האיחוד האירופאי נוקט בצעדים להבטחת הגנה רחבה על חושפי שחיתויות
חושפי שחיתויות הם אנשים אשר מדווחים לגורם כלשהו (לרוב לגורם בתוך הארגון) כאשר הם נתקלים, במסגרת עבודתם, בהתנהגות בלתי ראויה אשר עשויה לפגוע באינטרס הציבורי. התנהגות כזו יכולה להיות למשל גרימת נזק לסביבה, פגיעה בבריאות הציבור או פגיעה בציבור המשקיעים בשוק ההון.
בישראל, קיימת הגנה חוקית לחושפי שחיתויות במגזר הציבורי בלבד במסגרת חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין).
יחד עם זאת, המודעות לצורך בהגנה על חושפי שחיתויות בכל המגזרים הולכת וגוברת. כך, באוקטובר 2019, מועצת האיחוד האירופאי אימצה כללים חדשים להגנה על חושפי שחיתויות במסגרת דירקטיבה חדשה, כאשר למדינות החברות באיחוד הוקצבו שנתיים להטמעת הכללים בתוך מערכת החוקים המדינתית שלהן.
לפי הכללים, חברות הממוקמות באיחוד האירופי עם 50 עובדים ומעלה, יידרשו לייצר ולהטמיע מערכת דיווח פנימית שתאפשר דיווח על התנהגות בלתי ראויה שעשויה להצביע על הפרות ציות. יתרה מזאת, כל החברות הממוקמות באיחוד, ללא קשר לגודל, נדרשות להבטיח שחושפי שחיתויות מוגנים מפני כל אמצעי תגמול.
נכון למועד פרסום הכללים, לא הייתה חקיקה אחידה מחייבת עבור כל מדינות האיחוד. רק 10 מדינות מתוך המדינות השייכות לאיחוד האירופאי התייחסו לעניין באמצעות חקיקה מדינתית. בימים אלה מדינות נוספות מהאיחוד פועלות על מנת להסדיר את העניין על ידי חקיקה.
הגנה על חושפי שחיתויות – כללים חדשים
הכללים החדשים כוללים, בין היתר, הוראות בנוגע לנושאים הבאים:
- יצירת ערוצי תקשורת בטוחים לדיווח בתוך הארגונים עצמם.
- הרחבת ההגנה גם במקרים של פניה לערוצים חיצוניים לארגון. לרוב חושפי שחיתויות מעודדים להשתמש בערוצים פנים ארגוניים לשם הדיווח הראשוני, טרם פניה לגורמים מחוץ לארגון או לרשויות. הכללים מבטיחים כי הגנה על חושפי השחיתויות לא תישלל מהם גם אם הם יחליטו לדווח לגורמים מחוץ לארגון תחילה.
- הרחבת פרופיל האנשים הזוכים להגנה כך שיכלול לא רק עובדים, אלא גם מתנדבים, מתמחים, בעלי מניות וכו'.
- עיגון אמצעי ההגנה על חושפי שחיתויות. הכללים מציגים אמצעי הגנה על חושפי שחיתויות מפני התעמרות או פעולות נקם כגון השעיה מהעבודה, הורדה בדרגה וקבלת איומים והפחדות. אנשים שיסייעו לחושפי השחיתויות, בין אם הם קולגות או קרובי משפחה מוגנים גם בהם. הדירקטיבה כוללת גם רשימת אמצעי תמיכה אשר יש ליישם על מנת לסייע לחושפי השחיתויות.
- יצירת מחויבות מצד תאגידים ורשויות – הכללים יוצרים מחויבות להגיב ולפעול בעקבות קבלת דיווח מחושף שחיתויות בתוך 3 חודשים (עם אפשרות להאריך תקופה זו ל-6 חודשים במקרים המצדיקים זאת).
חברות אשר לא יעמדו בדרישות אלו מסתכנות בכך שחושפי השחיתויות לא יחושו מוגנים וכי הם יכולים לפעול פנים ארגונית. זה יכול להוביל או להמשך קיומה של השחיתות, מה שיסכן את החברה בסופו של יום, או לכך שחושפי השחיתות יפנו לרשויות או למוסדות האיחוד האירופאי. על ידי פנייה לערוצי דיווח חיצוניים, ופרסום השחיתות ברבים, ייפגע המוניטין של חברות אלו. זאת מבלי שנתייחס לנזק הכלכלי המשוער לאותן חברות.
לסיכום, חברות ישראליות אשר להן חברות בנות או חברות קשורות במדינות חברות באיחוד צריכות להיערך בהתאם. עליהן לפעול כבר מעכשיו ליצירת וחיזוק תרבות ציות ארגונית ויצירת מנגנונים פנים ארגוניים של הגנה על חושפי שחיתויות. זאת בהתאם להוראות הדירקטיבה.