© כל הזכויות שמורות לברנע ג'פה לנדה משרד עורכי דין

לעשות עסקים בישראל: חדשנות בישראל וכיצד לקחת בה חלק

ישראל נהנית משילוב ייחודי של מצוינות אקדמית וגישה יזמית, וכתוצאה מכך קמות בה חברות סטארט-אפ רבות. מקורן של חלק גדול מהטכנולוגיות, שהן הבסיס לחברות הסטארט-אפ, הוא במוסדות אקדמאיים. ישראל נחשבת זה מכבר כאתר אטרקטיבי להשקעות בקרב תאגידים רב-לאומיים, המבקשים למנף את האקדמיה החדשנית ואת יכולות המו"פ של התעשייה. בהתחשב בכך שאנחנו רואים עלייה עקבית בהשקעות הזרות בחברות ישראליות, ניתן להניח שמגמה זו צפויה להתבסס יותר בשנים הבאות.

השתלבות במגמת החדשנות

עבור חברות – מקומיות וזרות – יש שתי דרכים עיקריות לקחת במגמה זאת חלק. הראשונה, וזאת שאומצה על ידי רוב המשקיעים, היא להשקיע בחברות סטארט-אפ המבוססות על טכנולוגיות חדשניות או לרכוש ולהתמזג עם חברות כאלו. הדרך הנוספת, עליה נרחיב במאמר זה, היא לחתום באופן ישיר על הסכם רישיון לטכנולוגיה שפותחה על ידי מוסד אקדמי.

 

גם אם אתם מעוניינים להשתמש בדרך הראשונה והמקובלת יותר של השקעה בחברה מבוססת טכנולוגיה או ברכישה של חברה כזאת, ובמיוחד אם אתם מעוניינים ברישיון לטכנולוגיה שפותחה באקדמיה על מנת לבסס עליה יוזמה חדשה או להוסיף טכנולוגיה לחברה קיימת, חשוב לדעת איך מגיעים לקבלת רישיון מהמוסדות האקדמאיים ומהו המנגנון המשפטי עליו מבוסס הסכם הרישיון.

חברות מסחור הידע בישראל

הסכמי הרישיון נחתמים בדרך כלל עם חברות מסחור הידע של המוסדות האקדמאיים – אוניברסיטאות, בתי חולים, מכוני מחקר ומכללות אקדמיות. תפקיד החברות למסחור ידע הוא לאתר את הידע המצטבר במוסדות הנ"ל, להביא לפיתוחו ולרישום פטנטים להגנתו. בהמשך, ועל מנת להפוך את הפטנט למוצר, ינסו חברות המסחור למסחר את הפטנט לחברות מבוססות בתחומי פעילות שלהן הפטנט עשוי לתרום. לחילופין, החברות ימסחרו את הפטנט לחברות הזנק שיוקמו בסיוען, ובהן חברות המסחור אף שותפות.

 

לחברות מסחור הטכנולוגיות בישראל יש חשיבות גדולה יותר למוסדות האקדמיים בהן הם פועלות מאשר לחברות מסחור ידע הפועלות במוסדות אקדמיים במדינות אחרות כמו ארה"ב או מדינות באירופה. מוסדות אקדמיים בישראל מסתמכים על ההכנסות הכספיות הנובעות מחברות המסחור, יותר מאשר מוסדות אקדמיים בחו"ל. לכן, חשוב להכיר את הכללים לפיהן פועלות חברות מסחור הידע בישראל, ולדעת מהי הדרך הנכונה לפנות אל חברות אלו על מנת למקסם את ההסכמים הנחתמים עמן.

 

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של מדינת ישראל ערכה סקר בנושא חברות למסחור ידע בישראל 2019-2020. על פי הסקר, חברות אלה דווחו בשנת 2020 על 989 גילויים להמצאות. על כ-656 מהם הוגשו בקשות מקוריות (חדשות) לרישום פטנטים.

 

הדרך המקובלת ביותר למסחר את הידע היא באמצעות הסכמי רישיון. ב-2020 נחתמו כ-550 הסכמי רישיון חדשים בין חברות למסחור הידע לבין חברות חיצוניות. הכנסות חברות מסחור הידע ממכירת קניין רוחני – מכירת פטנטים, תמלוגים ממכירות פטנטים, מתן אופציות לטכנולוגיות, דמי רישיון, דיבידנדים הנובעים מבעלות על חברות הזנק, רווחים ממכירת חברות הזנק וכו' – הסתכמו בשנת 2019 בכ-1.3 מיליארד ש"ח.

 

הסכמי הרישיון מבססים את הסכמת הבעלים של הקניין הרוחני נותני הרישיון (במקרה זה, המוסדות האקדמאיים המיוצגים על ידי חברות מסחור הידע), לשימוש של מקבל הרישיון בקניין הרוחני. בתמורה, בעלי הקניין הרוחני יקבלו תשלום והתחייבות להמשך הפיתוח של הטכנולוגיה.

הרישיון מאפשר למקבל הרישיון להשתמש בטכנולוגיה שבאה לידי ביטוי בפטנט ובידע הסובב אותו, לצורך השלמת המחקר, פיתוח מוצרים, ייצור סדרתי שלהם וכמובן מכירתם וכן כל שימוש מסחרי אחר.

תוכן הסכם הרישיון

1. מהות הרישיון

הנושאים המרכזיים של הסכם הרישיון הם: מהו מושא הרישיון, מה ניתן לעשות איתו ובאילו תחומים, והוא כולל תשובה גם לנושאים הבאים:

• האם הרישיון הוא לפטנטים בלבד, או גם לידע הנצבר בפיתוח הטכנולוגיה שעליה מגינים הפטנטים.

• לאיזה טריטוריה מוענק הרישיון – כלל העולם, חלק ממנו או מדינות מסוימות.

• האם הרישיון הוא בלעדי או שאינו בלעדי. אם הוא לא בלעדי, מהם התחומים שעליהם הוא חל, וכן האם הוא כולל אפשרות למתן רישיונות משנה.

• לאיזה תחומים מוענק הרישיון – רישיון כללי או לתחום מסוים, כאשר התחום יכול להיות מוגבל לתחום מדעי או לסוגי מוצרים מסוימים.

• האם האפשרות למתן רישיונות משנה עומדת רק לצורך פיתוח המוצר או גם לייצורו ולשיווקו, ואולי אף לצורך פיתוח מוצרים אחרים ונוספים.

כאשר הסכם הרישיון כולל גם התחייבות להמשך של פיתוח הטכנולוגיה, הוא מפרט את תכנית הפיתוח, את ההשקעה הכספית הנדרשת, ואת לוח הזמנים המיועד לפיתוחו, וכן את המשמעות של כישלון הפיתוח.

 

2. שווי הרישיון

• מה הוא גובה התמלוגים ומה הוא משך התקופה לתשלום התמלוגים (לעניין זה קראו כאן).

• אופן תשלום – תשלום שנתי על הרישיון או תשלום במועד ההגעה לאבני דרך שיכולות להיות מסחריות, כספיות או פיתוחיות.

• הסדר תשלום על מתן רישיונות משנה.

• מתן זכות למניות בחברה שלה ניתן הרישיון (במקרים מסויימים).

התנאים הכספיים כוללים גם את המחוייבות של מקבל הרישיון לממן את הוצאות הפטנטים על הטכנולוגיה נשואת הסכם הרישיון, כאשר בדרך כלל נושא מקבל הרישיון בהוצאות תשלום הפטנטים מיום תחילת הטיפול בהם, אף אם אלו נרשמו קודם למתן הרישיון.

 

נושאים נוספים בהסכם

חשוב שהסכם הרישיון יכלול התייחסות והסדרה של סוגיות נוספות, הרלוונטיות לכמעט כל סוגי הרישיון:

• תקופת הרישיון ותקופת החבות בתשלום התמלוגים, שנמשכת בדרך כלל לפחות לאורך כל חיי הפטנט.

• האחריות על תחזוקת הפטנטים שעליהם ניתן הרישיון, ההגנה עליהם, וקבלת החלטות לגביהם.

• הדיווחים שאותם מתחייב מקבל הרישיון לתת לנותן הרישיון, והרשומות שהוא חייב להחזיק.

• שמירה על סודיות ואפשרויות הפרסום, כולל מתן אפשרות לפרסומים אקדמאיים.

• וכמובן – נושאים של אחריות, תקופת ההסכם וההסדרים לאחר סיומו וכו'.

 

***

חן שקד הינו שותף במשרד ובעל ניסיון של יותר מ-20 שנה בליווי שוטף של גופים עסקיים בהיבטים משפטיים ומסחריים.

למשרד עורכי דין ברנע ניסיון רב בייעוץ לחברות מסחור ולחברות היי-טק בכל הנוגע להסכמי רישיון והסכמי התקשרות אחרים. נשמח לייעץ לכם בכל שאלה הנוגעת בהסכמים כאלה, ובסוגיות נוספות.

***

עוד בנושא עסקים בישראל:

לעשות עסקים בישראל: קרנות גידור

פינטק בישראל: אתגרים ודרכי התמודדות

לעשות עסקים בישראל: הקמת חברה בע"מ

חוזי ומכרזי תשתיות חדשים – הדרך לצאת מהפקק

חברות זרות: היבטי הגבלים עסקיים ותחרות בעסקאות מיזוג ורכישה