רפורמות חדשות בתחום הפיננסי
במהלך חודש יולי הושלם הליך החקיקה של חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים). החוק הינו סנונית ראשונה במלאכת האסדרה של הפיקוח על נותני השירותים פיננסים אשר לא היו מפוקחים עד כה, זולת אסדרה ופיקוח חלקיים בהיבטים של הלבנת הון, וכן תחת חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות. זאת חרף חשיבותם לכלכלה ואיחוד הטיפול בכלל הנושאים הנוגעים לפיקוח על שירותים אלה תחת קורת גג אחת.
השלב הבא, הוא אסדרת פעילות שירותי אשראי ופיקדון. זאת על מנת לאפשר את פעילותם של גופים המציעים אלטרנטיבות למערכת הבנקאית. לאחר מכן, תקודם חקיקה שתסדיר את פעילות פלטפורמות הלוואות P2P, הכל תחת הרגולטור שהוקם מכוח החוק.
החוק נוגע לגופים הבלתי מפוקחים הפועלים מחוץ למערכת הבנקאית והמתפקדים כמוסדות פיננסיים לכל דבר ועניין ועוסקים במתן אשראי במובנו הרחב ושירותים פיננסיים אחרים המכונים בחוק ביחד כ"שירותים פיננסים".
השלכות העדר רגולציה בתחום
להיעדר הרגולציה בתחום השירותים הפיננסיים תוצאות בלתי רצויות. הבולטת שבהן היא שלצד גורמים לגיטימיים הפועלים במתן השירותים, נכנסו גורמים עברייניים. כך נוצרה תשתית להעלמת מסים ולהלבנת הון בהיקף נרחב. למעורבותם של ארגוני הפשע במתן השירותים השלכה לא רק על מערכת אכיפת החוק, אלא גם על הצרכנים בתחום. מעורבותם של אותם גורמים עברייניים, מכתימה את התחום כולו ויש בה כדי למנוע את התפתחותו של שוק לגיטימי.
על רקע זה, החוק קובע חובת רישוי לעוסקים בשירותים פיננסים – מתן אשראי או אספקת שירותים בנכס פיננסי ומכפיפים אותם לפיקוחו של מפקח חדש אשר יהיה הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר. אלא אם ימונה מפקח עצמאי נפרד על-ידי שר האוצר.
החוק מגדיר מתן האשראי בצורה רחבה הכוללת לא רק מתן הלוואה אלא גם ניכיון שיקים, פקטורינג (מימון עסק כנגד רכישת חובותיו), ערבות להתחייבותו של אחר ועוד. נציין כי העמדת אשראי אגב רכישת נכס או שירות, גם היא נכללת בגדר מתן אשראי לעניין החוק. זה כאשר מדובר באשראי הנמוך מ-30,000 ₪ ללקוח בודד. כלומר, בעלי עסקים המציעים רכישת נכסים בתשלומים – בשעה שמדובר בעסקאות שהיקפן עולה על 30,000 ₪ לא יוכלו לעשות כן, מבלי להחזיק ברישיון מתאים לפי החוק.
שירות בנכס פיננסי כולל, בין היתר, את השירותים שעד היום הוסדרו כשירותי מטבע בחוק איסור הלבנת הון. הואיל והחוק נועד לתת מענה לפער רגולטורי, החוק פוטר גופים שמפוקחים מכוח חוקים פיננסיים אחרים. למשל כמו חוק הבנקאות, חוק ניירות ערך, מבטח וחברה ממנהל מרישוי מכוחו.
גם אנשים פרטיים המעמידים אשראי באמצעות פלטפורמות אינטרנטיות המשמשות כמתווכים בלבד (פלטפורמות P2P) פטורים מחובת רישוי מכוח החוק. החוק כולל גם הוראות לעניין שליטה והחזקת אמצעי שליטה בנותני השירותים, האורגנים ובעלי התפקידים שיכהנו בהם. ובכלל זה לעניין התאמתם לתפקיד בנותן שירותים פיננסי, בדומה לבדיקות ה- fit and proper המבוצעות בגופים פיננסים אחרים.
החוק גם קובע שורה של הוראות צרכניות המיועדות להסדיר היבטים אלה בפעילות נותני שירותים פיננסיים. בכלל זה הוא קובע איסור הטעיה, חובת גילוי והוראות לעניין פירעון מוקדם, הבאות להרחיב את הוראות חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות. בהקשר זה יצוין כי החוק לא מתערב בתקרות הריבית שנקבעו במסגרת חוק הסדרת הלוואת חוץ בנקאיות. הוא אינו משנה את האבחנה בין התאגידים בנקאיים למלווים אחרים לעניין תקרת הריבית, אבחנה שנטען כי מפלה לרעה את הגופים החוץ בנקאיים ומקשה על תחרות בתחום.
החוק מטיל סנקציות מנהליות ופליליות על גופים ומנהלים אשר יפרו את חובת הרישוי. החוק גם מתקן את חוק הבנקאות כך שאי-מתן שירות בנקאי לגוף שהבנק יסבור כי טעון רישוי לפי החוק יהווה סירוב סביר.
חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים: כניסה לתוקף
החוק ייכנס לתוקף בחודש יוני 2017 בכל הנוגע לנותני שירותי אשראי ובחודש יוני 2018 בכל הנוגע לנותני שירות בנכס פיננסי. עד לחודש יוני 2018 ימשיכו נותני שירותי המטבע להיות מפוקחים על ידי רשות המסים. זאת למעט פעולות הניכיון אשר החל מיוני 2017 יהיו נתונות לפיקוחו של המפקח שכן מדובר במתן שירות אשראי.
****
אנו ממליצים לכל הגופים אשר יש בפעילותם היבטים של שירות פיננסי או מתן אשראי לבחון את החובה לקבל רישיון לפי החוק בהקדם, שכן תקופת המעבר שנקבעה בו אינה ארוכה והליך הרישוי יכול לפי החוק לקחת כ-4 חודשים. משרד ברנע בעל ניסיון רב בליווי גופים פיננסים שונים בהתנהלותם מול הרגולטור. לפרטים נוספים, הקליקו כאן