בית · עדכוני לקוחות · ליטיגציה
בימים אלו נדונה הצעת "חוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית" של משרד המשפטים, במסגרתו יאומץ חוק המודל גם בישראל. אם וכאשר החוק יתקבל כדבר חקיקה, הדבר יכניס את ישראל לרשימת המדינות שאימצו את חוק המודל, וצפוי לחזק את מעמדה של ישראל בתחום הבוררות הבין-לאומית.
לאחרונה זכינו בהחלטה תקדימית בתיק אותו ניהלנו וניצחנו בו, אשר משנה סדרי עולם ביחס לפסיקת ההוצאות בהליך. במסגרת ההחלטה, נפסקו לטובת הלקוח שלנו הוצאות ריאליות (קרי, הסכומים אותם הוציא הלקוח לצורך ניהול ההליך). תקנות סדר הדין החדשות, שנכנסו לתוקף ב- 1.1.2021, נועדו להביא שינוי של ממש באופן בו מנוהלים הליכי ליטיגציה אזרחית במדינת ישראל.
הרשות לניירות ערך פרסמה לאחרונה התייחסות למצבים אשר לדעתה עלולים להצביע על חשד לביצוע תרמית במסחר בניירות ערך ומצדיקים פתיחה בחקירה פלילית.
לראשונה, פרסמה רשות ניירות ערך מהם השיקולים המנחים אותה בקביעת סנקציות לגבי מפרים יחידים ותאגידים בהליך המנהלי. מטרת המודל החדש היא לקדם ענישה אחידה ושוויונית אשר תייצר ודאות רבה יותר אצל המפרים העומדים לדין מנהלי.
לאחרונה חלה עלייה דרמטית באכיפת נושאי הנגישות כאשר יותר ויותר חברות נאלצות להתמודד עם בקשות לאישור תובענות ייצוגיות בנושאי הנגשת שירות לבעלי מוגבלויות. הליכים אלו, אשר פטורים מתשלום אגרה, נפתחים על-ידי תובעים ייצוגים נגד גופים גדולים כקטנים, מהמגזר הפרטי והציבורי.
בין אם זו הנגשה פיזית של העסק ובין אם זו הנגשה באתר החברה, חברות נדרשות לעמוד במספר כללים כאשר רבים מבעלי העסקים לא מודעים כלל לחובתם בנושא.
השינויים החוקיים האחרונים נותנים בידי עסקים כלים שלא היו קודם לכן להתמודד עם הקשיים התזרימיים בתקופה זו של משבר הקורונה.
חשיפה משפטית אפשרית לאדם שעושה שימוש ללא הסכמת הצלם בתמונה שדמותו מופיעה בה.
לאחרונה בית המשפט העליון פרסם פסק דין משמעותי בתחום התביעות הייצוגיות וקבע כי על מגיש הבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד רשות ציבורית לא חלה חובת פנייה מוקדמת לרשות. פסק דין זה עשוי להיות רלוונטי לכל בתי העסק בישראל.
באוקטובר 2019 פרסם פרקליט המדינה הנחיה חדשה הנוגעת מדיניות התביעה בבואה לשקול העמדה לדין של תאגיד וכן בגיבוש עמדתה ביחס לדרכי הענישה של תאגידים.
בית המשפט העליון דחה לאחרונה את ערעורן של ענקית המזון, חברת נסטלה, וחברת הבת שלה, נספרסו, נגד חברת אספרסו קלאב הישראלית, שיוצגה על ידי משרדנו, בטענה להפרת זכויות יוצרים, הפרת סימן מסחר, תחרות בלתי הוגנת וגרימת נזק למוניטין של נספרסו.
בית המשפט העליון הכריע לאחרונה בשאלה האם שליחת הודעת טקסט במסגרת מתן שירות ללקוח מהווה הפרה של חוק הספאם.
החלטת בית המשפט בתיק זה מהווה החלטה תקדימית באופן שבו השופטת רונן יישמה את כללי הבחינה וקבעה, כי כלל שיקול הדעת העסקי נסוג בפני החלטות המתקבלות תחת ניגוד עניינים של נושאי המשרה.
חלק ח' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי עוסק באחריות נושאי משרה ובעלי תפקיד. החידוש העיקרי בעניין זה בחוק, הוא שמעבר לאחריות כלפי התאגיד, שקיימת עוד קודם לכניסתו לתוקף של החוק, כמו: חובת האמונים וחובת הזהירות, על נושאי המשרה ובעלי התפקיד בתאגיד תוטל גם אחריות מיוחדת בגין התקופה שקדמה לכניסתו הרשמית של התאגיד להליכי חדלות פירעון.
תזכיר חוק לתיקון סדרי הדין שפורסם כעת מציע להוסיף אפשרות לתבוע בישראל חברות זרות בגין נזק שנגרם בישראל כתוצאה ממעשה או מחדל שלהן שנעשה מחוץ לישראל.
באחד השלבים המכריעים של מאבק שליטה בחברה ציבורית שהתנהל לאחרונה התבקש בית המשפט המחוזי לעצור עסקת השקעה בחברה, שכללה הקצאה מדללת של מניות חדשות. בית המשפט הורה על עצירת העסקה, תוך שהוא קובע כי ראוי להעביר אל החברה את הנטל להוכיח כי העסקה הינה לטובתה וכי אין לבחון את העסקה על פי "כלל שיקול הדעת העסקי", אלא בהתאם לסטנדרט ביקורת מחמיר יותר.
לאחרונה פרסם משרד המשפטים תזכיר לתיקון חוק החברות, שעניינו מחיקה מנהלית של חברה ממרשם החברות. מטרת התיקון היא להסמיך את הרשם לבצע מחיקה מנהלית של חברה ממרשם החברות.
כאשר נמכר נכס מקרקעין לפני שהמוכר נכנס להליכי פשיטת רגל, והיטל ההשבחה לא שולם על ידי המוכר – הוועדה המקומית אינה חייבת להעניק לקונה אישור לצורך רישום הנכס על שמו ולפיכך, יידרש הקונה לשאת בו. זאת לפי פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט העליון.
לראשונה, קבע בית המשפט העליון, כי יש להחיל את כלל "שיקול הדעת העסקי" גם על דירקטוריון החברה בבואו להחליט האם להגיש או לא להגיש תביעה נגזרת.
לאחרונה, אושר בכנסת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי שמטרתו לעדכן את הדין החל כיום בישראל בתחום חדלות הפירעון. החוק יכנס לתוקפו בעוד כשנה וחצי.
ועדת החוקה, חוק ומשפט בכנסת אישרה הצעה מתוקנת לתקנות בתי המשפט (אגרות), לפיהן תוטל אגרה על המבקשים להגיש בקשה לאישור תובענה כייצוגית. מדובר בשינוי מהותי בתחום התובענות הייצוגיות, שכן אלה היו פטורות מאגרות עד כה.
