האיחוד האירופי מציע לפקח על חברות הזוכות לתמיכה ממשלתית זרה – כיצד הדבר ישפיע על חברות ישראליות?
המועצה והפרלמנט האירופאי סיכמו על תקנה אירופית חדשה שעוסקת ב"סובסידיות זרות המעוותות את השוק האירופי". הסיכום בין המועצה והפרלמנט האירופאי הוא השלב האחרון לפני ההצבעה על אישור התקנה, הצבעה שעתידה להתרחש עוד במהלך 2022.
התקנה המוצעת מעניקה לנציבות האירופית סמכות לנקוט בצעדים ביחס לחברות הפועלות בשוק האירופי, ואשר מקבלות תמיכה ממשלתית משמעותית מממשלות של מדינות שאינן חברות באיחוד. חברות מסחריות שלהן היקף פעילות משמעותי בשוק האירופי, ואשר קיבלו תמיכה ממשלתית גדולה מממשלה זרה, יצטרכו לדווח על כך. חברות הניגשות למכרזים ממשלתיים גדולים באירופה יצטרכו לדווח על היקף התמיכות הממשלתיות שקיבלו.
כאשר תאושר התקנה, חברות ישראליות רבות יצטרכו לבדוק האם חלה עליהן חובת דיווח לנציבות האיחוד:
חברות ישראלית הנשלטות על ידי חברות אירופאיות גדולות, או חברות ישראליות המשתתפות במכרזים ממשלתיים באיחוד האירופי תוטל חובת דיווח בדבר התמיכה הממשלתית שהן מקבלות. כלל החברות הישראליות הפועלות בשוק האירופי יוכפפו למשטר המאפשר לנציבות האירופית לבצע חקירות בדבר התמיכות שחברות אלו קיבלו מהממשלה.
סוביסידיות ותמיכות מדינתיות
סוגיית הסובסידיות, או תמיכות על ידי מדינות, עולה שוב ושוב בדיונים על סחר בינלאומי. התיאוריה הכלכלית המקובלת מעודדת סחר חופשי בינלאומי, היוצר תחרות חופשית בין יצרנים מקומיים ליצרנים זרים. אך על מנת להיות יעילה, על התחרות להיות הוגנת. משמע – המחיר שגובים היצרנים צריך לשקף את עלויות הייצור שלהם. תמיכות ממשלתיות ביצרנים מעוותות את התחרות, והופכות אותה לבלתי יעילה. יצרן הזוכה לתמיכה מאת מדינתו יכול להציג מחיר לצרכן שאינו משקף בצורה מדויקת את עלויות הייצור שלו, שכן אלו נספגות בחלקן על ידי המדינה. כתוצאה מכך, היצרנים שאינם זוכים לתמיכה (המקומיים, ואלו המייבאים ממדינות שבהן אין תמיכה מדינתית), נפגעים.
בשוק האירופי קיים פיקוח הדוק על תמיכות שהמדינות החברות באיחוד האירופי מעניקות ליצרנים בתחומן. פיקוח זה נועד למנוע עיוות בתחרות בין היצרנים המייצרים בתוך אירופה. אך עד כה לא הייתה חקיקה אירופית מקיפה שעסקה בשאלת התמיכות הניתנות על ידי מדינות מחוץ לאירופה, למוצרים הנמכרים בתוך אירופה, ואשר בשל כך זוכים ליתרון תחרותי – כמו מחיר נמוך או טכנולוגיה עדיפה.
התקנה המוצעת החדשה – עקרונות
- הגדרת התמיכות הממשלתיות (סובסידיות) המעוותות את התחרות שהתקנה עוסקת בהן.
- הגדרת סמכות הנציבות האירופית לחקור את השפעת התמיכות על השוק ולהטיל חובות "מתקנות" על חברות שקיבלו תמיכות ממשלות זרות.
- חובות הדיווח המוטלות על החברות.
תמיכה ממשלתית
התקנה המוצעת מגדירה תמיכה ממשלתית ככזו העומדת בארבעה תנאים מצטברים:
- כל תמיכה כספית או שוות כסף, בין אם היא החברה קיבלה אותה בקשר לפעילות בשוק האירופי ובין אם לכל פעילות אחרת.
- תמיכה כזו, אשר חברה קיבלה מאת ממשלה זרה (דהיינו, של מדינה שאינה חברה באיחוד האירופי) או מגוף או חברה אשר פועלת בשם הממשלה בהענקת התמיכה.
- תמיכה שבמסגרתה החברה מקבלת "הטבה שלא הייתה יכולה לקבל בתנאי השוק".
- את התמיכה קיבלו חברה או תעשייה מסוימת, ולא השוק בכללו.
הגדרה רחבה זו יכולה לכלול, למשל, כל הטבה שהמדינה מעניקה לחברות הזנק, בדמות עידוד השקעות או מענקי מחקר, הענקת ערבויות לייצוא, תמיכה במפעלים בקשיים ועוד. ההגדרה לא כוללת הטבות הניתנות לכלל המשק (כמו למשל הקלות במס) או זכיה במכרז ממשלתי תחרותי.
התקנה המוצעת מעניקה לנציבות האירופית סמכות להתערב בכל מקרה שבו תמיכה ממשלתית מעוותת את התחרות בשוק. כלומר, התערבות במקרים שבהם התמיכה הממשלתית מאפשרת לחברה לשפר את מצבה התחרותי, וכתוצאה מכך להשפיע בצורה שלילית על מצבן התחרותי של חברות אחרות בשוק. מקרים לדוגמה הם מקרים שבהם החברה תגבה מחיר נמוך יותר על מוצריה (כיוון שהממשלה הזרה שילמה חלק מההוצאות) או שהטכנולוגיה של מוצריה תהיה עדיפה, בשל הסיוע הממשלתי הזר.
התקנות מציעות כמה אינדיקטורים למקרים שבהם ניתן לראות את התמיכה כמעוותת את השוק. למשל, תמיכה לא מוגבלת, תמיכה ייחודית בייצוא ועוד. מצד שני, התקנות מציינות כמה אינדיקטורים למקרים שבהם סביר להניח שתמיכות לא ייחשבו כמעוותות את השוק:
- תמיכה במחקר.
- תמיכה באיכות הסביבה.
- תמיכה באחריות חברתית.
- התקנה גם מגדירה כי תמיכה ממשלתית זרה בשיעור הנמוך מ-4 מיליון אירו בשלוש השנים האחרונות לא תחשב כמעוותת את התחרות.
סמכות הנציבות
לשם אכיפת התקנות המוצעות, לנציבות האירופית יהיו סמכויות חקירה נרחבות מול חברות הפועלות בשוק האירופי. הנציבות רשאית לדרוש מסמכים ודיווחים, לערוך חיפוש במשרדי החברה ולתפוס מסמכים. הנציבות אף מוסמכת לפעול מחוץ לאיחוד האירופי, בהסכמת המדינה הזרה.
במקרה של הכרעה של הנציבות שהתקיימה תמיכה ממשלתית המעוותת את התחרות, הנציבות רשאית להטיל על החברה אמצעים מתקנים (Redressive measures). אמצעים אלו מגוונים ויכולים לכלול:
- חיוב החברה להימנע מפעילות בשווקים מסוימים.
- מתן גישה למתחרות לתוצרים של מחקר.
- השבת הסובסידיה לממשלה הזרה.
- הוראה על פירוק של קונצרן של חברות.
חובות הדיווח
בנוסף לסמכות החקירה העצמאית של הנציבות, התקנה המוצעת מטילה חובת דיווח על שני סוגי עסקאות:
- סוג העסקה הראשון עליו מוטלת חובת הדיווח היא על רכישה, מיזוג או הקמת מיזם משותף, כאשר לפחות אחת מהחברות המעורבות בעסקה (לא חשוב אם מדובר בחברה הרוכשת או הנרכשת) היא חברה אירופית בעלת מחזור שנתי של 500 מיליון אירו וכאשר כלל החברות המעורבות בעסקה קיבלו תמיכה ממשלתית זרה ביותר מ-50 מיליון אירו בשלוש השנים האחרונות יחדיו. יצוין כי לצורך חובת הדיווח הזו, המחזור השנתי והתמיכה הממשלתית הזרה כוללים גם את כל החברות הנשלטות על ידי החברות המתמזגות. כך למשל, כאשר חברה אירופית גדולה השולטת בחברה ישראלית, רוכשת חברה אירופית אחרת, תהיה לחברה הרוכשת חובה לדווח על התמיכות שהתקבלו על ידי החברה הישראלית שהיא שולטת בה, גם אם החברה הישראלית אינה מעורבת ברכישה עצמה.
- סוג העסקאות השני החייב בחובת דיווח הוא השתתפות במכרזים ממשלתיים באיחוד האירופי שסכומם עולה על 250 מיליון אירו, ובלבד שסך התמיכות הממשלתיות מממשלה זרה אחת, בחברה המשתתפת במכרז, בקבלני המשנה שלה ובספקים המרכזיים שלו, עולה על 4 מיליון אירו בשלוש השנים האחרונות. אין צורך כי התמיכה הממשלתית תהיה קשורה למכרז עצמו.
גם כאן, חברה ישראלית עשויה להיות תחת חובת דיווח אף אם היא אינה המתמודדות הראשית במכרז. אי קיום חובת הדיווח מאפשר לנציבות לעכב את עסקת המיזוג, להקפיא את המכרז ואף להטיל קנסות על החברות שלא דווחו כראוי.
השלכות על חברות ישראליות
בכלכלה הגלובלית המודרנית, כמעט לכל חברה אירופית גדולה יש שליטה בחברות במדינות מחוץ לאיחוד האירופי. בנוסף לכך, כמעט כל מכרז ממשלתי גדול באירופה כולל גם מציעים זרים, גם אם כקבלני משנה או כספקים. לפיכך ממילא יש להניח כי כמעט כל עסקת מיזוג גדולה או מכרז ממשלתי גדול יהיו כפופים לכל הפחות לצורך לבחון אם חלה עליהם חובת דיווח.
בנוסף, על פי התקנה, לנציבות האירופית תהיה סמכות לחקור את נושא התמיכות הממשלתיות אף כאשר לא קיימת חובת דיווח.
לפיכך, חברות ישראליות הנשלטות על ידי חברות אירופיות, חברות ישראליות המשתתפות כקבלניות משנה או ספקיות במכרזים ממשלתיים גדולים באירופה, או אפילו חברות שיש להן היקף פעילות משמעותי באירופה, צריכות להיות מודעות לחובות הדיווח ולהשלכות האפשריות של התקנה המוצעת. ההגדרה הרחבה ביותר של תמיכה ממשלתית, כפי שפורטה לעיל, משמעה שהיקף גדול של סיוע ממשלתי לחברות, ישיר או עקיף, ייכנס תחת ההגדרות הללו.
התקנה המוצעת כפופה להסכמים בין האיחוד האירופי לבין מדינות אחרות, הסכמים שיכולים להגביל את היקף התחולה של התקנה. בהסכם האסוציאציה בין ישראל לבין האיחוד האירופי מוזכר נושא התמיכות הממשלתיות. ההסכם, משנת 2000, קבע כי מדובר בנושא שיש לקבוע לגביו כללים, אך הדבר טרם נעשה. אם משרדי הממשלה הרלוונטיים בישראל יתעקשו על יישום ההסכם, ייתכן שניתן יהיה לצמצם את החשיפה של חברות ישראליות, בין אם על ידי צמצום של הגדרת התמיכה הממשלתית, ובין אם על ידי הקלה בחובת הדיווח. אך כל עוד לא נעשה כן – חברות ישראליות הפועלות באיחוד האירופי יהיו כפופות לתחולה הרחבה של התקנה, כאשר זו תאומץ סופית.
***
משרד עורכי דין ברנע ג'פה לנדה ישמח לייעץ לכם בכל הקשור לנושא זה, ובההיבטים המשפטיים השונים של פעילות מסחרית של חברות ישראליות בשוק האירופי.