© כל הזכויות שמורות לברנע ג'פה לנדה משרד עורכי דין

Together is empowering

חיפוש לפי תחום

חדשות ועדכונים

ממחקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הישראלית עולה כי 63% מכל ההשקעות במרכזי מו"פ  מגיעות מחברות טכנולוגיה בינלאומיות הפועלות בארץ. מעל 67% מכל העובדים במרכזים אלו  מועסקים על-ידי חברות זרות שהקימו כאן מרכזי מחקר כגון Facebook, Google, Apple, Microsoft, IBM, Intel, HP ועוד. חברות כאלה מעסיקות לא פחות מ- 34 אלף עובדים, כאשר מספר המועסקים עולה כל שנה. למעשה, ניתן לומר כי נוכחותן בארץ של חברות ענק הולכת ומתרחבת ככל שחברות נוספות מבינות את היתרונות הטמונים בהקמת מרכזים אלו בישראל. אולם, נתונים אלה מצליחים להרגיז גורמים מסוימים בארץ, בין השאר מכיוון שלטענתם, הצמיחה והידע שנולדים במרכזי המחקר מעניקים לחברות הזרות גישה ראשונית לטכנולוגיות פורצות-דרך. שר המדע, הטכנולוגיה והחלל, יעקב פרי, אף הרחיק לכת באומרו ש"הכלכלה של ישראל נשענת באופן ניכר על מימון מחקר ופיתוח מארצות אחרות ... זה מצב עדין ... שבו הנהנים העיקריים מהיצירתיות הישראלית הינם החברות הרב-לאומיות." אני טוען אחרת - מרכזים אלו  מספקים הכשרה ומטפחים את העובדים הישראלים המבריקים ביותר ומשמשים למעשה כאינקובטורים עבור היזמים הצעירים. הרבה מעובדים אלה עוזבים את החברות הרב-לאומיות כשהם מוכנים להקים חברות הזנק משלהם, מצוידים בקשת של מיומנויות, ידע ונסיון משמעותיות שצברו במהלך עבודתם במרכזי המו"פ האלה. בנוסף, עולה כי פעילותם של מרכזי מו"פ זרים ושל חברות רב-לאומיות בארץ מהווה מקור ליצירת תעסוקה, בניית עסקים חדשים וכמובן, תורמת לתפוקה הכלכלית בארץ. על מנת לטפח יזמות טכנולוגית ישראלית מקורית, מדינת ישראל לא יכולה לוותר על המרכזים הטכנולוגיים של החברות הרב-לאומיות. אין טעם לבכות על כך שהתוצרים המפותחים אצלנו בסופו של דבר מיוצאים לחו"ל. אדרבא, יש לשמוח שחברות אלו מפעילות מרכזים בארץ ומספקות הכשרה לאלפי עובדים, חושפות את העובדים לתהליכים ושיטות עבודה בינלאומיים ומכשירות קרקע פורייה לרכישות של טכנולוגיות ישראליות מקוריות. בהעדר מרכזים אלה, ספק אם תעשיית ההיי-טק הישראלית החדשנית והייחודית היתה מגיעה לפסגות שהיא השיגה בשנים האחרונות.