הטלת מכסים על מוצרים ישראלים לארצות הברית

ב-2 באפריל 2025 חתם נשיא ארצות הברית דונאלד טראמפ על צו נשיאותי (Executive Order) המודיע על הטלת מכסים נרחבת ביותר על מוצרים המיובאים לארצות הברית. לאור זאת, להלן ניתוח של השלכות הצו על יצרנים ישראלים בתחומים שונים של המשק.

מה כוללת הטלת המכס האמריקאי?

הטלת המכס האמריקאית מתבצעת בשלוש רמות:

• ב-5 באפריל: הטלת מכס כוללת של 10% על כל המוצרים הנכנסים לארצות הברית מכלל ארצות העולם למעט חריגים (שיפורטו להלן)
• ב- 9 באפריל: הטלת מכס “מיוחד” על מדינות שלדעת האמריקאים מגבילות במיוחד את היבוא מארצות הברית אליהן. ברשימה זו מצויות מדינות רבות במזרח אסיה (סין, תאילנד, ויטנאם, דרום קוראה ויפן); מדינות האיחוד האירופי, וגם ישראל. על ישראל הוטל מס מיוחד בשיעור 17% (במקום מס של 10%)
• שורה של מוצרים הוחרגו מהצו הנשיאותי. בין השאר מדובר במינרלים, במוצרים רפואיים, ובמוצרים מסויימים בתחום המוליכים למחצה.

מה הנימוקים להטלת המכס?

הנימוק העיקרי להטלת המכס הוא תגובה לטענה בדבר אפליה כנגד יצוא אמריקאי, ותגובה לטענה כי מדינות אחרות מטילות מכסים ומגבלות בשיעור גבוה הרבה יותר.

בנוסף לכך, עולה טענה לפיה יש להשיב את יכולת היצור לארצות הברית.

איך חושב המכס? הרי ישראל הודיעה על ביטול כל המכסים על מוצרים אמריקאיים

ההתבוננות על שיעור המכס הפורמלי אינה מגלה את מכלול המגבלות המוטלות על יבוא למדינה. בנוסף קיימות מגבלות רגולטוריות (כמו תקנים) וכן סיוע ליצרנים מקומיים ומגבלות נוספות על יבוא. בשל כך חושב שיעור המכס המיוחד כנגזרת של גרעון הסחר בין המדינה לבין ארצות הברית, כאחוז מכלל הסחר הכולל.

מובן כי שיטת חישוב זו בעייתית ביותר שכן היא אינה לוקחת בחשבון את העובדה שחלק ניכר מפערי הסחר אינו נובע מאפליה נגד מוצרים אמריקאים, אלא פשוט מפני שבמדינות מסויימות זול יותר לייצר מוצרים מסוימים. כך למשל, מוצרים עתירי עבודה זולים יותר לייצור במדינות שבהן כוח העבודה זול יותר.

אז האם יש דרך להוריד את המכס על מוצרים ישראלים?

הצו הנשיאותי קובע במפורש שהנשיא מתכוון לשנות את שיעורי המכס לאחר משא ומתן עם מדינות. יש להניח כי ישראל תיכנס למשא ומתן כזה. דוגמה אחת לשינוי שישראל יכולה לעשות הוא הכרה בתקנים אמריקאים לצורך רפורמת “מה שטוב לאירופה טוב לישראל” שנכנסה לתוקף ממש לאחרונה. למעשה, ייתכן שאי הכרה בתקנים האמריקאים כמספיקים לצורך רפורמה זו היווה טעות.

יש לקוות שניהול נכון של המשא ומתן יכול להוריד את המכס לפחות לשיעור של 10%.

האם יש יתרונות מסויימים ליצרנים ישראלים מהטלת המכס?

צריך לזכור כי על הטלת המכס צריך להסתכל בצורה יחסית. המכס שהוטל על ישראל (בוודאי אם יופחת לשיעור של 10%) הוא נמוך מאוד ביחס לזה שהוטל על סין (34% בנוסף ל 25% שכבר הוטלו), וגם נמוך ביחס למדינות אחרות כמו יפן (24%) דרום קוראה (26%) ומדינות האיחוד האירופי (20%). התוצאה היא שייתכן שלגבי מוצרים מסויימים יכולה להתבצע הסטה של הייצור לישראל ממדינות אחרות, שעל המוצרים שלהן יש מכס גבוה.

מה ההשפעה על מגזר ההיי-טק הישראלי?

חלק ניכר ממגזר ההיי-טק בישראל בנוי על שירותים שניתנים לחברות שונות (כמו תעשיית אבטחת הענן). תעשייה זו אינה כפופה למכסים החדשים בשלב זה. כמו כן, כרגע כל נושא המחקר והפיתוח אינו כפוף למכס.  בנוסף, הצו הנשיאותי פוטר מוצרים מסויימים (כמו מוליכים למחצה, וכן תרופות מסויימות) מהמכס.

כמובן, ההשפעה המרכזית המתוכננת של המכסים שהוטלו היא העברת מגזרי ייצור לארצות הברית. ייתכן שחברות ישראליות יצטרכו להעביר חלק מקווי הייצור שלהם לארצות הברית.

כרגיל, המצב של כל חברה שונה, ונשמח לספק ייעוץ בדבר האפשרויות העומדות בפני חברות והכללים החלים לגביהן.

***

פרופסור עמיחי כהן הוא יועץ לענייני משפט בינלאומי.