עדכוני לקוחות / צווארון לבן

ה-SEC מרחיבה את תחולת הוראות ה-FCPA ופותחת בהליכי אכיפה גם נגד חברות לא אמריקאיות שפועלות מחוץ לגבולות ארה"ב ומבצעות פעולות שרק מעלות חשש למעשי שחיתות. חברות ישראליות בעלות פעילות בינלאומית צריכות להכיר את ההוראות ולהיערך בהתאם.

הרשויות בארה"ב מסמנות מגמה משמעותית של הקלות באכיפה כנגד תאגידים שמשתפים פעולה בחקירות, מתעדים מסמכים ומטמיעים תכניות ציות. הדבר נכון גם כלפי חברות ישראליות הפועלות בארה"ב.

רשות ניירות ערך מבקשת להרחיב את סמכויותיה. במידה והצעתה תתקבל יהיו לכך השלכות נרחבות, כאשר לרשות תהיה סמכות לחקור עבירות בעולמות המרמה, השוחד, איסור הלבנת הון ומטבעות קריפטו (שלעמדת הרשות מהווים ניירות ערך).

בסוף חודש מרץ פרסם משרד המשפטים תיקון לחוק איסור הלבנת הון. התיקון המוצע מבקש להעניק לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור סמכות פיקוח מקבילה לזו של רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון בנוגע לנותני שירותים פיננסים (נש"פים) בהיבטי איסור הלבנת הון ומימון טרור.

בית המשפט העליון, בהרכב מורחב של תשעה שופטים, קבע סט כללים הנוגעים לסדרי דין ולשיקול הדעת השיפוטי בכל הקשור למתן צווי חיפוש במחשבים ובמכשירים סלולאריים במסגרת הליך חקירה.

לראשונה, פרסמה רשות ניירות ערך מהם השיקולים המנחים אותה בקביעת סנקציות לגבי מפרים יחידים ותאגידים בהליך המנהלי. מטרת המודל החדש היא לקדם ענישה אחידה ושוויונית אשר תייצר ודאות רבה יותר אצל המפרים העומדים לדין מנהלי. 

באוקטובר 2019 פרסם פרקליט המדינה הנחיה חדשה הנוגעת מדיניות התביעה בבואה לשקול העמדה לדין של תאגיד וכן בגיבוש עמדתה ביחס לדרכי הענישה של תאגידים.

בדצמבר 2016, התרחש ארוע הסטורי בבית המשפט השלום בתל-אביב: בפעם הראשונה בישראל, הורשעה חברה ישראלית בעבירת שוחד של עובד ציבור זר.