חדש: חוק הבוררות המסחרית הבינלאומית

את חוק הבוררות המסחרית הבינלאומית, שתכליתו לייצר מודל אחיד שמדינות שונות יכולות לאמץ. מדובר למעשה באימוץ לדין הישראלי של חוק המודל (Model Law on International Commercial Arbitration) של ועדת האו"ם למשפט מסחרי בינלאומי (UNICTRAL), המהווה מודל אחיד של דינים החלים על הליכי בוררות. עד כה, 87 מדינות ו-117 תחומי שיפוט בעולם אימצו את חוק המודל, באופן שמעניק לו מעמד של כללי משחק מקובלים בזירה המסחרית הבינלאומית. מטרתו היא להקנות ודאות מסחרית רבה לצדדים להליך הבוררות, אשר פעמים רבות מאוגדים ופועלים במדינות שונות, לא בקיאים ואף נרתעים מרזי החקיקה המקומית.

מדובר בבשורה של ממש למשק הישראלי, ועבור צדדים להסכמים מסחריים בינלאומיים, אשר כעת יוכלו לכלכל את צעדיהם באופן מושכל, תוך ידיעה שיש באפשרותם לבחור בין מסלולים שונים שהמשפט הישראלי מציע לבירור סכסוכים בינלאומיים.

בוררות בינלאומית לעומת בוררות מקומית

בהתאם לפרקטיקה הנוהגת ולהוראות הדין, צדדים להסכם מסחרי רשאים לקבוע ביניהם מנגנון אלטנרטיבי לפתרון סכסוכים, אשר בדרך כלל נקבע כחלק מההסכם עצמו, במסגרת תניית בוררות. עד כה, החוק היחיד שהסדיר הליכי בוררות בישראל הוא חוק הבוררות, התשכ"ח-1968. הקושי המרכזי שהיה עד כה עם חוק זה הוא שהחוק לא הבחין בין הליכי בוררות מקומיים (כלומר, שהצדדים להליך הבוררות שניהם ישראלים), לבין הליכי בוררות בינלאומית (כלומר, שקיים היבט בינלאומי בהליך הבוררות), כאשר במקרים רבים קיימת ערבוביה בין השניים. לצד זאת לא היה ברור מהי מערכת הכללים אשר חלה על הליכי בוררות אלו.  

קושי מרכזי זה נפתר עם חוק הבוררות הבינלאומית, אשר מגדיר בוררות בינלאומית כהליך שבו לפחות היבט אחד שלו הוא בעל מאפיין זר – בין אם מקום הפעילות או ההתאגדות של אחד הצדדים להסכם, או מקום כריתת ההסכם, או מקום ביצוע ההתקשרות.

דגשים מהחוק החדש

משעה שנקבע – בהתאם לחוק החדש – כי הסכם בוררות מסוים נופל תחת הגדרת בוררות בינלאומית, המחוקק מתווה מסלול נפרד לבוררות זו, הן בהיבטים מהותיים והן בהיבטים פרוצדורליים.

עיקרון מרכזי אשר עומד בבסיס החוק הוא אוטונומיית הצדדים להסכם הבוררות, במובן זה שהחוק מכיר בזכותם של הצדדים לבחור במנגנון פתרון סכסוכים אלטרנטיבי, תוך התערבות מינימלית של מערכת המשפט בישראל. כך, במובן המהותי, סעיף 6 לחוק הבוררות הבינלאומית קובע מגבלה מפורשת על סמכות של בתי המשפט בישראל להתערב בסמכויות הבורר, אלא במקרים המצומצמים שהחוק מכיר בהם, כדוגמת בורר אשר נותן סעד זמני אשר בית המשפט עצמו אינו מוסמך לתת.  

לא פחות חשוב מכך, חוק הבוררות הבינלאומית מציג לראשונה בישראל מנגנון ברור למתן ולאכיפת צווי ביניים. עד כה, הדין בישראל אפשר קבלת צווי ביניים בשני נתיבים מקבילים – מבורר או מבית המשפט בעל הסמכות בישראל. אלא שבשל היבטים שונים הקשורים לאפשרות האכיפה של צווים זמניים שניתנו על-ידי מוסד לבוררות, עד כה היה עדיף לצדדים לפנות לבית משפט מוסמך בארץ.

חוק הבוררות הבינלאומית נותן מענה לקושי זה באמצעות קביעת מנגנון ברור, פשוט ויעיל לאכיפת צווי ביניים שניתנו על-ידי מוסד לבוררות (בארץ או בעולם), כאשר נקודת המוצא היא שבתי המשפט בישראל יאשרו אכיפה של צווים אלו למעט בשל עילות ספציפיות כדוגמת פסק בורר אשר נוגד את תקנת הציבור.

בהיבט הפרוצדורלי, החוק מתאפיין במתן סמכות רחבה יותר לבוררים ובגמישות רבה יותר בניהול הליך הבוררות, ולמעשה מתווה תקנות סדר דין ליברליות להליכי בוררות, כאשר מחד גיסא במסגרת החוק נקבעו התכנים שיש לכלול בכתבי הטענות ומאידך גיסא סוגיית הליכי גילוי המסמכים ומינוי מומחה מותרת לשיקול דעת הבורר.

היקף ההליכים ושאלות עתידיות

ההגדרה של בוררות בינלאומית, כפי שעוגנה בחוק הבוררות הבינלאומית, מעלה שאלות לגבי היקף ההליכים החוסים תחתיה. זאת, מכיוון שלעיתים קרובות חברות זרות המשמשות כקבלני ביצוע בפרויקטים בישראל (בעיקר בפרויקטי תשתית והקמה), מקימות תאגידים ייעודיים הרשומים בישראל, בין אם משיקולי מס ובין אם בשל דרישות של המדינה, הפועלת כמזמינה המרכזית ביותר בפרויקטי תשתית לאומיים. במקרים אלו, הוראות חוק הבוררות הבינלאומית לא יחולו, והליך הבוררות יהיה כפוף להורות חוק הבוררות הרלוונטיות.

***

פרקטיקת הבוררות בינלאומית בברנע ג'פה לנדה תשמח לעמוד לשירותכם בשאלות על החוק החדש, ובשאלות נוספות.

עו"ד מורן ביקל הוא שותף במחלקת הליטיגציה. לינה מחולה היא עו"ד במחלקה.