תיקון לחוק ההגבלים העסקיים

ב-1 בינואר 2019 אישרה הכנסת את תיקון חוק הגבלים עסקיים. התיקון מבקש להעמיק ולמקד את פעילותה של רשות ההגבלים העסקיים, בפעילויות שטמון בהן נזק פוטנציאלי לתחרות ולציבור. בנוסף הוא מבקש להקטין את הנטל הבירוקרטי והרגולטורי שמייצרים מנגנוני הפיקוח שקדמו לתיקון החוק.

מיזוגים 

חלופת מחזור המכירות לצורך דיווח על מיזוגים כוללת מבחן כפול: (1) מחזור מצרפי של הצדדים המתמזגים עולה על 150 מיליון ש"ח ו- (2) מחזור המכירות של שתיים לפחות מן החברות המתמזגות לא יפחת מ- 10 מיליון ש"ח לכל אחת. התיקון מעלה את סף הדיווח של חלופת מחזור המכירות המצרפי  ל- 360 מיליון ש"ח, במקום 150 מיליון ש"ח.

כתוצאה מהתיקון, מיזוג תאגיד גדול (שמחזור המכירות שלו עולה על 360 מיליון ש"ח) עם תאגיד קטן (שמחזור המכירות שלו עומד למשל על 11 מיליון ש"ח) יכנס תחת מערך הפיקוח. זאת על אף שחלופות הדיווח האחרות הקבועות בחוק לא מתקיימות, ולא מדובר במיזוג שמעלה חשש לפגיעה בתחרות.

על כן, על מנת להשלים את השינוי, יהיה נכון לתקן גם את תקנות ההגבלים העסקיים, באופן שבו גם הסכום של 10 מיליון ש"ח יעלה באופן משמעותי.

התיקון מבהיר בצורה מפורשת כי הוראות החוק יחולו גם על מיזוגים שעמותות צד להם.

התיקון מאריך את פרק הזמן לקבלת החלטה בבקשה לאישור המיזוג. זאת אם מצא הממונה כי הדבר נדרש לאור מורכבות המיזוג והשאלות העולות בעניינו. על כן, רשאי הממונה להאריך את תקופת הבדיקה בשתי תקופות נוספות, בנות 30 יום כל אחת. הוא אף רשאי, לאחר התייעצות עם הוועדה לפטורים ולמיזוגים, להאריך את התקופה ב- 60 יום נוספים. מדובר בהארכה תקופת הבחינה של המיזוג בצורה משמעותית מאד ללא צורך בהליך שיפוטי או הסכמת הצדדים, אלא בהחלטה מנהלית מנומקת של הממונה.

מונופולין

תיקון חוק הגבלים עסקיים מרחיב את ההגדרה של "בעל מונופולין". כך לצד ההגדרה הקיימת, לפיה מי שיש לו נתח שוק של מעל 50% משוק מסוים מוגדר כבעל מונופולין, גם למי שמחזיק בכוח שוק משמעותי. מדובר בשתי חלופות ומספיק להיכנס לאחת מהן על-מנת להיחשב כ"בעל מונופולין".

המשמעות  – חברות עם נתח שוק נמוך מ- 50% אולם בעלות כוח שוק משמעותי, והן  חברות עם נתח שוק של 50% ומעלה, שאין להן כוח שוק משמעותי, תכנסנה תחת ההגדרה של "בעל מונופולין". יצויין כי תחת שתי החלופות, סטטוס "בעל מונופולין" אינו טעון הכרזה מוקדמת של הממונה על מנת להחיל את הוראות החוק על חברות המצויות בסטטוס זה. על כן, חברות בעלות נוכחות משמעותית בשוק מחוייבות בביצוע הערכה עצמית מתמדת של מעמדן בשוק בטרם קבלת החלטות עסקיות שונות.

הסדר כובל

התיקון מקצר את זמן הבדיקה בבקשת פטור להסדר כובל ל- 30 יום (במקום 90), אלא אם מצא הממונה כי בדיקת בקשת הפטור מצדיקה את הארכת התקופה בפרקי זמן שאינם עולים, במצטבר, על 120 ימים נוספים.

אכיפה

התיקון מחמיר את הענישה על הצדדים לעבירת הסדר כובל ל-5 שנות מאסר במקום 3 שנים.

תקרת העיצום הכספי, שאפשר להטיל על תאגיד המפר את הוראות החוק, תעלה מ-24.5 מיליון ש"ח ל- 100 מיליון ש"ח.

התיקון גם משנה  ומרחיב את מנגנון הטלת האחריות על נושאי המשרה בתאגיד. נושאי המשרה יהיו חייבים לפקח ולעשות כל שניתן על-מנת למנוע עבירה על הוראות החוק על-ידי התאגיד או מי מעובדיו. במידה והתאגיד הפר את הוראות החוק, חזקה היא כי נושא משרה הפר את חובתו, אלא אם הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא חובה זו. מדובר בהגברת האכיפה בצורה יוצאת דופן. לפני התיקון הנשיאה באחריות נושא משרה התבססה על ההנחה שהתאגיד הוא זה שביצע את העבירה על החוק. לאחר התיקון נוצרת עבירה נוספת ועצמאית של "אי-מניעה" של נושא המשרה במקרים מסוימים, אשר דינה שנת מאסר וקנס כספי.

לבסוף, תיקון החוק משנה גם את שמו של חוק ההגבלים העסקיים. החוק יקרא "החוק לתחרות כלכלית". בהתאם תיקרא הרשות להגבלים עסקיים "רשות התחרות" והממונה עליה – "הממונה על התחרות". בית הדין להגבלים עסקיים יקרא מעתה "בית הדין לתחרות".

משרדנו עומד לרשותכם בכל שאלה נוספת בנושא. לפרטים נוספים, הקליקו כאן