רשות לניירות ערך מקדמת הטמעת חדשנות טכנולוגית בשוק ההון הישראלי

הועדה לבחינת הרגולציה הנדרשת לקידום שווקים דיגיטליים ברשות לניירות ערך פרסמה לאחרונה את מסקנותיה. מסקנות הועדה אמורים לשמש כלי למימוש היעד הטמעת חדשנות טכנולוגית בשוק ההון הישראלי. הדוח מתמקד בפלטפורמות להנפקה, למסחר ולסליקה של ניירות ערך אשר עושות שימוש בטכנולוגית הבלוקצ'יין תוך שימוש בטוקנים ובחוזים חכמים.

עיקרי הממצאים וההמלצות בדו"ח:

טכנולוגית הבלוקצ'יין והפוטנציאל הטמון בה

מרבית היוזמות מתרכזות בשלב הסליקה, כיוון שטכנולוגית הבלוקצ'יין עשויה להפחית סיכונים פיננסיים, לקצר משמעותית את פרק הזמן בין ביצוע העסקה ועד סליקתה, עד לביצוע הסליקה קרוב לזמן אמת. על כן, שימוש בטכנולוגיה על ידי בורסות ומסלקות עשויה לאפשר להן להציע בעתיד שירותים חדשים ומתקדמים. ואכן, מוסדות פיננסיים מסורתיים, לרבות בורסות ומסלקות, לצד שחקנים חדשים, מקדמים יוזמות ועורכים ניסויים לשלב או להחליף את טכנולוגיית הבלוקצ'יין בליבת עסקיהן.

ניירות ערך דיגיטליים 

שימוש בניירות ערך דיגיטליים, המונפקים על בסיס טכנולוגית הבלוקצ'יין, מעלות סוגיות מורכבות וחדשניות, כגון אחזקה ומשמורת (קסטודי), אבטחת מידע וסייבר, הלבנת הון ומימון טרור, סופיות הסליקה, וכן שקיפות בנתונים ובמידע לגבי המסחר– הן בשלב טרום המסחר (ex-trade) והן בשלב שלאחר המסחר (post trade). באופן טבעי, בבוא העת רשות ניירות ערך תצטרך אף היא להתמודד עם סוגיות אלה, תוך לימוד מניסיונם של רגולטורים בעולם. 

שימוש בטכנולוגיית ה- DLT לצרכי סליקת ניירות ערך 

יכולת טכנולוגית הבלוקצ'יין לאמת ולעדכן מידע הנגיש לצדדים רבים בו זמנית, מקנה לה יתרון מובהק לצורך סליקת ניירות ערך. לטכנולוגיה זו מיוחסים מספר יתרונות תיאורטיים, ביניהם, הגברת היעילות והאמידות של תהליכי הסליקה הנוכחיים והגברת  היכולת  להטמיע אוטומציה.

כתוצאה, שימוש בטכנולוגיה זו עשוי לקצר משמעותית את פרק הזמן בין ביצוע העסקה ועד לסליקתה. בכך להפחית סיכוני אשראי, סיכוני שוק, סיכון צד נגדי וצמצום הבטוחות שחברי המסלקה ומשתתפי הקצה נדרשים להעמיד לצרכי מסחר.

כיום, הסדרת פעילות המסלקות בחוק ניירות ערך היא הסדרה שלדית ברובה. היא מאפשרת גמישות יחסית בעיצוב רגולציה שתותאם למאפייניהן של מסלקות המבוססות על טכנולוגית הבלוקצ'יין.

הסדרת פלטפורמות מסחר

בעוד שבארצות הברית ובאירופה קיים מדרג רגולציה לפלטפורמות מסחר בהתאם למאפיינים מסוימים, בישראל קיימת רגולציה אחת עבור פלטפורמת מסחר רב צדדים מסוג בורסה.

בארצות הברית קיימת רגולציה שחלה על "בורסות לאומיות", כדוגמת NYSE, NASDAQ אשר נדרשות לעמוד בדרישות מחמירות ופיקוח של רשות ניירות ערך האמריקאית. זאת לצד רגולציה הנוגעת למערכות מסחר אלטרנטיבית (Alternative Trading System- ATS) הפועלים תחת רישיון ברוקר-דילר המפעיל את ATS.

באירופה קיימים שני סוגים שונים של רגולציות פלטפורמות מסחר רב-צדדיות. הסוג הראשון מתייחס ל-Regulated Market"" הוא המונח המקביל בדירקטיבת II MiFID לבורסה האמריקאית. הסוג השני מתייחס ל-Multilateral Trading Facility, שהוא המונח המקביל ל-ATS האמריקאי.

רשות ניירות ערך מציינת, כי חלק מן החובות הרגולטוריות שחלות על הבורסה עשויות להקשות על הקמת פלטפורמות מסחר קטנות יחסית, היות שהכללים עוצבו בראייה של בורסה לאומית משמעותית הפועלת באמצעות חברי בורסה.

היבט ההיצע – משטר גילוי ודיווח

הרשות סבורה, כי פרופיל אוכלוסיית המשקיעים והחברות בבורסה הדיגיטלית אינו אמור להיות שונה מהותית מבורסה שאינה דיגיטלית. לפיכך, אין להחיל סטנדרט דיווח שונה בבורסה הדיגיטלית ביחס לזה החל כיום על תאגידים מדווחים, וזאת למעט מספר התאמות נקודתיות.

הלבנת הון וסיכונים טכנולוגיים

הרשות מדגישה את הצורך לעמוד בחבות איסור הלבנת הון כתנאי חיוני והכרחי. בנוסף, לצד היתרונות הרבים הטמונים בטכנולוגיה יש בה לא מעט סיכונים המחייבים טיפול ההתייחסות.

בנוסף לדו"ח, ובהתאם לתכנית האסטרטגית של הרשות לקידום חדשנות בשוק ההון הישראלי, היא פרסמה קול קורא להעלאת סוגיות רגולטוריות, הנוגעות לקידום שווקים העושים שימוש בטכנולוגיות חדשות והחסמים האפשריים הקיימים.