום הפיצויים.

בפסק הדין של העליון נקבעו קביעות מחמירות ביחס לחוזים למראית עין, שכל מטרתם היא להונות את רשויות המס ואת המערכת הבנקאית. בין היתר התייחס העליון למחלוקת משפטית מתמשכת בשאלת סיווג החוזים.

ה-SEC מרחיבה את תחולת הוראות ה-FCPA ופותחת בהליכי אכיפה גם נגד חברות לא אמריקאיות שפועלות מחוץ לגבולות ארה"ב ומבצעות פעולות שרק מעלות חשש למעשי שחיתות. חברות ישראליות בעלות פעילות בינלאומית צריכות להכיר את ההוראות ולהיערך בהתאם.

הרשויות בארה"ב מסמנות מגמה משמעותית של הקלות באכיפה כנגד תאגידים שמשתפים פעולה בחקירות, מתעדים מסמכים ומטמיעים תכניות ציות. הדבר נכון גם כלפי חברות ישראליות הפועלות בארה"ב.