חדשות ועדכונים / בן נורמן

תקנות חדשות נוסחו על רקע מצב המלחמה בו נמצאת מדינת ישראל, ועל רקע עליה בהיקף ובאיכות מתקפות הסייבר כנגד גופים אזרחיים.

ההסדר החדש להעברת מידע של אזרחי האיחוד לארצות הברית מציע לחברות - אירופאיות וזרות - מנגנון פשוט יותר להכרה בנהלי הפרטיות שלהם כתואמים ל-GDPR.

קנס בסך של 1.2 מיליארד יורו הוטל על Meta לאחר שנקבע כי החברה ביצעה העברת מידע פרטי של מיליוני משתמשים מהאיחוד האירופאי לארצות הברית באופן שיטתי ובניגוד להוראות החוק האירופי.

התקנות מעניקות מספר זכויות עודפות לנשואי המידע הרלוונטיים, כאשר במאגר המידע יש מידע שהועבר מהאזור הכלכלי האירופאי לישראל, ובין היתר את זכות מחיקת מידע וזכות עיון רחבה יותר של נושא המידע.

חודשים ספורים אחרי שתוכנת ChatGPT הפכה לבת בית אצל מיליוני משתמשים, מתחילות לצוץ תביעות הקשורות בפרטיות ובאבטחת המידע של המשתמשים בה. המסקנות מתביעות אלה רלוונטיות לכל החברות העוסקות בפיתוח ובהטמעת טכנולוגיות AI.

חברות סייבר ישראליות הפועלות באירופה חשופות לרגולציות ה-GDPR למרות שהן רשומות בישראל, ואפילו אם המידע שהן אוספות לא מעובד או מאוחסן באירופה.

התקנות, שנועדו להגן על מעמד התאימות לו זכתה ישראל לפי החלטת הנציבות האירופאית בשנת 2011, יחייבו גופים להגן על מידע שהגיע לישראל מהאזור הכלכלי האירופי, קרי, ממדינות האיחוד האירופי וכן מאיסלנד, נורווגיה וליכטנשטיין.

לאחרונה פרסמה הרשות להגנת הפרטיות מסמך להתייעצות עם הציבור בנושא "הגנה על פרטיות מטופלים בהעברת מידע רפואי באמצעות מכשירים דיגיטליים ותוכנות לא ייעודיות". במסמך הרשות מציינת כי האחריות לשמירת המידע הרפואי חלה על המוסד הרפואי כבעל המאגר.

הרשות להגנת הפרטיות פרסמה שינוי בהתייחסותה לזמן הדיווח הנדרש מבעל מאגר מידע ברמת אבטחה בינונית או גבוהה בקרות אירוע אבטחה חמור במאגר המידע, ולפרשנות שלה לדרישת התקנות לדווח על אירוע אבטחת מידע באופן מיידי.

בין היתר, הרשות מדגישה כי כאשר איסוף מידע אישי מתבצע על ידי מערכות לקבלת החלטות מבוססות אלגוריתמים ובינה מלאכותית, דוגמת בוטים בצ'טים, לא יכולה להיות הסכמה מדעת למסירת המידע ולכן איסוף מידע אישי באופן זה עלול להוות פגיעה בפרטיות.

בסוף חודש מרץ פרסם משרד המשפטים תיקון לחוק איסור הלבנת הון. התיקון המוצע מבקש להעניק לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור סמכות פיקוח מקבילה לזו של רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון בנוגע לנותני שירותים פיננסים (נש"פים) בהיבטי איסור הלבנת הון ומימון טרור.

הרשות להגנת הפרטיות פרסמה מסמך ההמלצות עבור ארגונים וחברות מכלל המגזרים במשק בנוגע למינוי של ממונה להגנת פרטיות בארגון. המסמך פורסם בסוף ינואר 2022 כחלק כחלק משבוע הגנת הפרטיות.

לאחר 40 שנים בהן לא עודכן חוק הפרטיות בישראל, הצעת חוק חדשה מבקשת להתאים את החוק לעידן הדיגיטלי. אחת התכליות המרכזיות של הצעת החוק היא שמירה על מעמדה של הזכות לפרטיות, כזכות יסוד חוקית, ומתן הגנה על מידע האישי הנמצא במאגרי המידע השונים.