כל העדכונים /  מיסוי

במסגרת דיון בוועדת הכנסת, הודיעה רשות המיסים, כי בקרוב יפורסם חוזר מקצועי בנושא השכרת דירות לטווח קצר, ובין היתר גם על השכרת דירות באמצעות פלטפורמות אינטרנטיות כדוגמת Airbnb. הודעה זו של רשות המיסים עלתה במסגרת ועדת הכנסת בה נערך דיון עם מספר גורמים, ביניהם רשות המיסים, התאחדות המלונות, רשות השלטון המקומי ועוד.

פסק הדין בעניין קונטירה, שניתן לפני שבועיים בבית המשפט המחוזי, משנה דרמטית את סוגיות ה Cost plus הרלוונטיות לחברות ישראליות המעניקות שירותים לחברה זרה קשורה ומעניקות אופציות לעובדיה במסגרת סעיף 102 לפקודת מס הכנסה (מסלול הוני). פסק דין זה, הינו הראשון בתולדות המשפט הישראלי העוסק בנושא "מחירי העברה" מאז נכנס לתוקף סעיף 85א לפקודת מס הכנסה, בסוף שנת 2006 וטורף את הקלפים בכל הנוגע להענקת אופציות לחברה הפועלת במסגרת שיטת ה Cost Plus במסגרת כללי מחירי העברה.

על מנת לקדם את תעשיית הטכנולוגיה והביומד ולהפוך את הבורסה הישראלית לאלטרנטיבה ראויה לגיוסי הון של חברות אלו, הוקמה וועדה מיוחדת לבחינת התמריצים האפשריים בתחום המיסוי.

בהתאם לציפיות רשות המיסים החליטה להאריך את תוקף הוראת השעה בדבר גילוי מרצון אנונימי. רשות המיסים הודיעה כי הוראת השעה בדבר גילוי מרצון שהיתה אמורה לפוג ביום 6 בספטמבר 2015, מוארכת. הוראת השעה פורסמה לפני כשנה ובמסגרתה ההליך האנונימי הוגבל לשנה ואילו ההליך הרגיל הוגבל עד ל 31.12.2016. בשנה האחרונה הוגשו 3290 בקשות, כ 60% מהן אנונימיות. לאור הצלחה זו הוחלט לאריך את משך הזמן של הוראת השעה. פרטים נוספים באשר למועדים יפורסמו בהמשך.

ביום 16 באוגוסט 2015 פרסמה רשות המיסים חוזר חדש (מספר 8/2015) אשר נכנס לתוקף מיידי, המציג את אמות המידה והתבחינים המהותיים החדשים כתנאי להכרה בארגון כמוסד ציבורי לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה. אישור הניתן לארגון לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה מעניק הטבת מס, בדרך של זיכוי מס לתורמים בגין תרומות המוענקות על-ידם לאותו ארגון, בשיעור הנעמד כיום ב-35% לתורם יחיד ו-26.5% לתאגיד (בהתאם למס החברות). החוזר החדש, המחליף את החוזר הקודם בנושא זה משנת 2001, הינו תוצר של מסקנות שגיבשה וועדה ציבורית בראשות השופטת בדימוס, שרה פריש בחודש מאי 2014, אשר הוקמה בעקבות הנחיות בית המשפט העליון בבג"צ ויפאסנה שניתן בחודש אוגוסט 2012 (בג"צ 10893/08), אשר הורה לקבוע מדיניות ברורה בנוגע להליך האישור לפי סעיף 46. בעקבות החוזר הנ"ל צפוי להתפרסם חוזר נוסף של רשות המיסים בנוגע להיבטים טכניים-פרוצדוראליים לבחינת זכאות לאישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה. בהקשר זה יצוין, כי חלק מאותם היבטים טכניים-פרוצדוראליים אשר נכללו בהמלצות ועדת פריש כבר מיושמים הלכה למעשה אד-הוק במסגרת נוהל שאומץ לפני מספר חודשים על-ידי וועדת הכספים (עוד במהלך המושב של הכנסת ה-19) בשיתוף פעולה עם רשות המיסים. חלק מהמלצות ועדת פריש כרוך בתיקון החקיקה הקיימת (כגון הרחבת המטרות הציבוריות שבסעיף 9(2) לפקודה), וסביר שזה יבוצע בעתיד הקרוב, ובעקבותיו - ייכנסו לתוקף חידושים נוספים בנושא זה. להלן סקירת עיקר החידושים המהותיים אשר נכללו בחוזר החדש של רשות המיסים. החוזר מייצר בהירות ומחדד את הכללים והתבחינים המהותיים עליהם נסמכת רשות המיסים בבואה לבחון הכרה בארגון, כמוסד ציבורי לצורכי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה. בנוסף לכך, מקריאת החוזר החדש ניתן לראות בברור את המגמה של הגברת כללי הפיקוח, הבקרה והשקיפות החלים על ארגוני המגזר השלישי, מגמה המקבלת ביטוי גם בחקיקה בתחום מהעת האחרונה וגם בכללים והנחיות של רגולטורים נוספים, כגון רשות התאגידים במשרד המשפטים, המתעדכנים בתכיפות מעת לעת.

כחלק מהמאבק בהון השחור, בחודש ספטמבר פרסמו רשויות המס, נוהל "גילוי מרצון" חדש, המיועד לישראלים שלא דיווחו כנדרש על הכנסותיהם והונם. הנוהל מעודד "גילוי מרצון" ותשלום מיסים כדין, ומונע חשיפה להליכים פליליים. הנוהל החדש מחליף את הנוהל הקיים, והוא יהיה בתוקף עד לסוף שנת 2016. הנוהל החדש גם עוסק במסים עקיפים (כגון מע"מ, היטלי יבוא ומסוי העברות נדל"ן). במסגרת הנוהל, עד לחודש ספטמבר 2015 ניתן להגיש בקשה ראשונית לגילוי מרצון על בסיס אנונימי - ללא גילוי זהות הנישום, עד לאחר אישור הבקשה. על פי הנוהל ניתן יהיה לקזז הפסדים בפועל רק במהלך שנות הגילוי. נוהל המעבר כולל מסלול מהיר המיועד לנישומים "קטנים", להם הון לא מדווח בסכום שלא עולה על 2 מיליון ש"ח, ובתנאי שההכנסה החייבת בגינו היא פחות מ-0.5 מיליון ש"ח. לא ניתן להגיש בקשה באופן אנונימי במסלול המהיר.

רשות המסים פרסמה היום את נוהל הגילוי מרצון החדש, אשר מחליף את הנוהל הקיים. מטרתו של הנוהל  לעודד ישראלים אשר לא דיווחו כנדרש על  הכנסותיהם לבצע הליך של "גילוי מרצון", ובכך לשלם את המסים כדין ולהימנע מהליכים פליליים.

לאחרונה דן בית המשפט הגבוה לצדק בעתירה שביקשה להורות לשר האוצר ומנהל רשות המסים להטיל מס ערך מוסף על תאגידים בינלאומיים כגון גוגל ופייסבוק, לגביהם נטען שהם מספקים שירותים ומוכרים סחורות בישראל דרך רשת האינטרנט, וזאת מבלי שהם נדרשים לשלם מע"מ דבר שנותן להם יתרון בלתי הוגן על פני מתחרים ישראליים.