יורשיו של דייר מוגן בפרויקט פינוי בינוי זכאים לקבל את התמורה שסוכמה מול החברה היזמית

דיירת מוגנת נפטרה טרם מימושו של הסכם פינוי ובינוי, שנחתם בינה לבין החברות העומדות בראשו של הפרויקט. בית המשפט נדרש להכריע האם החברות אשר ביטלו את ההסכם עם המנוחה עקב פטירתה ביטלו את ההסכם כדין. בית המשפט קבע כי ההסכם תקף ויש להורות על אכיפתו.

על פי הוראות ההסכם, המנוחה ויתרה על זכויותיה בנכס, לרבות זכותה לדיירות מוגנת ובתמורה החברה התחייבה לבנות עבורה דירה חדשה ולהעניק לה תמורה כספית. עם פטירתה, טענו החברות, כי משום שלא היה לה דייר ממשיך, פקעו זכויותיה בנכס בהתאם לחוק הגנת הדייר, ולכן הנכס הוחזר לבעליו ויורשיה אינם זכאים להיכנס בנעליה.

יורשי המנוחה טענו, כי מעצם היותם יורשים הם זכאים להיכנס בנעלי המנוחה ולעניין תוקף ההסכם אין משמעות לפטירתה ולמימושו. ככל שקיימת עילה לביטולו של הסכם פינוי ובינוי, הרי שביטול מסוג זה אינו יכול להיעשות כלפי דייר אחד, אלא יש לבטלו מול כלל דיירי המתחם.

בית המשפט קבע כי חוזה בעל תנאי מתלה תקף ומחייב את הצדדים ממועד חתימתו, גם טרם התקיימות התנאים המתלים. ובכל מקרה, לעניין הסכם פינוי ובינוי לא ניתן לבטלו כלפי דייר אחד, אלא יש לבטל גם את יתר ההסכמים שנחתמו עם הדיירים האחרים.

בנוסף, בית המשפט הקביל את התמורה שסוכמה בין הצדדים להסכם בעניין תשלום דמי מפתח לדייר מוגן וקבע, כי במקרה בו נפטר הדייר המוגן לאחר שנכרת הסכם מחייב הרי שחובת תשלום דמי המפתח עומדת בעינה גם לאחר מותו . לפיכך, ליורשיו קיימת זכות חוזית לקבל את התמורה שסוכמה בין הצדדים, להבדיל מהזכות לדיירות מוגנת.