פעמיים כי רע – מה דינה של בקשה לאישור תובענה ייצוגית שמבקש "לרכב" על בקשה קודמת?

הליכים ייצוגיים רבים מסתיימים על דרך הפשרה. הסדר הפשרה נועד, בין היתר, על מנת לאפשר סיום יעיל והוגן של ההליך, באופן שגם מקנה ודאות לכל הצדדים ולמעשה "קונה סיכון" עבור כל הגורמים המעורבים: עבור התובע הייצוגי ובא-כוחו, עבור הקבוצה המיוצגת ועבור הנתבעים. בהתאם להוראות הדין, הסדר פשרה בתובענה ייצוגית טעון אישור של בית המשפט, ולעיתים מזומנות אישור זה ניתן רק לאחר שההסדר הועבר לעיונם של הגורמים הרגולטוריים הרלוונטיים ולאחר שניתנה אפשרות לחברי הקבוצה להסתייג מן ההסדר ואף להתנגד לו. אישור הסדר הפשרה על-ידי בית המשפט מגבש "מעשה בית דין" המבטיח כי לא ניתן יהיה לשוב ולהעלות טענות בעניין מושא הסדר הפשרה.

באחד המקרים, ניסה תובע ייצוגי "להתחכם" ולהגיש תובענה ייצוגית חדשה נגד נתבע, בעקבות הליך ייצוגי קודם שהתנהל והסתיים בפשרה. מדובר בהליך ייצוגי שהתנהל נגד חברת עזריאלי אי קומרס, המפעילה את אתר הקניות המקוון של קבוצת עזריאלי. בהליך הייצוגי המקורי, אשר הסתיים בהסדר פשרה, ניתנה לחברה האפשרות לתקן את שהיה טעון תיקון באתר האינטרנט בתוך פרק זמן של מספר חודשים אשר אותו קצב בית המשפט שאישר את הפשרה. התובע הייצוגי החדש ביקש לנצל את "חלון הזמן" האמור שלאחר הסדר הפשרה ובטרם תום עריכת התיקונים, ורץ לבית משפט אחר בטענה כי ישנן הפרות באתר האינטרנט של החברה. התובע הייצוגי טען כי הסדר הפשרה המקורי אינו חל עליו, שכן תביעתו הוגשה רק לאחר שההליך הראשון הסתיים בפשרה (וטרם השלמת התיקונים).

עורכי הדין אייל נחשון ועומר קידר ממשרדנו ייצגו את חברת עזריאלי אי קומרס בהליך הייצוגי, ולדחייתה של הבקשה לאישור תוך חיוב התובע הייצוגי בהוצאות משמעותיות.

בפסיקה עקרונית שניתנה בימים האחרונים, דחה בית המשפט (כב' השופט עמית יריב) את בקשת האישור  ה"חדשה". בית המשפט קבע כי מדובר בתובענת סרק, תוך שהוא מותח ביקורת חריפה על המבקש, ומחייב אותו בהוצאות בסכום משמעותי.

בפסק הדין נקבע, כי מתן אישור לניהול הליך סרק שכזה יעודד הגשת תביעות "טרמפיסטיות", אשר מבקשות "לרכב" על זנבן של תובענות שהושלמו כבר – ואין כל הצדקה לעודד תביעות מסוג זה, אשר אין בהן לא סיכון של ממש על המגיש (שהרי ההכרעות הנורמטיביות כבר התקבלו), לא תועלת של ממש לקבוצה (שהרי התיקונים העקרוניים כבר בוצעו), ולא יצירתיות של ממש (שהרי מישהו אחר כבר איתר את העילה, ערך את הבקשה והציג את הנתונים(. בית המשפט הוסיף וקבע כי : "תובענות סרק, דוגמת זו שהוגשה כאן, גורמות נזק: הן מעמיסות עומס כספי ניכר על חברות עסקיות, עומס שעלול להתגלגל בחזרה לצרכנים על דרך של העלאת מחירים, הן מטילות עומס על בתי המשפט, עומס המעכב ניהולם של תיקים אחרים, והחמור מכל – הן פוגעות במכשיר הצרכני החשוב של תובענה ייצוגית, בכך שהן מעוררות את הרושם שתובענות מסוג זה נועדו רק להעשיר את מגישיהן."